התערבות קבוצתית (Group intervention)

שני אנשים או יותר הנמצאים ביחסי גומלין זה עם זה, יוצרים תלות הדדית כך שכל אחד משפיע על זולתו ומושפע ממנו. החברים בקבוצה מאוחדים בשאיפתם להשיג מטרות משותפות. מנחה הקבוצה פועל ליצירת תנאים בקבוצה שיאפשרו לחבריה להפיק תועלת, לצמוח ולהתפתח מתוך תחושה של ביטחון פסיכולוגי, של אמון הדדי ושל תקשורת פתוחה.

לקבוצות ערך רב במתן סיוע לחולים ולמשפחותיהם בהתמודדות עם המצוקה הרגשית ועם השינויים באורח החיים הנובעים משינוי במצב הבריאותי. התהליך הקבוצתי מקל וממתן תחושות של ניכור, של בדידות, אשמה, סטיגמטיזציה, דיכאון, ושל חוסר אונים או תקווה. בקבוצה שמצליחה לקיים את ייעודה, תחושות אלה מצטמצמות כנגד הרגשת השייכות לקבוצה, אשר מעניקה לחבריה כלים להבין ולקבל כל אחד את מצבו, והבנה זו היא בעלת עוצמה רבה בתהליך השינוי.

המטרות העיקריות של קבוצות במסגרות רפואיות הן:

- מתן תמיכה חברתית להקלת הלחץ/דחק המתלווה להתמודדות של חולים ושל משפחותיהם עם חולי או עם נכות.
- אספקת מידע חיוני ומיומנויות הנדרשים בהתאם למצב הרפואי ולשינויים בתפקוד חברתי.
- סיוע לחולים ולבני משפחותיהם לשנות או לשפר דפוסי תפקוד רגשי-חברתי, אלו המשבשים את יחסיהם החברתיים.
- הצעת פתרונות לקונפליקטים בין-אישיים.

בעבור מטופלים במסגרות רפואיות ובעבור בני משפחותיהם, יש קבוצות המוגבלות במשך הזמן שהן פועלות וקבוצות שאינן מוגבלות מבחינת תקופת הזמן שהן פועלות. יש קבוצות שחבריהן קבועים ויש - שחבריהן מתחלפים.

קבוצות שמופעלות במסגרות רפואיות:

קבוצות תמיכה: מופעלות על מנת להתמודד עם תחושת דחק ובדידות חברתית; על מנת לפתח יכולת להתמודד עם אבחון, עם אשפוז ומשטרי טיפול; על מנת להעניק תחושת שייכות, תחושת שותפות רגשית, שותפות בדאגות; לספק הזדמנויות להתבטאות, להתחבר עם אנשים במצבים דומים ולשפר את ההערכה העצמית.

קבוצות טיפוליות: פועלות לאחר זיהוי שינויים בתפקוד רגשי-חברתי הפוגעים בתהליך הטיפול הרפואי. מטרות הטיפול הקבוצתי כוללות לא רק מתן תמיכה, מיתון חרדות, חינוך וסיפוק משאבים מעשיים, אלא גם פתרון בעיות בתקשורת בין-אישית ובמערכות יחסים; תיגבור היכולת להתמודד, להבין ולנהל תגובות רגשיות למחלה קשה ולסכנת מוות; וכן מסייעות קבוצות אלה לחבריהן להסתגל לתפקידים חדשים או לשינויים בציפיות, להבין ולתקן עיוותים בתפיסת המציאות.

קבוצות חינוכיות: המשתתפים לומדים על המחלה או על המגבלה מבחינת גורמים, מהלך והשפעות תפקודיות, וכן על מיומנויות הנדרשות לטיפול הרפואי, מהלך האשפוז, תפקידיהם של אנשי הצוות ומשאבים. באמצעות חינוך מקבלים המשתתפים מידע שבזכותו מצטמצמות תחושות דחק ואי-ודאות. קבוצות מסוג זה יכולות להיות חד-פעמיות, והן פתוחות בדרך כלל לכל מי שרוצה להשתתף בקרב החולים או בני משפחותיהם.
קבוצות פסיכו-חינוכיות: קבוצה פסיכו-חינוכית פועלת בשני מישורים: אספקת מידע וחומר לפיתוח מיומנויות. במישור השני הקבוצה מעודדת התייחסות לרגשות ומהווה מקור תמיכה למשתתפים.