אמצעי מניעה הפיכים

השימוש באמצעי מניעה הפך להיות חלק מאורח החיים התקין של מיליארד נשים וגברים, אך נותר אחד האתגרים החשובים ביותר של בני האדם. האתגר קשור בצורך להפיץ בעולם את השימוש המבוקר באמצעי מניעה, על מנת להתמודד עם ההשפעה של המשך גידול האוכלוסין. ארגון הבריאות העולמי חוזה כי אוכלוסיית העולם, המונה כיום כשישה מיליארד בני אדם, תמשיך לגדול לשמונה מיליארד בקירוב בשנת 2025, ולמעל תשעה מיליארד בשנת 2050.
אין בידינו כיום אמצעי מניעה מיטבי. אמצעי מניעה כזה יהיה יעיל ב-100% במניעת הריון, חסר השפעות לוואי או סיכונים בריאותיים, נוח לשימוש ועלותו תהיה נמוכה ביותר. בבחינת יעילות אמצעי המניעה (טבלה 1), מקובל להתייחס ליעילות השיטה ביישום מדויק ומיטבי מול יעילות השיטה תוך יישום טיפוסי. כלומר, כאשר נלקח לדוגמה בחשבון שבפועל שוכחים לעיתים ליטול גלולה או שקונדום נקרע עקב שימוש לא נכון.
מקובל לסווג את אמצעי המניעה לשתי קבוצות עיקריות. אמצעי מניעה הפיכים ואמצעי מניעה בלתי הפיכים. בישראל מקובל בעיקר השימוש באמצעי מניעה הפיכים. מקובל לסווג את האמצעים הללו לחמש קבוצות עיקריות:
קבוצה א' כוללת את "השיטות הטבעיות", קרי המשגל הנסוג ושיטת "הימים הבטוחים". בשיטת הימים הבטוחים מחשבים את מועד הביוץ המשוער על ידי הפחתת 14 ימים ממשך המחזור הממוצע בשלושת המחזורים האחרונים. נמנעים מקיום יחסים בשלושת הימים לפני ואחרי מועד הביוץ המשוער. ניתן להיעזר בשיטות נוספות לזיהוי מועד הביוץ. לדוגמה, מדידת חום השחר או זיהוי השינויים שחלים בריר הצווארי, שהופך דליל ורב סביב הביוץ. שיטה זו אינה מתאימה לנשים עם מחזור לא סדיר, ואף נוגדת את הדחף של האישה לקיים יחסים דווקא סביב הביוץ כאשר הדחף המיני (הליבידו) בשיאו. השיטות הטבעיות אינן קשורות להשפעות לוואי או לעלות כלשהי, אך השימוש בהן מוגבל עקב יעילותן הנמוכה.
קבוצה ב' כוללת את האמצעים החוצצים. האמצעי הנפוץ ביותר בקבוצה זו הוא הקונדום. השימוש בקונדום חשוב במיוחד עבור זוגות שמקיימים מערכת יחסים מזדמנת, עקב יעילותו המוכחת בהגנה מפני הדבקה במחלות המועברות במגע מיני. אמצעי חוצץ חדש יחסית הוא הקונדום לאישה, שיתרונו בכך שהוא מוחדר ללדן על ידי האישה עצמה וכך היא יכולה לשלוט באמצעי המניעה. אמצעי חוצץ ותיק הוא הדיאפרגמה, מעין כוסית שטוחה מחומר פלסטי, שמוחדרת ללדן ויחד עם קוטל זרע מונעת חדירה של זרע לצוואר הרחם. הדיאפרגמה מחייבת התאמה על ידי רופא. אמצעי המניעה החוצצים גורמים רק למעט השפעות לוואי, אך יעילותם מוגבלת.
קבוצה ג' כוללת את קוטלי הזרע. קוטל הזרע הנפוץ ביותר הוא ננוקסינולול 9 שפוגע בקרום של תאי הזרע. קוטלי הזרע משווקים בצורת פתילות לנרתיק, קרם וקצף. מומלץ כיום להשתמש בקוטלי זרע אך ורק במישלב עם אמצעי מניעה חוצצים, עקב יעילותם המוגבלת. שילוב של אמצעי חוצץ וקוטל זרע ניתן למצוא בספוגית הנרתיקית.
קבוצה ד', והחשובה ביותר כיום מבין אמצעי מניעה, היא קבוצת ההורמונים. האמצעי המוכר ביותר בקבוצה זו הוא הגלולה למניעת הריון.
בקבוצה ה' נכללים ההתקנים התוך-רחמיים. מדובר באמצעי מניעה יעיל ביותר בשימוש נרחב בישראל, בעיקר בקרב אימהות בגיל 30 ויותר. כיום מקובלים בישראל אך ורק התקנים תוך-רחמיים "פעילים", כלומר כאלו שפעילותם למניעת הריון מבוססת על שחרור בחלל הרחם של נחושת או פרוגסטרון. התקנת ההתקן מחייבת פעולה המבוצעת על ידי רופא, אך ההתקן יעיל מאוד במניעת הריון למשך חמש שנים ויותר. בסמוך למועד החדרת ההתקן קיים סיכון קטן לזיהום ברחם, אך החשש לפגיעה בפריון העתידי, נמוך ביותר.
טבלה 1: היעילות של אמצעי מניעה בשנה הראשונה
אחוז הנשים שיהרו:
השיטה שיעור צפוי
בשימוש מיטבי שיעור צפוי
בשימוש טיפוסי
ללא אמצעי מניעה 85.0 85.0
שיטות טבעיות:
שיטת "הימים הבטוחים" 9.0
משגל נסוג 4.0 23.6
אמצעים חוצצים:
קונדום - זכרי 3.0 13.9
קונדום - נקבי 5.0 21.0
קוטלי זרע 6.0 25.7
דיאפרגמה עם קוטל זרע 6.0 12.1
ספוגית באישה שילדה בעבר 20.0 40.0
ספוגית באישה שלא ילדה בעבר 9.0 20.0
הורמונים:
גלולות משולבות 0.1 7.6
גלולת פרוגסטרון בלבד 0.5 3.0
שתל תת-עורי עם פרוגסטרון 0.05 0.2
זריקת פרוגסטרון 0.3 3.1
התקנים תוך-רחמיים:
התקן תוך-רחמי עם נחושת 0.6 0.8
התקן תוך-רחמי עם פרוגסטרון 0.1 0.1
אמצעי מניעה בלתי הפיכים:
"קשירת" חצוצרות 0.05 0.05
"חיתוך" צינור הזרע 0.1 0.15
פרופ' דניאל זיידמן
פרופ' מוטי גולדנברג