האם קיים אבחון יתר של אוטיזם והפרעות קשב? דוח חדש מעורר שאלות

בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים ומבוגרים מקבלים אבחנה של אוטיזם או הפרעות קשב וריכוז ADHD. לצד המודעות הגוברת, מתעוררת שאלה חשובה: האם כל מי שמאובחן אכן מתמודד עם ההפרעה? דו"ח שפורסם בבריטניה באוקטובר 2026 מצביע על חשש גובר לאבחון יתר, אך מדגיש שהנתונים עדיין אינם מוכיחים שמדובר בהכרח בתופעה נרחבת [1].

צילום: depositphotos

זינוק באבחונים, אבל לא בהכרח בצדק

הדו"ח, שהוזמן על ידי ממשלת בריטניה, בחן את השינויים בשכיחות האוטיזם, הפרעת הקשב ומצבים נפשיים נוספים. לפי הנתונים, שיעור בני ה־12-17 שאובחנו עם ADHD עלה מ-0.26% בשנת  2000 ל-3.88% בשנת 2025, ואילו שיעור המאובחנים עם אוטיזם באותה קבוצת גיל עלה מ-0.1% ל-4.06% [1].

באופן טבעי קיים צפי לעלייה במספר המאובחנים, שכן המודעות של הציבור עלתה, כלי האבחון השתנו, ואנשים שבעבר לא אובחנו, מקבלים היום הכרה בקשיים שלהם. עם זאת, עלייה במספר האבחונים אינה מעידה בהכרח על עלייה דומה במספר האנשים שחיים עם המצבים האלה, והחוקרים מזהירים מכך שחלק מהגידול יכול לנבוע גם מהרחבת גבולות האבחון [1].

מתי קושי יומיומי הופך להפרעה?

כולנו מתקשים לפעמים להתרכז, מתנהגים באימפולסיביות או חשים אי-נוחות במצבים חברתיים. אולם תכונות כאלה אינן מעידות כשלעצמן על הפרעת קשב או אוטיזם. על פי ההנחיות המקצועיות לאבחון ADHA, יש לבחון אם התסמינים ממושכים, מופיעים ביותר מסביבת חיים אחת, כמו הבית ובית הספר, וגורמים לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי [2].

גם באבחון אוטיזם נדרשת הערכה מעמיקה, שכוללת את ההיסטוריה ההתפתחותית, דפוסי התקשורת וההתנהגות, הקשיים התפקודיים ומצבים רפואיים או נפשיים נוספים. אבחון מקצועי אינו יכול להתבסס על שאלון קצר בלבד, אלא מחייב שילוב של מידע ממקורות שונים והערכה של אנשי מקצוע מיומנים [3].

אבחון שגוי: פספוס הפרעה אחרת או טיפול לא מתאים

אחת האזהרות המרכזיות בדוח נוגעת לאבחון שגוי. הפרעות שינה, חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) עלולים להתבטא בתסמינים הדומים בחלקם לאלה של ADHD או אוטיזם. כאשר הבירור מתמקד באפשרות אחת בלבד, קיים סיכוי להחמיץ את המקור האמתי לקושי, שלא מקבל מענה או טיפול הולם [1].

מנגד, אבחון שגוי גם עלול להוביל לטיפול שאינו מתאים, ולעיתים אף לחשיפה מיותרת לתופעות לוואי של תרופות. לכן, חשוב שהאבחון יתבסס על הערכה מקצועית מקיפה, הכוללת גם בירור של מצבים אחרים שעשויים לגרום לתסמינים דומים [2].

האם חייבים אבחנה כדי לקבל עזרה?

אחת ההמלצות החשובות של הדו"ח היא להפסיק להתנות כל סיוע בקבלת אבחנה רשמית, ולאפשר לאנשים לקבל סיוע בהתאם לקשיים שהם חווים, מבלי להתנות אותו בהשלמת תהליך האבחון הרשמי [1].

איזה סיוע אפשר להציע בפועל? שינוי במקום הישיבה בכיתה, הפחתת רעשים והסחות דעת, שילוב של הפסקות יזומות עם פעילות קצרה במהלך הלמידה או העבודה. התאמות כאלה עשויות להקל על התפקוד היומיומי ולהפחית את השפעת הקשיים [2].

הפתרון: אבחון מדויק יותר ותמיכה בזמן

הדו"ח מדגיש שהמטרה אינה לצמצם את מספר האבחונים בכל מחיר, אלא להבטיח שכל אדם יקבל אבחון מדויק וסיוע שמתאים לצרכיו. למשל, ילד שמתקשה להתרכז בלימודים לא בהכרח מתמודד עם ADHD. הקושי יכול להיות גם תוצר של חרדה, בעיות שינה או גורם אחרים, ולכן חשוב לבצע בירור מקצועי מקיף. לצד זאת, גם מי שאינו עומד בקריטריונים לאבחנה מסוימת יכול להזדקק לעזרה, ולכן ההמלצה היא לשפר את איכות האבחונים, למנוע אבחונים שגויים ולהתאים את הסיוע לקשיים בפועל, ולא רק לאבחנה הרפואית [1].

ומה מראים מחקרים נוספים?

גם בישראל נצפתה עלייה משמעותית באבחוני אוטיזם. מחקר ישראלי שפורסם בשנת 2024 בכתב העת Autism Research, שהתבסס על נתוני הביטוח הלאומי ושירותי בריאות כללית, מצא שבין השנים 2017  ל-2021 שיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם כמעט הוכפל. העלייה הייתה בולטת בעיקר בגילים צעירים, מה שמצביע גם על מגמה של אבחון מוקדם יותר [4].

במקביל, סקירה מדעית רחבת היקף שפורסמה בשנת 2023 וכללה נתונים של כ-3.3 מיליון ילדים ומתבגרים, העריכה שהשכיחות העולמית של ADHD היא כ-8%. נמצאו גם פערים משמעותיים בין בנים לבנות [5].

העלייה במספר האבחונים של אוטיזם והפרעת קשב מדגישה את הצורך באיזון בין זיהוי מוקדם של מי שזקוקים לאבחון ולטיפול לבין מניעת אבחונים שגויים. המטרה היא להבטיח שכל אדם יקבל מענה המתאים לקשייו, גם אם טרם קיבל אבחנה רשמית, ולחילופין - שילדים ומבוגרים לא יקבלו טיפול תרופתי כשאינם באמת זקוקים לו [1].

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות

[1] UK Department of Health and Social Care. Independent review into mental health conditions, ADHD and autism: Executive summary (2026): https://www.gov.uk/government/publications/independent-review-into-mental-health-conditions-adhd-and-autism-final-report/independent-review-into-mental-health-conditions-adhd-and-autism-executive-summary
[2] National Institute for Health and Care Excellence (NICE). Attention deficit hyperactivity disorder: Diagnosis and management (NG87): https://www.nice.org.uk/guidance/ng87/chapter/Recommendations
[3] National Institute for Health and Care Excellence (NICE). Autism spectrum disorder in adults: Diagnosis and management (CG142): https://www.nice.org.uk/guidance/cg142/chapter/Recommendations
[4] Dinstein I, et al. Large increase in ASD prevalence in Israel between 2017 and 2021. Autism Research (2024): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38193609/
[5] The global prevalence of attention deficit hyperactivity disorder in children and adolescents: An umbrella review of meta-analyses. Journal of Affective Disorders (2023): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37495084/