תסמונת ברטר
Bartter syndrome
כשזה מגיע לתסמונת ברטר לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לתסמונת ברטר:
ד"ר שירן שחר
רופאת ילדים העוסקת גם ברפואה אסתטית. בעלת שני תארי דוקטורט. עובדת במחלקת ילדים ובטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי מעייני הישועה
פרופ' אביבה לויטס
מנהלת יחידת קרדיולוגית ילדים בה"ח סבן סורוקה באר שבע, מאבחנת מומי לב מולדים ונרכשים, מבצעת אק לב עובר, מפענחת MRI לבבי לחולים עם מומי לב, לב עובר
ד"ר אמיר בן טוב
מומחה בגסטרואנטרולוגיה ילדים ובביצוע בדיקות אנדוסקופיות (גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה) בילדים
פרופ' דרור שובל
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות, ממלא מקום מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה תזונה ומחלות כבד,מרכז שניידר, פרופ׳ חבר בחוג לרפואת ילדים, הפקולטה למדעי הרפ...
פרופ' בנימין דקל
מומחה ברפואת ילדים ונפרולוגית ילדים, מנהל היחידה לנפרולוגיה ילדים, מנהל המכון לחקר תאי אב בילדים, מנהל מרכז סגול לרפואה רגנרטיבית, המרכז הרפואי ש...
ד"ר זאב קציר
מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במבוגרים לנפרולוגיה ילדים ולרפואת ילדים. תפקידו האחרון: רופא בכיר בביה"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד
ד"ר גלעד חבצלת
מומחה לרפואת ילדים, מאבחן ומטפל בהפרעת קשב וריכוז ומומחה לטיפול בהרטבת לילה.
ד"ר יעל מוזר גלזברג
מנהלת יחידת מושתלי הכבד במכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
ד"ר דוד טובבין
מומחה לרפואה פנימית ולנפרולוגיה ויתר לחץ דם, תחום ייחודי - מניעה וטיפול תרופתי באבני כליה
ד"ר שאול ברעם
קרדיולוג ילדים מומחה, מבצע אקו לב עובר ולילדים, ניהל את היחידה לקרדיולוגיה ילדים בבית החולים שמיר, אסף הרופא, מתנדב ועובד כרופא ילדים בעוטף עזה
ד"ר מיה גרשטיין
מומחית לראומטולוגיה של ילדים, מומחית ברפואת ילדים, רופאת ילדים בכירה ומנהלת מרכז חדשנות מחוז דן כללית
ד"ר לילך בנימיני
מומחית בגנטיקה רפואית, יעוץ ואבחון לתסמונות גנטיות, יעוצים לנשים הרות ואונקוגנטיקה
ד"ר אוריאל כ"ץ
מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
כשזה מגיע לתסמונת ברטר לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:
בתת-קבוצה של תסמונת ברטר הנקראת היום תסמונת גיטלמן, ההסתמנות היא בילדות המאוחרת או אצל מבוגרים צעירים, ושם שכיח גם מצב של ריכוז מגנזיום נמוך בדם. למרות שמדובר בתסמונת נדירה, המישלב של רמות אשלגן וכלור נמוכות ובססת, מוכר היטב במצבים רפואיים שונים, כגון הקאה נישנית או טיפול מוגבר בתרופות משתנות (בעיקר אלה ממשפחת התיאזידים ותרופות דמויות פוסיד). נמצא כי המישלב הייחודי של תסמונת ברטר חייב לנבוע מפגם בסיסי בספיגה החוזרת של כלור ונתרן באזור החלק העולה והעבה של הלולאה ע"ש הנלה בכליה. תיאוריה זו תאמה גם את העובדה כי תרופות משתנות ממשפחת הפוסיד, פועלות גם הן באזור זה, של הנפרון. במחקרים גנטיים, בשנים האחרונות, תוארו לפחות ארבעה גנים שונים, המקדדים לתעלות נתרן, אשלגן או כלוריד, שמוטציות בהם גורמות לתסמונת ברטר. אחד מהם, שתואר לראשונה בעולם בקרב משפחות ממוצא בדואי בדרום הארץ מלווה תמיד בחירשות עצבית. ואכן, נמצא שהגן הגורם למחלה זו, מקדד לתת-יחידה של תעלת כלוריד המתבטאת בגוף באופן ממוקד באבובית הכליה ובאוזן הפנימית. שני איברים שבהם מתרחשת פעילות מוגברת של ספיגה והפרשה של יונים.
פרופ' דניאל לנדאו
-
תסמונת ברטר תסמינים
-
טיפולים ותרופות
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול תרופתי
-
מחלות קשורות
-
שברים שכיחים בילדים
-
עגבת מולדת
-
הפרעות אכילה בילדים
-
מחלת הירשפרונג
-
פטרת התינוקות, פטרת הפה
תשובת מומחה