המומחים של Infomed מסבירים:
קבוצת מחלות הנגרמות על ידי טפילים בשם פילריה המועברים לבני אדם על ידי עקיצת יתוש. הפילריה דומה בצורתה לתולעת וגודלה ממספר מילימטרים עד לעשרות סנטימטרים. היא עלולה להימצא בכלי דם לימפטיים או ברקמת חיבור, במשך שנים, ולגרום לתהליך דלקתי מקומי. נקבת הפילריה מטילה במהלך חייה רבבות ביצים שמהן בוקעים זחלים: המיקרופילריה. תקופת הדגירה בדרך כלל שקטה ונמשכת 6 חודשים עד 3 שנים.
מחלת הפילריאזיס נפוצה יותר באזורים טרופיים של העולם המתפתח. ידוע על כ-130 מיליון חולים בהודו, בדרום מזרח אסיה ובאפריקה. מאמצים רבים מושקעים בניסיונות להכחיד את המחלה, בעיקר על ידי צמצום אוכלוסיית היתושים.
קיימים מספר סוגים של פילריה. הנפוצים בהם: Wuchereria bancrofti, Brugia malayi ו-Onchocerca volvulus. פחות נפוצים הם Loa loa, Mansonella streptocerca, Mansonella perstans
Wuchereria bancrofti: הטפיל אנדמי בהודו, בסין, באינדונזיה ובאפריקה. הוא מועבר על ידי יתושים (קולקס, אנופלס ואאדס), ולאחר חדירתו שוכן בכלי דם לימפטים. למיקרופילאריות מחזוריות לילית בדם, המתבטאת בהתקפי חום. זיהום כרוני גורם לנזק מצטבר ובלתי הפיך בניקוז הלימפטי, וכתוצאה מכך לבצקות בגפיים ובאשכים, ואף לאלפנטיאזיס ("רגל של פיל"). הטיפול בטפיל זה נעשה בתרופות Diethylcarbamazine, Ivermectin ו-Albendazole (Eskazole)
Brugia malayi: הטפיל אנדמי בדרום מזרח אסיה, בהודו ובאינדונזיה. הוא מועבר על ידי יתושים (מנסוניה ואנופלס) ולאחר חדירתו שוכן בכלים הלימפטיים. למיקרופילאריות מחזוריות לילית בדם, מדי 15-5 ימים המתבטאת בחום ובהגדלת קישריות הלימפה. זיהום מתמשך גורם לבצקות ברגליים ואף לאלפנטיאזיס. הטיפול בו נעשה תרופות Diethylcarbamazine, Ivermectin ו-Albendazole
Onchocerca volvulus: מוכר בשם "עיוורון הנחל" בגלל היותו הגורם לעיוורון בקרב אוכלוסיות המתגוררות בקרבת מאגרי מים. הטפיל אנדמי בדרום אמריקה ובמרכזה, ובאפריקה. הוא מועבר על ידי עקיצת "זבוב שחור", ולאחר חדירתו הוא שוכן ברקמה התת-עורית. לזיהום המתמשך בטפיל זה יש שלושה מאפיינים: גרד מפושט ועקשני; גושים ("נודולים") תת-עוריים בסמוך למפרקים המכילים מספר פילאריות בוגרות; עיוורון משני לדלקת הנגרמת בעקבות נוכחות הפילאריות בעין. הטיפול בו נעשה בתרופות Ivermectin, Diethylcarbamazine, ו-Suramin.
ד"ר ביביאנה חזן
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
מחלת הפילריאזיס נפוצה יותר באזורים טרופיים של העולם המתפתח. ידוע על כ-130 מיליון חולים בהודו, בדרום מזרח אסיה ובאפריקה. מאמצים רבים מושקעים בניסיונות להכחיד את המחלה, בעיקר על ידי צמצום אוכלוסיית היתושים.
קיימים מספר סוגים של פילריה. הנפוצים בהם: Wuchereria bancrofti, Brugia malayi ו-Onchocerca volvulus. פחות נפוצים הם Loa loa, Mansonella streptocerca, Mansonella perstans
Wuchereria bancrofti: הטפיל אנדמי בהודו, בסין, באינדונזיה ובאפריקה. הוא מועבר על ידי יתושים (קולקס, אנופלס ואאדס), ולאחר חדירתו שוכן בכלי דם לימפטים. למיקרופילאריות מחזוריות לילית בדם, המתבטאת בהתקפי חום. זיהום כרוני גורם לנזק מצטבר ובלתי הפיך בניקוז הלימפטי, וכתוצאה מכך לבצקות בגפיים ובאשכים, ואף לאלפנטיאזיס ("רגל של פיל"). הטיפול בטפיל זה נעשה בתרופות Diethylcarbamazine, Ivermectin ו-Albendazole (Eskazole)
Brugia malayi: הטפיל אנדמי בדרום מזרח אסיה, בהודו ובאינדונזיה. הוא מועבר על ידי יתושים (מנסוניה ואנופלס) ולאחר חדירתו שוכן בכלים הלימפטיים. למיקרופילאריות מחזוריות לילית בדם, מדי 15-5 ימים המתבטאת בחום ובהגדלת קישריות הלימפה. זיהום מתמשך גורם לבצקות ברגליים ואף לאלפנטיאזיס. הטיפול בו נעשה תרופות Diethylcarbamazine, Ivermectin ו-Albendazole
Onchocerca volvulus: מוכר בשם "עיוורון הנחל" בגלל היותו הגורם לעיוורון בקרב אוכלוסיות המתגוררות בקרבת מאגרי מים. הטפיל אנדמי בדרום אמריקה ובמרכזה, ובאפריקה. הוא מועבר על ידי עקיצת "זבוב שחור", ולאחר חדירתו הוא שוכן ברקמה התת-עורית. לזיהום המתמשך בטפיל זה יש שלושה מאפיינים: גרד מפושט ועקשני; גושים ("נודולים") תת-עוריים בסמוך למפרקים המכילים מספר פילאריות בוגרות; עיוורון משני לדלקת הנגרמת בעקבות נוכחות הפילאריות בעין. הטיפול בו נעשה בתרופות Ivermectin, Diethylcarbamazine, ו-Suramin.
ד"ר ביביאנה חזן
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
רופאים בתחום
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול תרופתי
-
מחלות קשורות
- תסמונת מכת קור
- דלקת בדרכי המין
- גרד בפי הטבעת
- מחלת ליים
- אדמדמת