טיפול במשחק (Play Therapy)

לקראת טיפול במשחק

לפני תחילת הטיפול מתקיימת בדרך כלל פגישת היכרות עם ההורים או עם המטפלים העיקריים של הילד. בפגישה נאסף מידע על התפתחותו, מצבו הרגשי, התנהגותו בבית ובמסגרת החינוכית, מערכות היחסים המשמעותיות בחייו ואירועים שאולי השפיעו עליו במהלך חייו. כמו כן, נבחנים הקשיים שהובילו לפנייה לטיפול ומוגדרות מטרות ראשוניות. המידע מאפשר לתכנן את התהליך בהתאם לצרכיו האישיים של הילד, תוך התייחסות לסביבה המשפחתית ולגורמים נוספים שעשויים להשפיע על מצבו [3].

כדאי להכין את הילד למפגש הראשון באמצעות הסבר המותאם לגילו. אפשר לספר לו שהוא יפגוש אדם שתפקידו לעזור לילדים להבין את רגשותיהם ולהתמודד עם דברים שמטרידים אותם, ושבחדר יהיו משחקים וחומרים שבהם יוכל להשתמש. רצוי להימנע מהצגת הטיפול כעונש על התנהגות מסוימת או מהבטחה שכל הקשיים ייעלמו בעקבותיו. חשוב גם לאפשר לילד לשאול שאלות, להביע חששות ולהתרגל בהדרגה לרעיון של מפגש עם אדם שהוא לא מכיר [4].

מה קורה במהלך הטיפול במשחק?

המפגשים מתקיימים בדרך כלל בחדר טיפולים הכולל מגוון צעצועים וחומרי יצירה. בתחילת התהליך נהוג להתמקד ביצירת קשר עם הילד ובבניית תחושת ביטחון ואמון. בהמשך, בהתאם לגישה הטיפולית, הילד יכול לבחור בעצמו את הפעילויות או להשתתף במשחקים המוצעים לו. בזמן שהילד משחק, מתבצעת התבוננות, הקשבה לתכנים שעולים ותגובה באופן שנועד לסייע לילד לזהות רגשות, להתמודד עם חוויות ולפתח דרכי ביטוי נוספות. הילד אינו נדרש בהכרח להסביר את משמעות המשחק או לשוחח ישירות על הקשיים שהביאו אותו לטיפול [5].

במהלך המפגשים צפויים לעלות נושאים חוזרים, כגון פרידה, פחד, שליטה, כעס או מערכות יחסים. כך למשל, ילד שחווה מעבר דירה יכול לחזור ולשחק שוב ושוב במשפחה שעוזבת את ביתה, וילד שמתקשה להתמודד עם תסכול יכול לבטא רגשות באמצעות דמויות המתחרות זו בזו. התייחסות לתכנים שעולים במשחק היא חלק מהתהליך הטיפולי, אך אין הנחה שלכל פעולה או בחירה של הילד יש משמעות סמלית אחת וקבועה. ההבנה מתגבשת לאורך זמן, תוך התייחסות להיכרות עם הילד ולנסיבות חייו [6].

כמה זמן נמשך טיפול במשחק?

מפגש טיפולי נמשך בדרך כלל כ-30 עד 50 דקות והוא מתקיים לרוב אחת לשבוע. משך התהליך כולו משתנה בהתאם לסוג הקושי, לחומרתו, לגילו של הילד ולהתקדמות הטיפולית. יש ילדים שעשויים להפיק תועלת מתהליך קצר יחסית, ואחרים זקוקים לטיפול ממושך יותר. לעיתים נדרשים מספר מפגשים עד שהילד מרגיש בנוח בחדר הטיפולים ומתחיל להביע את עצמו בחופשיות. לאורך התהליך ייבחנו ההתקדמות והצורך בהמשך הטיפול, ביחד עם ההורים ובהתאם למטרות שנקבעו [2].

מעורבות ההורים בטיפול

להורים בדרך כלל יש תפקיד משמעותי בהצלחת הטיפול במשחק. בהתאם לגישה הטיפולית ולצורכי הילד, הם יכולים להשתתף בפגישות הדרכה, לקבל כלים להתמודדות עם קשיים בבית ולעיתים גם לקחת חלק במפגשי משחק משותפים עם הילד. מעורבות ההורים מאפשרת ליצור המשכיות בין המתרחש בחדר הטיפולים לבין חיי היומיום. עם זאת, חשוב לשמור על מרחב אישי ובטוח עבור הילד, ולכן לא כל תוכן שעולה במפגשים מועבר בהכרח להורים. אופן שיתוף המידע נקבע בהתאם לגילו של הילד, לצרכיו, לכללי הסודיות המקצועית ולשיקולי בטיחות [3].

התקדמות לאחר הטיפול

השינויים הרגשיים וההתנהגותיים נוטים להתפתח בהדרגה, ולא תמיד ניתן להבחין בהם לאחר מפגשים בודדים. התקדמות יכולה להתבטא ביכולת טובה יותר לזהות רגשות ולבטא אותם, בשיפור היחסים עם בני המשפחה או עם ילדים אחרים, בהפחתת התנהגויות שמבטאות מצוקה ובמציאת דרכים יעילות יותר להתמודדות עם קשיים. עם זאת, התגובה לטיפול היא אישית, ולא בכל מקרה מורגש שיפור בכל התחומים [4].

סיום הטיפול הוא חלק מהתהליך הטיפולי עצמו. ההחלטה על סיום מתקבלת בהתאם להתקדמות הילד, למטרות שהוגדרו ולצרכיו הנוכחיים. רצוי לתכנן את הפרידה מהמטפל/ת באופן הדרגתי ובהתאם לגיל, כדי לאפשר לילד לעבד את סיום הקשר הטיפולי. במקרים שבהם הקשיים נמשכים, מחמירים או דורשים התערבות מסוג אחר, ייתכן שיומלץ על המשך טיפול, על שינוי הגישה הטיפולית או על הפניה לאיש מקצוע נוסף כגון פסיכולוגית קלינית לילדים, פסיכיאטר ילדים ונוער לצורך הערכה של קשיים רגשיים או התנהגותיים מורכבים, רופאה מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, כאשר עולה חשד לקושי התפתחותי או נוירולוגי, ועוד [3].

קשיים אפשריים

בדומה לטיפולים רגשיים אחרים, טיפול במשחק יכול להציף רגשות לא נעימים. ילדים מסוימים יכולים לחוות עצב, כעס, תסכול או חרדה כאשר המשחק נוגע בחוויות קשות. זה יכול להתבטא בקושי של הילד לשתף פעולה, בהימנעות מפעילויות מסוימות או בהתנגדות להגעה למפגשים. תגובות אלה אינן מעידות בהכרח על כישלון הטיפול, אך יש לבחון אותם ולהתאים את קצב העבודה לצורכי הילד. אם מופיעה החמרה משמעותית או מתמשכת במצבו, כנראה שיהיה צורך בהערכה מקצועית מחודשת [7].

עד כמה טיפול במשחק יעיל?

מחקרים מצביעים על כך שטיפול במשחק יכול לסייע לילדים המתמודדים עם מגוון קשיים רגשיים והתנהגותיים, ובהם חרדה, תוקפנות, קשיים חברתיים ומצוקה בעקבות אירועי חיים משמעותיים. סקירות מחקריות מצאו השפעות חיוביות של טיפול במשחק, אך מידת היעילות תלויה בין היתר בגישה הטיפולית, במאפייני הילד ובסוג הקושי. חשוב לזכור שלא כל גישה לטיפול במשחק נחקרה באותה מידה, ולכן יש להתאים את בחירת הטיפול למצבו של הילד [8].