פורום כירורגיה פה ולסת - עמוד 120

שלום גאיה, ככירורגית, אני עוסקת יותר בצד של ההשתלה ופחות בשיקום. בכל מקרה - בהנחה שהשתל יציב, יש ללא כל ספק בעיה בשיקום. נפילה חוזרת של הגשר מצביעה אל בעיה בביצוע השיקומי: או שהמבנים לא מתאימים, או שהגשר לא מתאים למבנים, או שיש בעיה באיזון הסגר, או בעיה אחרת. אם הרופא/ה שאת מטופלת אצלם אינם נותנים לך את התשובה המספקת, אני ממליצה לפנות למומחה לשיקום הפה אשר יוכל לבדוק את המצב ולתת לך תשובה טובה.

שלום מעיין, השאלה שלך קצרה אבל היא מחייבת תשובה ארוכה מאד... ולכן אנסה לתמצת: תופעות הלוואי הרגילות לאחר השתלה כוללות כאב/רגישות של האזור לאחר ההשתלה, כאב ורגישות שאמורים לעבור בתוך כשבוע. לעיתים, אם הכירורגיה היתה נרחבת יכול להיות שהריפוי הרגיל יתמשך לאורך שבועיים-שלושה. תופעות אחרות יכולות להיות קשורות בשיניים סמוכות: לעיתים בעת השתלה ליש שן או שיניים השורשים יכולים להחשף מעט, דבר שיגרור רגישות מוגברת לקור באזור. תופעה זו לא דורשת טיפול בד"כ, והרגישות נעלמת לאורך הזמן, אולם זה יכול לקחת עד כמה חודשים. תופעות בעייתיות יותר קורות אם יש פגיעה בעצב, בסינוס או בכלי דם, אולם פגיעות אלה נדירות ביותר.

כן, אחרי כשבועיים הרקמה הרכה צריכה להסגר, ולכן אחרי 3 שבועות אני מניחה שהריפוי יהיה מספיק.

שלום רוית, אין כלל בנושא הזה. שני סוגי התפרים טובים. ההחלטה תלויה בנסיון של הרופא, בגודל הכירורגיה וגם בפרמטרים אחרים (כמו המרחק שלך מהמרפאה). לגבי הוצאת התפרים, לדעתי הרופא המשתיל צריך להיות זה שמוציא את התפרים. כך אני נוהגת, משום שלדעתי זו אחריותי לבדוק את המצב לאחר כשבוע.

שלום צופית. האמת היא, שאין פרוטוקול אחיד בכל הקשור למתן אנטיביוטיקה לפני השתלה. ישנם רופאים הממליצים על כך וישנם שלא. הדבר תלוי במצבך הרפואי וכן בפרמטרים אחרים כמו מספר השתלים וגודל הכירורגיה המתוכננת. אני ממליצה לשאול את הרופא המבצע ביחס לכך. לגבי אכילה ושתיה לפני השתלה, אם לא מדובר בהרדמה כללית, אין בדרך כלל כל מגבלה. כדאי מאד לשתות ולאכול משהו קל, משום שבד"כ מומלץ להמנע מאכילה כשעתיים לאחר ההשתלה. שוב - אם קיימת סיבה מיוחדת (כמו מחלת רקע כלשהיא), לעיתים ההמלצה משתנה. שוב - הרופא המיועד לבצע את הפרוצדורה ידע לתת לך את התשובה המתאימה לך ביותר.

והשאלה אם כדאי לפני הניתוח או אחרי הוצאת התפרים , מצד אחד חוששת שזה יפגע במקום ההחלמה ומצד שני שמעתי כי בשטיפות אנטי בקטיארליות אחרי הניתוחים זה שהם מכתימות את השיניים אלא אם כן לא מכתימות לטווח קצר שלאחרי הניתוח אז מה עדיף יותר?

מבחינה רפואית התשובה מאד פשוטה: צריך להביא את הפה למצב הכי נקי והכי בריא לפני ניתוח או השתלה. הסיבה היא, שאנחנו רוצים סביבה נקיה ולא מודלקת בזמן ביצוע הניתוח, כדי שלא לזהם את האיזור המנותח וכדי לעבוד עם רקמה בריאה עד כמה שניתן. את צודקת שלעיתים תמיסות חיטוי עלולות לצבוע את השיניים, אבל זה קורה רק בשימוש ארוך טווח. בכל מקרה - הרופא יוכל לטפל בצביעה הזו אם תקרה. זה לא אמור לשנות את הצורך בפה נקי לפני ניתוח.

השאלהושיננית שאלה האם בין 3.5 ל4 חודשים מהביקור הקודם אצל השניונית זה לא מוקדם מדי כלומר יכול להיווצר מצב של דלקת ורבנית בפרק זמן קצר כזה?

הדבר תלוי מאד באיכות הצחצוח שלך. אם את מצחצחת טוב ובאופן יסודי, סביר שלא יהיה צורך בניקוי נוסף זמן כה קצר לאחר הטיפול האחרון. אולם אם הצחצוח לא מספיק יעיל (בעיקר בין השיניים ובחלק הפנימי של השיניים) - יתכן ויהיה חשוב לבצע ניקוי נוסף. כדאי להתייעץ עם הרופא/ה שמתוכננים לבצע את הניתוח.

ואם יוחלט שכרגע לא צריך השאלה אם במצב שלפני חשיפת השתל עוד אצטרך האם לא יכול הניקוי להפריע במצב כזה להחלמה ועדיף לעשות כבר עכשיו?

שלום נאוה. לא ברור לי מניין המידע שעליו את המסתמכת, אבל חלקו לא נכון. הספרות העדכנית קובעת שכדאי ורצוי לבצע השתלה בטווח של עד 3-6 שחודשים מיום העקירה. אין הסכמה מוחלטת ביחס לזמנים, אבל היום ברור שהמתנה של מעל 6 חודשים עלולה לגרור ספיגת עצם באזור העקירה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שזהו מדד סטטיטי והוא תלוי גם בלסת, בגילך, במצב הרפואי שלך, בעצם ועוד. לגבי העמסה מיידית - עדיין אין הסכמה גורפת שהשתלה מסוג זה מונעת ספיגת עצם. בכל מקרה - העובדה שעברו כ-4 חודשים מאז העקירה מאפשרים לרופא לבצע CT חדש כדי לבחון את מצב העצם באזור כעת. הערכה בעזרת CT תוכל גם לתת מידע ביחס לכמות העצם הקיימת והחסרה, כך שניתן לתכנן את שלבי הטיפול הבאים. ביחס להשתלת עצם ביחס עם השתל - גם ביחס לטכניקה זו אין הסכמה גורפת. בד"כ רצוי שלא לבצע פרוצדורה משולבת כזאת אם אין אפשרות ליצור אחיזה ראשונית טובה של השתל בעצם, וגם אז - הספרות עדיין מדברת רק על תיקונים של עצם סביב השתל, לא על בנייה נרחבת של עצם. אם נדרשת הרבה עצם באזור ההשתלה, עדיף לבצע שתי פעולות אחת אחרי השניה: השתלת עצם, המתנה של 3-6 חודשים (תלוי בסוג העצם בו נעשה שימוש וכמות העצם הנדרשת) ורק אז השתלה.

שלום מיטל, זו שאלה שיקומית, לא כירורגית, אבל בכל זאת: ברגע שנקבע שהשתל נקלט ושהכל בסדר, מתחיל השלב השיקומי. את השלב השיקומי מתחילים בחשיפת השתל. לאחר מכן מבצעים העתק של חלל הפה עם השתל - השלב הנקרא "מטבע". הרופא מעביר את המטבע למעבדה, המבצעת את הכתר. הרופא מקבל את הכתר ומוודא את התאמתו לשתל ופה מבחינת סגירה, גודל, צורה, צבע וכדומה. בהתייחס לשאלה האם עדיף שיקום מודבק (הדומה לכתר רגיל) או מוברג (שבורג עובר דרכו אל השתל) - אין הסכמה מוחלטת בספרות ביחס לשאלה זו. לכל שיטה יתרונות וחסרונות ברורים, ולכן ההחלטה תהיה בהתאם לתנאי הפה שלך, וכן בהתאם להעדפותיו של הרופא המשקם. אותו רופא יוכל להסביר לך טוב יותר מדוע לדעתו במצבך יש עדיפות לדרך זו או אחרת.

שלום יערה. קשה לענות על השאלה הזאת בלי לראות אותך ו/או לפחות CT עדכני של המקום. העובדה שהיתה דלקת לא אומרת הרבה, משום שיש מצבי דלקת סוערים לפני עקירה שלא גורמים נזק גדול, וישנם מצבים שקטים מאד של דלקת שמגלים אותה רק בצילום שגורמים הרס גדול. נראה לי נכון להציע שתפני למומחה לכירורגית פה ולסת שיבדוק ויעריך את המצב עבורך.

שלום, את חשיפת השתל צריך לעשות הרופא שהחדיר את השתל. זה חלק מהתהליך. בד"כ חושפים את השתל לאחר כ-3 חודשים, אך הדבר תלוי במספר מרכיבים הכוללים את סוג הפרוצדורה (השתלה, השתלה עם הוספת עצם וכו'). לגבי התחלת תהליך השיקום - זה מתחיל בד"כ כשבוע לאחר החשיפה, לאחר ריפוי ראשוני של האיזור.