שאלות ותשובות - עמוד 631

אנא קרא על התרופה בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_062104_2.htm קרא עוד

פיברומיאלגיה היא הפרעה של כאב כרוני, המוגדרת ככאב מפושט בשרירים ובשלד, ורגישות יתר ב-11 מתוך 18 נקודות לחץ באתרים אנטומיים קבועים. המחלה מהווה אתגר טיפולי, שכן אף אחת מן התרופות לא נמצאה יעילה מאוד. כיום נמצאים בשימוש משככי כאבים (במחקר נמצא שילוב של אקמול וטרמדול, הנמכר בארץ תחת השם טראמאדקס - כתרופה יעילה ביותר), תרופות אפשריות נוספות הן תרופות נוגדות דיכאון מסוג ה- SSRI או תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת הטריציקליים (כמו האלטרולט, אותו את כבר נוטלת). בין שיטות הטיפול הלא תרופתיות ניתן למנות פעילות גופנית אירובית, חיזוק שרירים (באמצעות משקולות או סרטים אלסטיים). כמו כן הוכחה יעילות לטיפול בשיטת הביו-פידבק, היפנוזה או טיפול פסיכולוגי התנהגותי. קרא עוד

אני מצרפת קישורים למידע על התרופה בפורטל אינפומד ובוויקיפדיה: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=253 קרא עוד

אין מניעה לנסוע למעיינות מרפא לאחר החלמה מסרטן. סעי ותיהני. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

את מתארת בעייה כאובה ביותר, של אישה הסובלת מתסמינים פסיכיאטריים והיא חסרת מודעות ותובנה למצבה. הבעייתיות של מצבים אלה, כפי שתיארת, היא בדיוק בכך שיש קושי ניכר להביא את החולה לקבלת טיפול מתאים. לדעתי, אין טעם להתעקש מולה ולשכנע אותה בקיומה של בעייה נפשית. התעקשות מסוג זה עלולה רק להעכיר את היחסים ביניכן, ולא לתרום. אני ממליצה להביא אותה לרופא בנימוק שאת מסייעת לה לחפש מרפא ברמה הגופנית. בצורה זו יש סיכוי רב יותר שאמך תסכים להיבדק ולשתף פעולה עם טיפול. בדרך כלל במצבים מסוג זה, החולה סובל גם מקשיי שינה ניכרים, והרופא יוכל להציע טיפול לקשיי השינה, שיהיה למעשה טיפול נוגד פסיכוזה. התופעות שאת מתארת מופיעות במצבים פסיכוטיים. בנוסף, מכיוון שאת נמצאת בתוכן של מחשבות השווא של אמך, מחשבות שאינן קשורות למציאות, אך שהיא מאמינה בהן, והיא חושבת שאת רוצה לקחת את הדירה, את "חשודה מראש". לכן עדיף שבמידת האפשר יהיה זה בן משפחה אחר, חבר או אולי רופא המשפחה, שיסייע בהבאתה לטיפול רפואי. חשוב לציין כי לעיתים, בייחוד כאשר התופעות מתחילות בגיל מבוגר, יש בסיס רפואי-גופני לבעיה זו, וחשוב לבצע בדיקות מסוימות. מומלץ להתחיל בבדיקת נוירולוג. ניתן להסביר לאמך כי מטרת הבדיקה לבדוק כיצד ניתן להקל עלייה מבחינת הכאבים שהיא מרגישה. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

תגובה אלרגית לתרופה אינה מופיעה תמיד מייד לאחר נטילתה. תגובה אלרגית יכולה להופיע ימים ושבועות לאחר נטילתה. כמו כן ישנן תגובות אלרגיות המופיעות גם שנים לאחר התחלת הטיפול. אי לכך סביר להניח שאכן מדובר בתגובה אלרגית, ועליך להימנע מתרופה זו ( אלא אם נטלת תרופה נוספת במקביל ואז ייתכן ואתה אלרגי לתרופה האחרת). קרא עוד

דיאזפאם (אסיול), לוראזפאם (לוריוון), אוקסאזפאם (ואבן), הם רק חלק מהתרופות (ממשפחת הבנזודיאזפינים) המשמשות לטיפול בחרדה. תרופות אלו מחייבות מרשם רופא. יש לקחת בחשבון שהעייפות שתרופות אלו משרות יכולה להימשך גם אחרי הטיסה. תרופות ללא מרשם רופא שניתן להשיג הם דוקסילאמין (יוניסום) - אשר משמשת כאמצעי עזר לשינה, ודימנהידרינאט - (דראמאמין) המשמשת למניעת בחילות בנסיעה וגורמת לשינה. שתיהן תרופות נוגדות היסטמינים. טיפולים טבעיים יכולים לכלול תרופות על בסיס צמחי מרפא, כגון פסיפלורה וולריאן. אפשר לנסות גם שיטות הרפיה עצמית (להגיד לעצמך שהכל יהיה בסדר, שהטיסה עומדת להסתיים וכו'; או שיטות מדיטציה). עוד על חרדה - עיין בעיות נפוצות או באתר . http://onhealth.com/conditions/resource/conditions/item,205.asp קרא עוד

צילום צוואר הרחם לרוב אינו מלווה בתופעות לוואי זיהומיות, למעט ב-0.5% מהמקרים, וגם אז הזיהומים בדרך כלל אגניים. יש הסבורים שכשמבצעים את הבדיקה במכשור מתכתי הסיכון עולה, ואילו כשמבצעים את הבדיקה במכשור מפלסטיק הוא יורד. ייתכן שיש אצלך קשר בין הדברים, אך ייתכן בהחלט שמדובר בצירוף מקרים. התסמינים שאת מתארת, גרד מלווה בצריבה במתן שתן, מתאימים יותר לזיהום חיידקי, אך כדי לדעת בדיוק במה מדובר, חשוב לדעת אם ישנן הפרשות וסימנים נוספים, ובקיצור - יש להיבדק. זיהום פטרייתי גורם לגרד, לנפיחות בעריה, וכן להפרשות לבנות. קנדידה היא סוג של פטריה. נטילת אנטיביוטיקה על דעת עצמך לא תועיל בהכרח, שכן האנטיביוטיקה הורגת את החיידקים ה"טובים" ובכך מעודדת צמיחת פטריות. אין ספק שאת צריכה טיפול, אבל חשוב להתאים אותו למצב. מוקסיפן משמש לטיפול בדלקות בדרכי השתן, ולא בטוח שזו הבעיה שמנה את סובלת. לא אוכל להמליץ לך על תרופה אחרת מכיוון שחסר לי מידע על מנת לאבחן את המצב. נסי להקדים את התור, על מנת שתאובחני ותטופלי בהקדם. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

כמו כל ביופסיה, גם ביופסיה של הערמונית היא תהליך כירורגי, בו לוקחים דגימת רקמה מן הבלוטה לבדיקה. הבדיקה מתבצעת בהרדמה מקומית, או ללא הרדמה כלל, ובמרבית המקרים אינה גורמת לכאב. במרבית המקרים מתבצעת הבדיקה בהנחיית אולטרסאונד טרנס-רקטלי. אל פי הטבעת מוחדר מכשיר מיוחד ("אקדח ביופסיה") ובו מחט החודרת דרך דופן הרקטום אל בלוטת הערמונית. בדרך כלל נלקחות 6 דגימות - 3 מכל אחד מצידי הבלוטה, כדי להגביר את הסיכוי לקבלת דוגמה מייצגת של רקמת הבלוטה. אם נמצא גוש בבדיקה רקטלית או ממצא חשוד בבדיקת אולטרסאונד, נלקחת ביופסיה גם מממצאים אלה. בחלק מן המקומות נלקח מספר גבוה יותר של ביופסיות. בין סיבוכי הבדיקה השכיחים: דימום קל בשתן, בצואה או בעת קיום יחסי מין. אם מופיע חום במהלך 48 השעות שלאחר הבדיקה - יש להיבדק ע"י רופא. בגלל שבמקרים רבים גודלו של הגידול קטן ביחס לגודלה של הערמונית - ב- 20% ממקרי הסרטן לא מתגלים תאים ממאירים בביופסיה הראשונה. ככל שמספר הביופסיות שנלקחו גבוה יותר - הסיכוי לאתר תאים ממאירים (אם אלה קיימים, כמובן) - גבוה יותר. כאשר הביופסיה שלילית אך החשד הקליני גבוה - יש לערוך ביופסיה חוזרת. אם החשד אינו גבוה - יש להמשיך במעקב אחר רמות ה- PSA . ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד