אפטה

ההופעות החוזרות ונשנות של אפטות בפה מתחילות לרוב כעיגול צהבהב, אשר מוקף בהילה אדומה. לאחר מכן, הנגע משתנה והופך להיות כיב, שמכוסה בשכבה רופפת של רקמה לבנה, צהובה או אפורה. הרקמה שמסביב אינה מושפעת מהנגע.

הכיב עשוי להיות כואב, במיוחד כאשר הוא מגורה על ידי תזוזה או אכילה של מאכלים מסוימים בעלי חומציות גבוהה, למשל פירות הדר.

הבעיה עשויה להופיע כנגע יחיד או כמספר נגעים, כאשר אם מדובר במספר נגעים הם נוטים להיות מפוזרים בכל חלל הפה.

ישנם שלושה סוגים של כיב אפטה:

• אפטות קטנות אשר באות והולכות (80% מהמקרים). האפטות במקרה זה הן בקוטר של פחות מ-5 מ"מ, והן חולפות לאחר שבוע עד שבועיים.
• אפטות גדולות, שקוטרן לעיתים יותר מ-10 מ"מ, וזמן ההחלמה מהן הוא שבועות עד חודשים. אפטות גדולות גם נוטות להשאיר צלקת.
• מקבץ של כיבים קטנטנים ומרובים (Herpetiform ulcers), אשר חולפים תוך חודש, ומופיעים ברוב המקרים על הלשון.

הגורם להתפתחות אפטות לא ברור לחלוטין. לכ-40% מהסובלים מאפטות יש בן משפחה שסובל מאפטות גם הוא. 

כיום ההשערה היא שהתפתחות האפטה היא תוצאה של תגובה לא תקינה של מערכת החיסון לחלבון כלשהו ברקמה הרירית. 

ישנם מספר גורמים אשר נדמה כי הם אחראים להתפרצות של אפטות, בהם לחץ נפשי, מחסור בשינה, פגיעה מכנית (כמו נשיכה), חוסר תזונתי (במיוחד בויטמין B, ברזל וחומצה פולית), מאכלים מסוימים (שוקולד לדוגמא), חלק ממשחות השיניים (קשור בחומר המקציף במשחת השיניים), מחזור, תרופות מסוימות, וזיהומים ויראליים.

ברוב המקרים, הבעיה אינה דורשת בדיקות כלל. כאשר התופעה חוזרת על עצמה מספר רב של פעמים או באופן חמור, ניתן לבצע מספר בדיקות הכוללות ספירת דם, רמת ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית בדם, בדיקת דם להימצאות של נוגדני גלוטן (בחשד למחלת צליאק), ובדיקות דם נוספות. כמו כן ניתן לקחת דגימה באמצעות מטוש לבדיקה מיקרוביולוגית להימצאות של  Candida albicans, Herpes simplex virus ו-Vincent’s organisms. 

כל אחד יכול ללקות בפצע האפטה. הפצעים מתחילים להופיע לראשונה בגיל הילדות או בגיל ההתבגרות, ומשפיעה על נשים יותר מאשר גברים.

אפטות באיברי המין נוטות להיות מקושרות במחלות מערכתיות, יותר מאשר אפטות בפה. מחלות המקושרות באפטות כוללות: תסמונת בכצ'ט, מחלת צליאק (רגישות לגלוטן), מחלת מעיים דלקתית, וזיהום בנגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV).

הטיפול באפטות אינו טיפול מרפא, ומטרתו להקל על הכאב ואי הנוחות שהן מסבות, מאחר שהבעיה חולפת מעצמה תוך שבועיים. לשם כך נעשה שימוש בחומרים מאלחשים . 

הטיפול כולל תכשירים מאלחשים, חומרי חיטוי לשטיפת הפה וסטרואידים מקומיים. במקרים חמורים נעשה שימוש באנטיביוטיקה, בטיפול סטרואידי מערכתי ובתרופות נוספות. 

הימנעות מהגורמים המעוררים לבעיה (מתח נפשי, מחסור בוויטמינים וברזל וכו'), שטיפת פה בחומרים לא אלכוהוליים, ושימוש במשחות שיניים שאינן מכילות SLS (החומר המקציף), עשויים לעזור במניעה של הופעת הפצעים.