גידולים שפירים ומצבים דמויי גידולים בעצם

בגידולים שפירים ומצבים דמויי גידולים בעצם קיימת הפרעה במרקם התקין של העצם, בגלל שגשוג רקמות שונות בתוך העצם, או יצירה לא תקינה של רקמת עצם. שכיחותם בילדים ובנוער גבוהה. מצבים אלו, מסווגים לקבוצות על פי סוג הרקמה שממנה הם מורכבים, קרי - סחוס, רקמת חיבור, עצם, כלי דם ועוד.

בחלק מהמקרים, יתבטא המצב בכאב, עיוות או שבר עקב חולשת העצם. אולם, במקרים רבים לא יהיה שום ביטוי, והגילוי אקראי, לרוב בעקבות צילום רנטגן המבוצע לצורך אחר. האבחנה של סוג הנגע נקבעת בדרך כלל על פי מראהו בצילום רנטגן רגיל. במקרים מסוימים, תאושר האבחנה רק לאחר לקיחת דגימה מהנגע.

הטיפול במצבים אלו מגוון. החל ממעקב בלבד ועד ניתוח לכריתת הנגע, במידה שהוא מפריע, מכאיב, או מסכן את חוזק העצם, העלולה להישבר. במקרים אלו, נדרשת לעיתים הוספת חלופת עצם או שתל עצם לאזור החסר שנוצר.
דוגמאות לנגעים הנפוצים ביותר:

1. אוסטיאוכונדרומה - Osteochondroma (מיוונית: סחוס = Chondros, עצם = Osteon), הגידול השפיר הנפוץ ביותר. משתייך לקבוצת הגידולים הסחוסיים. צורתו דמוית פטרייה בעלת גבעול צר, או רחב, הבולט מפני העצם. מיקומו סמוך לסחוס הגדילה, בדרך כלל בקצוות של עצמות הגפיים, אך תיתכן מעורבות בכל עצמות השלד. ברוב המקרים, הנגע בודד. רק לעיתים נדירות הגידול מפושט והוא חלק ממחלה שבה מופיעים נגעים מרובים מסוג זה. לגורמי הגדילה הטבעיים יש השפעה על שגשוג האוסטיאוכונדרומה. בבגרות, בסוף תהליך הגדילה הטבעי של השלד, מפסיקה גם פעילותה וגידולה נעצר. הנגע, לרוב, אינו מכאיב, אך יכול להתבטא בצורת בליטה מפריעה בגף. שיעור ההתמרה לגידול ממאיר נמוך מאחוז אחד. במקרה שהנגע מפריע, ניתן לכורתו בניתוח.

2. אוסטיאואיד אוסטיאומה - Osteoid osteoma (מלטינית: גידול דמוי עצם), נגע זה משתייך לקבוצת הגידולים הגרמיים - יוצרי עצם. העצמות השכיחות ביותר להיפגע, הן עצמות הירך והשוק, אך ניתן למוצאו בכל עצם מעצמות הגוף, ובכלל זה בחוליות עמוד השדרה. שלא כברוב הנגעים השפירים, הוא מתאפיין בכאב ממוקד מאוד, המופיע בצורה אופיינית בשעות הלילה. מקור הגידול במוקד זעיר פעיל במיוחד, המייצר רקמה דמוית עצם, ומפריש חומרים מעוררי כאב. המוקד נראה בצילום רנטגן כאזור חסר עצם בקוטר מילימטרים ספורים, ובהיקפו עצם תגובתית הנראית כהסתיידות והתעבות העצם. בדיקת מיפוי עצמות רגישה מאוד לנוכחות הנגע. במקרים שבהם המוקד אינו נראה בצילום רגיל, יכולה בדיקת CT להדגימו. 
הטיפול יכול להיות שמרני באמצעות תרופות נוגדות דלקת, כאספירין. הנגע מטבעו מוגבל ופעילותו מפסיקה לאחר מספר שנים. לעיתים, כשהכאב, או התרופות הנדרשות להקלה אינם נסבלים, מומלץ על טיפול חודרני. בשיטות אלו, כורתים או הורסים את המוקד הפעיל.

3. כיסה (ציסטה) פשוטה של העצם - Simple bone cyst, נגע גרמי שאינו גידול. הכיסה נגרמת בגלל חסר בייצור עצם, בזמן גדילתה. קוטר הציסטה - סנטימטרים אחדים. המקומות השכיחים ביותר, הם עצמות הזרוע והירך, בחלקם המקורב. נגעים אלו, חסרי ביטוי, וגילויים אקראי בעקבות צילום, או לאחר שבר הנגרם מהחלשת העצם. האבחנה נקבעת בצילום רנטגן בו נראה הנגע כחלל אליפטי במרכז תעלת העצם. במקרה של חשש להחלשה משמעותית של העצם, ניתן לגרום למילוי החלל בעצם באמצעים שונים, כגון הזרקת סטרואידים לחלל עצמו, הזרקת לשד עצם הנשאב מעצם האגן, או מילוי החלל בניתוח, על ידי שתל עצם או תחליף עצם.

4. פיברומה של העצם שאינה מתגרמת - Non ossifying fibroma, נגע בקבוצת הגידולים ממקור רקמת החיבור, נמצא לרוב בעצמות השוק והירך. הנגע חסר כל ביטוי ומתגלה באופן אקראי, או לאחר שבר עקב החלשת העצם. נמצא כי שכיחותו עד 35% מכלל הילדים הבריאים. גודלו מילימטרים ספורים עד מספר סנטימטרים. בצילום ייראה הנגע בעל גבולות ברורים ומסוידים. מקורו בקליפת העצם (Cortex), עובדה המסבירה את הימצאותו בהיקף העצם ולא במרכזה. רוב הנגעים נוטים להתגרם במשך הזמן, ולהפוך לעצם תקינה.
5. כיסה (ציסטה) מיפרצתית של העצם - Aneurysmal bone cyst, שלא כבציסטה פשוטה של העצם, נגע זה מכיל רקמה משגשגת, ולכן מראה פעילות של גדילה איטית אשר עשויה לגרום להתנפחות מקומית של העצם. עקב פעילותה, יכלול הטיפול: כריתה של תוכן הנגע ודופנות החלל, ומילויה בשתל עצם או בתחליפים.


ד"ר וייגל דניאל