התפשלות מעי בילדים

ההסתמנות האופיינית היא כאבי בטן עוויתיים פתאומיים בילד בריא בדרך כלל. התקפי הבכי נמשכים מדקה עד חמש דקות כשביניהם תקופות רוגע של שלוש עד שלושים דקות בהתחלה, אבל לאחר מספר שעות החולה נעשה אדיש וחיוור. הקאות שכיחות.

הממצא הגופני העיקרי הוא גוש הנמוש בבדיקת הבטן ולעיתים, הוא קיים גם ללא נוכחות סימנים אחרים. בבדיקה דרך פי הטבעת אפשר לגלות יציאה דמית.
בצילום סריקה של הבטן ניתן לראות בדרך כלל תבנית פיזור לולאות אוויר לא ספציפית ולעיתים רואים תבנית פיזור לולאות אוויר חריגה במעי, עם סימן "מטרה" וסימן "חצי ירח".
סימנים אופייניים לחסימת מעיים יכולים להיראות בצילום רנטגן אחרי מספר שעות.
כדי לאשר או לשלול את האבחנה ניתן לבצע בדיקה עם חומר ניגוד או בדיקת על-שמע.
הבדיקה האבחונית ביותר נעשית בצילום לאחר החדרת חומר ניגוד (חוקן בריום או אוויר).

אם לאחר צילום עם חוקן אכן מוכחת התפשלות, הלחץ הנגרם על ידי החוקן מספיק בדרך כלל כדי לשחררה (95%-55% מהמקרים). שיטת טיפול זו אינה מומלצת ואינה מבוצעת בחולים במצב קשה עם סימנים של גירוי ציפקי או אלח דם. בחולים אלה, כמו גם בחולים אשר בהם נכשלה שיטת הטיפול בחוקן, מבוצע ניתוח. אם במהלך הניתוח לא ניתן לבצע החזרה של ההתפשלות או שהמעי אינו תקין, מתבצעת כריתת חלק מהמעי שנחסם. מצבים שלא טופלו, מסתיימים בתחלואה קשה ותמותה.
לאחר הטיפול בחוקן יש בכ-10% מקרים של הישנות התופעה ולאחר ניתוח כ-5%-2%. הסיכון להישנות ההתפשלות פוחת בצורה ניכרת לאחר גיל שלוש.