הקאת דם יילוד (Hematemesis in newborn)

הקאת דם היא דמם ממערכת העיכול העליונה המתרחש במהלך ארבעת השבועות הראשונים לחיים.
דמם הנובע ממערכת העיכול העליונה ביילוד הוא תופעה נדירה. מרב המקרים של הקאת דם במהלך היממות הראשונות לחיים נובעים מבליעה של דם האם. בליעת דם במהלך הלידה, או בזמן ההנקה עקב סדקים מדממים בשד האם. תופעה זו שכיחה, אינה מסוכנת וחולפת עצמונית.

הפרעות בקרישה ביילוד יכולות לנבוע מסיבות שונות. גורמי הקרישה יכולים להיות תקינים אך בלתי פעילים עקב חוסר בוויטמין K (Hemorrhagic disease of the newborn), וכדי להתגבר על בעיה זו מטפלים בכל היילודים באמצעות ויטמין K בהזרקה לשריר, זמן קצר לאחר הלידה. חסרים בגורמי קרישה גורמים לתסמונות המופיליה שונות הגורמות לנטייה לדמם. הפרעות במספר טסיות הדם או בתפקודן הן גורם נוסף היכול להביא לדמם ממערכת העיכול העליונה, כמו באיברים אחרים. הפרעה במספר הטסיות יכולה לנבוע מאי-ייצור על רקע תורשתי, מהרס שלהן על ידי נוגדנים של האם, או מפאת זיהום מחיידק או מנגיף. הפרעה בתפקוד הטסיות יכולה לנבוע מהפרעות תורשתיות נדירות, או כתוצאה מתרופות שניטלו על ידי האם כגון אספירין.
הסיבה השכיחה ביותר לדמם בעקבות בעיה מקומית במערכת עיכול עליונה היא כיבים, בעיקר בקיבה, בוושט, ובתריסריון לפי סדר שכיחויות זה. בחלק מהמקרים הכיבים נמצאים במספר אזורים במערכת העיכול העליונה. הכיבים בדרך כלל מישניים לתשניק העובר, להיפוקסיה (חוסר וחמצן ברקמות) ממושכת, להנשמה מלאכותית, לטיפול בסטרואידים, לרפלוקס (החזר של המזון מהקיבה לוושט) ולרגישות לחלבון חלב פרה. באופן נדיר יכולים להתפתח כיבים בעקבות חשיפה לאינדומתצין טרום-לידה. גם היצרות השוער וגידולים נדירים כמו טרטומה של הקיבה יכולים להתבטא בדמם ממערכת העיכול העליונה. לעיתים רחוקות מתפתחים כיבים ללא גורמי סיכון ידועים.


ד"ר זיוונית ארגז