דלג לתוכן

פיגור בגדילה תוך-רחמית

Intrauterine growth restriction
המומחים של Infomed מסבירים:
פיגור בגדילה תוך-רחמית מוגדר כמצב בו גדילתו של העובר חורגת אל מתחת לתחום התקין.
יצוין שמדובר בהערכה בלבד משום שאין כל דרך ודאית לקבוע את מדדי ומשקל העובר. גם התחום התקין שנוי במחלוקת, וקיימות עקומות גדילה שונות המגדירות אותו.
ניתן להגדיר גדילה תיקנית של עוברים בעזרת אחוזונים, ולפיכך להגדיר פיגור בגדילה תוך-רחמית כמדדי גדילה מתחת לאחוזון 10, או מתחת לאחוזון 5, או אפילו מתחת לאחוזון 3.

הערכת מצבו של העובר הסובל מפיגור בגדילה תוך-רחמית יכולה להיעשות באמצעות ניטור קצב לב העובר, בדיקת על-שמע של כמות מי השפיר, בדיקת על-שמע של תנועות ונשימות העובר, ובדיקת דופלר של זרימת הדם השילייתית. מגוון הבדיקות מקנה את האפשרות להעריך את מצבו של העובר ואת הסיכון לשלומו, ולשקול את מועד הלידה.

ד"ר זאב וינר
  • סיבות וגורמי סיכון

    מספר סיבות יכולות לגרום לפיגור בגדילה סימטרי. הגורם השכיח ביותר לפיגור בגדילה מסוג זה הוא הגורם התורשתי. לא מדובר כאן במחלה תורשתית כי אם בנטייה תורשתית ללדת תינוקות קטנים אך בריאים. במקרים רבים, גם האימהות של תינוקות אלה נולדו קטנות יותר. גורמים אחרים, פחות שכיחים, הם זיהומים תוך-רחמיים, הפרעות כרומוזומיות, מחלות תורשתיות (גנטיות) וגורמים סביבתיים רעילים, כמו סיגריות או סמים.
    הגורם העיקרי לפיגור בגדילה אי-סימטרי, הוא אי-ספיקה של השיליה. מדובר בחוסר יכולת של השיליה לספק לעובר את הצרכים הדרושים לגדילתו. קיימת למעשה הפרעה באספקת הדם לעובר על ידי השיליה. במצב זה קיימת סכנה ממשית לבריאותו ואפילו לחייו של העובר. בשלבים הראשונים של הירידה באספקת הדם לשיליה, מסוגל העובר להגביר את אספקת הדם לאיבריו החיוניים יותר, כמו מוח ולב, על חשבון איברים אחרים. אולם משלב מסוים אין העובר יכול יותר להתגונן, ואז קיימת סכנה לפגיעה מוחית ואפילו מוות תוך-רחמי.
    מחלות שונות יכולות לגרום לאי-ספיקה של השיליה, החשובות בהן: רעלת הריון ומספר מחלות הגורמות להיווצרות קרישי דם בכלי הדם הקטנים של השיליה. במצב של אי-ספיקת דם שילייתית המלווה בפיגור בגדילה תוך-רחמית, יש לבחור בין המשך ההריון לבין יילוד מוקדם. טיפול בתרופות המשפר את גדילתו של העובר או המונע התפתחות של פיגור בגדילה תוך-רחמית עדיין לא קיים. במקרים בהם ידוע על היווצרות קרישי דם בשיליה ניתן לנסות טיפול בתרופות הנוגדות את תהליך הקרישה, ולקוות שזה ימנע את המשך התהליך של פיגור בגדילה תוך-רחמית. לעיתים קרובות, הטיפול היעיל ביותר הוא יילוד וטיפול ממושך בפג לאחר הלידה. בחלק גדול מהמקרים ההחלטה ליילד ולטפל לאחר הלידה איננה קלה, משום שמדובר בפגים הנמצאים בשבועות הריון מוקדמים יחסית ואשר עלולים ללקות בסיבוכי פגות קשים, כגון: בעית נשימה עקב ריאות לא מפותחות, דימום תוך-מוחי וזיהומים. על כן, לפני שאנו מחליטים ליילד עוברים הלוקים בפיגור בגדילה תוך-רחמית, עלינו להיות משוכנעים שהמשך ההריון מהווה סיכון ממשי לשלומו של העובר.

המומחים שלנו ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
ד"ר דוד מילאטינר מומחה לרפואת נשים וכירורגיה גינקולוגית
קראו עליי עוד
יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
ד"ר עופר מרקוביץ מנהל יחידת אולטרה סאונד נשים ויולדות בבית חולים מאיר כפר סבא, מנהל פורום ממצאים חריגים ומומים בעובר בבית חולים מאיר כפר סבא
קראו עליי עוד
לכל המומחים שלנו ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

מאמרים בנושא פיגור בגדילה תוך-רחמית

חלב אם תורם להתפתחות המוח
חלב אם תורם להתפתחות המוח
רועי שני, מערכת אינפומד מאת: רועי שני, מערכת אינפומד 16/06/2013

מחקר חדש מצא כי חלב אם משפר את התפתחות המוח של התינוק. יותר מזה, נמצא במחקר כי הזנה המבוססת על חלב אם בלבד תורמת יו... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום דיקור מי שפיר וסיסי שליה

בניהולו של ד"ר יוסי הר-טוב
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו