שאלות ותשובות - עמוד 631
מאת: מערכת אינפומד
זאבת או לופוס, או SLE, היא מחלה אוטואימונית דלקתית כרונית שיכולה לפגוע בכל איבר בגוף. הסיבה הספציפית להתפרצות המחלה אינה ידועה, אבל ישנם גורמים שמעלים את הסיכוי לחלות בה, ביניהם גורמים גנטים, הורמונליים, עדתיים וסביבתיים. המחלה מופיעה בדרגות שונות, ובמהלך השנים הדרגות מתחלפות - ישנן תקופות שקטות יותר ויש סוערות יותר. למחלה יש טיפול תומך שמקל על החיים. חולי זאבת בדרך כלל מנהלים חיים כמעט רגילים, עובדים ומולידים ילדים. המחלה יכולה לעבור בתורשה מפני שיש לה גורם גנטי. אבל יש לציין שלא כל ילד של הורה חולה זאבת חולה במחלה בעצמו. זאבת אינה מדבקת בשום צורה שהיא. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ההדבקה של העובר בהפטיטיס B מתרחשת לרוב בלידה עקב החשיפה לדם האם, ולא בזמן ההריון. רק 5% עד 10% מהעוברים נדבקים במהלך ההריון. ניתן למנוע את הדבקת היילוד ב-95% מהמקרים על ידי מתן חיסון להפטיטיס B ונוגדנים נגד הפטיטיס B ליילוד תוך 12 שעות מלידתו. בהמשך יצטרך התינוק לקבל חיסונים נוספים בגיל חודש וחצי שנה. אין מניעה להיניק את התינוק, במיוחד אם קיבל את החיסון. מומלץ, כמובן, להתייעץ עם מומחים למחלות כבד וילדים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
"עווית סופרים" או Writer's Spasm היא תופעה מוכרת בקרב אנשים שכותבים הרבה, ובימינו גם בקרב המשתמשים הרבה במחשב. נראה כי התופעה נובעת מחוסר איזון עצבי בשריר האמה, ולכן הטיפול המקובל הוא טיפול תרופתי בשילוב עם פיזיותרפיה. דרלין, תרופה מקבוצת חוסמי הבטא, נמצאה יעילה לטיפול בתופעה. כיום ניתן לטפל בבעיה גם על ידי הזרקת בוטוקס לשרירי האמה. כמו כן טוענים הנטורופתים שצריכה של מינרלים, ובעיקר מגנזיום, עשויה להקל על הסימפטומים. כפי שאתה מבין יש דרכים רבות לטפל בבעיה, או לפחות להקל על הסימפטומים. על מנת למצוא את הפתרון המתאים ביותר עבורך, אני ממליצה לך לפנות למרפאה לטיפול בהפרעות תנועה. מרפאות כאלה נמצאות בבתי חולים שונים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
תוכלי למצוא מידע מקיף על התרופה באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=551 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
על פי הספרות והנתונים ה"יבשים", ניתן בדך כלל לאבחן הריון על פי נוכחות ההורמון HCG החל מ-9 ימים לאחר הביוץ, כלומר כ-5 ימים לפני הווסת הצפויה. הערכות הביתיות הולכות ומתפתחות, כך שרגישותן עולה, וניתן באמת לאבחן באמצעותן הריון מוקדם מאוד. כל חברה שמייצרת ערכות מסוג זה מפרסמת את "יכולות" הערכה בהתאם לרגישותה ועל פי שיקולי מכירה נוספים. ייתכן שבאתר מצויין אבחון 3 שבועות לאחר ההפריה מפני שזהו זמן האבחון שטווח האמינות שלו 100%. לסיכום, ניתן לבצע בדיקת הריון בזמנים שציינתי לעיל, ואמינות הבדיקה משתנה מערכה לערכה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
רצוי היה לציין את השם המלא של הבעיה שאובחנה אצלך, כיוון שראשי תיבות אלה יכולים להתאים ליותר מהפרעה פסיכיאטרית אחת. בהחלט ניתן להחליף את התרופה רמרון בתרופה אחרת שאין לה תופעת לוואי של השמנה. ההחלטה על תרופה מתאימה תתבצע על ידי הפסיכיאטר/ית שמכיר אותך ויודע מה המאפיינים שלך אשר גרמו לו לחשוב דווקא על רמרון כטיפול. לפי המאפיינים שלך ניתן יהיה להתאים תכשיר אחר שיטפל במה שמפריע לך, ושאינו גורם להשמנה. תכשירים לדוגמה שיכולים לבוא בחשבון הם אפקסור, סימבלטה, איקסל, וולבוטרין. מומלץ לא להשתמש בתרופה רדוקטיל יחד עם נוגדי דיכאון, מכיוון שכרוך בכך סיכון של התפתחות תופעות לוואי קשות הקשורות לכך שמנגנון הפעולה של רדוקטיל דומה מאד למנגנון הפעולה של נוגדי דיכאון. הטיפול התרופתי היעיל במחשבות טורדניות הוא בתכשירים הפועלים בעיקר על מנגנון הסרוטונין במוח. ישנן שתי קבוצות של תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה המתאימים להגדרה זו. הקבוצה הראשונה היא תרופות מסוג SSRI כגון פריזמה, סרוקסאט ופבוקסיל; והקבוצה השנייה היא הטריציקלים כגון מרוניל ואנפרניל. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לא צריכה להיות כל בעיה עם הכמות שאת מציינת. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
התופעה שאת מתארת נראית על פני הדברים נורמלית לחלוטין. ישנם אנשים רבים הסובלים מתחושה זו לאחר זמן רב בו לא שינו את תנוחת הרגליים. אין מספיק פרטים בשאלתך, ולכן לא אוכל לתת תשובה מדוייקת. חשוב לדעת אם מדובר בתופעה חדשה, אם זה קורה כל הזמן, אם קשור לפעילות גופנית, ועוד. בכל אופן, אני ממליצה לפנות לנוירולוג בשלב ראשון. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני בת 28, אם לילד בן 3, וכעת בהריון שני, בשבוע ה-16. נתקלתי אתמול באחד הפורומים במקרה בהגדרה של הפרעת קשב וריכוז, והיה נדמה לי כאילו תיארו לי את עצמי. הייתי רוצה להתייעץ אתכם אם באמת יש סיבה לחשוב שיש לי הפרעה כזאת. להלן כמה מאפיינים שלי אשר יכולים להיות קשורים להפרעת קשב וריכוז: נטייה קשה לדחיינות - אני תמיד דוחה הכל לרגע הכי אחרון שיכול להיות, בכל תחום בחיים (לימודים, עבודה, זוגיות). כך זה היה מאז ומעולם, ונדמה שזה מחריף בשנים האחרונות (או שרק עכשיו נעשיתי מודעת לכך). אני עושה דברים ביעילות רבה ברגע האחרון ומתפקדת במיטבי רק כאשר תלוי לי דדליין מעל הראש בכל התחומים בחיי. חולמנות - אני חיה בעולם דמיון עשיר מאוד משלי, אשר איני משתפת בו אף אחד (מלבד בעלי, וגם זה בעיתות משבר כאשר אני חשה מוצפת). אני נוטה להחיות מצבים, אם הם קרו בראש שלי, מבחינתי הם כאילו קרו באמת, למרות שאני מודעת לכך שלא. אני זוכרת את עצמי מאז ומעולם כילדה קטנה עם דמיון עשיר ועולם פנימי שהיה לפעמים חזק יותר מהעולם החיצוני. קושי להתרכז במשימה - נטייה להתפזר, להפסיק באמצע ולהתחיל משהו אחר, דבר שמאוד מפריע לי בעבודה וגם בבית. קושי להתחיל במשימות גדולות - מחמיר מאוד בשילוב עם נטייתי לדחיינות. יותר קל לי כאשר אני מפרקת את המשימה הגדולה לכמה משימות קטנות ומוגדרות היטב. תחושה שאני חיה לצד החיים שלי ומתנהלת במין ערפל תחושתי, כאשר העולם הפנימי שלי חזק יותר מהעולם האמיתי התגברה מאוד בשנים האחרונות (אולי לאור העומס שהתגבר בחיי). שכחנות - אני שוכחת משימות, פגישות, מטלות וחיה עם רשימות אינסופיות ותזכורות על כל שטות. אני משכילה, בוגרת תואר ראשון שאותו למדתי במקביל לעבודה במשרה מלאה כל השנים, כולל אימהות. יש לי עבודה טובה עם משכורת יפה (אף שהייתי מעדיפה שלא לעבוד כלל). יש לי קשיים בזוגיות לאור כל המאפיינים שציינתי לעיל. בעלי מאוד מתקשה להתמודד איתם מאחר שהוא ההיפך הגמור מבחינת התכונות שציינתי, אבל הוא בעל תומך, אוהב, ויעשה הכל בשביל לעזור לי להתמודד. אני לא מעוניינת כלל בטיפול תרופתי. אם אכן האבחנה תהיה חיובית, אני חושבת שאבחר בטיפול הומאופתי או בייעוץ אישי. הייתי רוצה את עזרתכם בייעוץ. האם יש מקום לפנות לאבחון או לייעוץ? אם כן, למי? אם לא, למה? המאפיינים האישיים שציינת בהחלט יכולים לכוון לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז. הם יכולים להתאים גם לבעיות אחרות, כמו נטייה לחרדה. אצל מבוגרים כמוך, שנמצאים בנקודה בחיים של תפקוד ברמה גבוהה, בדרך כלל רואים שילוב של הסימפטומים של ההפרעה הבסיסית, יחד עם מנגנונים שהאדם מפתח לעצמו במשך השנים כדי לפצות על קשייו ולהתמודד עם מטלות החיים טוב יותר. כך למשל אנו מתייחסים לנטייה לעשות רשימות ותזכורות (כדי לא להתפזר לגמרי...) או לשקוע בעולם דמיוני מידי פעם (כי להיות כל הזמן בפוקוס בעולם האמיתי זה פשוט יותר מידי מעייף). על מנת לאבחן בוודאות הפרעת קשב, בדרך כלל המאבחן/ת מבקש לדעת פרטים רבים ומדוייקים ככל האפשר על ילדותו של הנבדק, החל מאירועים מיוחדים במהלך ההריון, הלידה וההתפתחות המוקדמת, דרך מחלות, פציעות וטראומות כלשהן במהלך הילדות, היסטוריה לימודית (אפילו תעודות ישנות) וחברתית משנות בית הספר, ועוד. אם אינך מעונינת בכל מקרה בטיפול תרופתי, כנראה שבשלב זה אין טעם לפנות לפסיכיאטר/ית. האבחון על ידי פסיכיאטר כן יוכל לתת את האבחנה הוודאית, וכמו כן, בדרך כלל הפסיכיאטר/ית יכול להמליץ על מטפלים המוכרים לו כמו פסיכולוג או מאמן טוב. לגבי טיפול הומאופתי, איני מומחית בתחום, אך מנסיון בעבודה עם מטופלים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז, אלה בדרך כלל טיפולים יקרים ולא יעילים. אני ממליצה לוותר. לגבי ייעוץ - זה בהחלט יכול לעזור. אני ממליצה לפנות לסוג יעוץ המתמקד בבעיה וכולל סיוע בהתארגנות, איתור מנגנונים לא-יעילים ומציאת דרכי התמודדות שייתנו לך תחושת שליטה טובה יותר בחייך. בזה יכולים לסייע פסיכולוגים שעובדים בשיטות התנהגותיות, או מאמנים. (הערה לגבי מאמנים: כדאי לברר טוב מאד למי את הולכת, לבקש המלצות ממטופלים קודמים ואישורי השכלה. כיוון שזהו תחום לא מוסדר, יש מטפלים רבים ורק חלקם טובים ואמינים.) בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית [05/11/2009] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מידע כללי על רדוקטיל (סיבוטראמין), תרופה המיועדת לטיפול בהשמנת יתר, תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=341 קרא עוד