פורום פסיכוגריאטריה - עמוד 7

שלום רב, שאלתי היא לגבי חולה דמנציה סופני. 1. אבקש לברר מהי כמות הנוזלים המותרת לאחר הזנה של בקבוק וחצי של אנשור ? 2. כיצד ניתן לבדוק האם הזונדה מקובעת במקומה ?

חמותי בת 87 ללוקחת בונדורמין לשינה וסובלת לעתים מאיבוד פתאומי של הטונוס בירכיים ויכולת העמידה. תסמין זה יחודי לבונדורמין לפי ההתוויה, ולא מצויין בהתוויות של שאר בני משפחת הבנזודיאזפינים כמו לוריבן. אז איך עוברים ללוריבן (הרע במיעוטו)? פשוט להחליף בלילה אחד?

שלום ד"ר. אני סובל מהפרעת חרדה מוכללת אשר החמירה לכדי הפרעת פאניקה. מגוון SSRI לא הועילו כך גם ויאפקס XR. רק קלונקס במינון 2 מ"ג עצר את התקפי הפאניקה.לצד זה נוסו עם השנים רמרון, פאקסט ורסיטל- לא הושפעה לטובה או משמעותית הפרעת החרדה הבסיסית. הפסיכיאטר הציע לקחת לוסטרל יחד הקלונקס ולהוסיף וולבוטרין XR במינון 150 מ"ג כדי לייצר השפעה גם על הדופמין ליצירת הרגשת WELL BEING... אני מרגיש היטב את תרומתו של הוולבוטרין: אני עובד מהר יותר, תיפקודי הכללי בעבודה השתפר עקב התפוקה הטובה שאני מגיע אליה בזכות האנרגטיות שנותן הוולבוטרין. עדיין בשעות הבוקר סביב שעה 10-11 בכל יום מתחילים לטפס תסמינים של חרדה ואי-שקט. זה נרגע רק כאשר אני לוקח סביב שעה 13 כדור קלונקס 0.5 מ"ג. התופעה מתרחשת כל יום למרות השימוש בקלונקס אף קשה לי מאוד לוותר על השימוש בוולבוטרין שמועיל לי מאוד לתיפקוד. האם סביר שהוולבוטרין הוא זה שגורם להגברת החרדה? מה אפשר לעשות תרופתית כדי להמשיך להנות ממנו ולא לחוש בחרדה?(שימוש בעוד בנזודיאזפינים לא בא בחשבון!)

שלום. אבא היה מאושפז פה ושם במחלקת גריאטריה. וכל פעם עושים צילום ריאות לפני אישפוז. בפעם אחת נתנו לו רוצפין, גם לדלקת בשתן וגם לתסנין קל שראו ברנטגן. האם רנטגן מספיק לגלות אם יש אספירציה? או צריך C.T. כדי לקבוע בוודאות ולהזהיר אותנו מסכנת נוזלים בריאות? למנוע החמרה צריך C.T.? או מספיק נוהל צילום לפני אשפוז? ובכלל. האם רוק שלו גם מסכן אותו? תוכן קיבתי? כי גם פיתח הפרעות בליעה אולי משבצ קל בצוואר שעבר, ונפל לאחרונה.

שלום, אני בת 72, יחסית בריאה ועדיין עובדת. יש לי שתי בעיות / שאלות: 1. הפסקתי לגמרי לקחת כדורי שינה, לוקחת חצי כדור מירו (כלומר 15 מ"ג) לפני השינה, בהמלצת פסיכיאטר - אני לא נרדמת.... זה לא כל לילה, אבל לעתים מאד קרובות אני מסתובבת מצד לצד, או קמה וקוראת עד 4 לפנות בוקר. האם כדאי להגדיל את מינון המירו (אני כמובן לא רוצה בשום פנים ואופן לחזור לכדורי שינה)? 2. אין לי חשק ואנרגיה לכלום.... אם לא היו לי מדי פעם מחויבויות - הייתי נשארת במיטה ימים או שבועות, קוראת וגולשת. אני כל פעם מתכננת לצאת, לעשות הליכות וכו' - לצערי כל זה נותר בגדר תכנון. אני מאד רוצה לחזור לאנרגיות של פעם. תודה!!

בהתוויה כתוב שמיועד לטיפול קצר ואח"כ מאבד השפעה. לא מבינים אם כך מדוע הוא נרשם לה כתרופה קבועה. חושדים בתופעות לואי: הרפיית שרירים וצניחה בעת ניסיון לעמידה, קשיי דיבור. 1. האם מלבד הסיכונים הוא עוזר לשינה גם בטווח הארוך? אם כן, להרדמות או לרציפות השינה עד לבוקר? 2. אותה שאלה לכל המרגיעים מאותה משפחה אם בכלל יש טעם להחליף. 3. מה יקרה לשינה בלילה אם תפסיק בהדרגה (היא ישנה הרבה גם ביום)? הכוונה לשייף מעט מהכדור לאורך תקופה (באיזה אורך זמן?) עד לרבע כדור ורק אז להפסיק.

שלום רב, רקע קצר עלי, עובד במשרה מלאה, סטודנט לתואר בהנדסה, עם בת זוג 3 שנים, מתאמן שיגרת חיים נורמאלית לחלוטין ללא הרגשות של דיכאון/מצב רוח ירוד. בדרך כלל עם הרגשה טובה. במשך 7 שנים (מאמצע גיל הנעורים) יש לי כל כמה חודשים מצב שאני שוקע לבועה של עצמי סוג של "דאון" למשך בדיוק שבוע. לפני הכניסה ל"דאון" יש לי חשק למתוק, בעת הכניסה לדאון מרגיש חולשה, עייפות, ערפול בעקבות החולשה, העייפות והערפול נוצרת הרגשה של לא מחובר למציאות. במהלך ההרגשה של הדאון יש לי הרגשה כבדה של חולשה עם רצון ויכולות של לישון מעל 14 שעות במשך כמה ימים. ורצון למתוק. במהלך ההרגשת דאון מרגיש לא מחובר למציאות - כלומר דברים חדשים שקורים לי באותו הרגע ירגישו לי לא אמיתיים ושאולי אני הוזה ( דוגמה, דווקא בהרגשה של הדאון פתאום משפצים את החניה של הבית שלי שזה לא קרה 20 שנה זה גורם לי לחשוב שאולי זה לא באמת קורה). עם השנים למדתי שהכל קורה, ובעקבות ההרגשה של חוסר חיבור למציאות באותם הימים שאני בהרגשה של הדאון אני משתדל לא לצאת מהמיטה/ מהמקום נוחות שלי. בנוסף ההרגשה של לא מחובר למציאות באה לידי ביטוי שאולי אני לא רואה ב100 אחוז טוב באותו מצב בשל הרגשה של ערפול. עוד סימפטום שקורה באותו השבוע הוא חלומות מרובים עם הרגשה של כאילו אמיתי - מה שבדרך כלל לא קורה. הייתי אצל פסיכוליגים, פסיכאטרים, נורולוגים, אורולוגים, 2 רופאי משפחה וכולם שללו הכל ואף אחד לא הצליח להביא לי אבחנה של מה יש לי. אשמח לעזרה.

שלום, אבי, 74, אובחן כסובל מדיכאון והתקפי חרדה. כתוצאה מתקופת הקורונה הסתגר בבית וממעט לצאת. נפל בבית כבר מספר פעמים. ברקע סכרת וגם מניה דיפרסיה בהן אובחן לפני שנים.לוקח בונדורמין לשינה ולוריבאן כדי להרגע. לעיתים קרובות מלווה באלכוהול. קיבל מרשם מרופא פסיכוגריאטר לסרקוואל 25 מג פעם ביום וכן קלונקס פעם ביום. ביקש לראות פסיכוגריאטר נוסף. הפ"ג השני אמר לבטל את הלוריבאן, קלונקס והבונדרומין ולעבור לציפרלקס ואלטרולט. מה כדאי לעשות? להמשיך עם הטיפול שהפ"ג הראשון נתן או השני? תודה

בהמשך לפנייתי משבוע שעבר-אימי בת 85.לוקחת לוסטרל בהמלצת פסיכוגריאטרית וכדי להירדם-צורכת קלמנרווין.האם יש התנגשות בין שני הכדורים האלה?

שלום.אבי במצב נפשי לא טוב.מחפש לו פסיכוגריאטר.קראתי שישנם פסיכוגריאטרים שמגיעים מהתמחות פנימית /גריאטריה ויש שמגיעים מפסיכיאטריה.מתן מירשם לכדור יכול להינתן ע"י פסיכוגריאטר משני הסוגים או שדרוש רק מי שהגיע מפסיכיאטריה?