הסתיידות כליה

תשובה: קראטינין הוא תוצר פסולת של קראטין ושל קראטין פוספאט בשריר, המסונן על ידי הכליות ומופרש בשתן. קראטינין ברמה של מעל 1.2 נחשב לאי ספיקת כליות. אי ספיקת כליות כרונית היא איבוד הדרגתי ומתמשך של תפקוד הכליות. ישנן סיבות אפשריות רבות לאי ספיקת כליות. הסיבות השכיחות לאי-ספיקה כרונית הן סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות כלייתיות גלומרולריות וכליה פוליציסטית. סיבות נוספות הן חסימות במערכת השתן, תרופות הפוגעות בכליות, מחלות רקמת חיבור ועוד. ההחלטה על תחילת טיפול בדיאליזה בחולה עם אי-ספיקת כליות נובעת ממספר גורמים. אינדיקציות חד-משמעיות לתחילת טיפול הם סיבוכים של אי-ספיקת כליות, כמו דלקת של קרום הלב, הצטברות נוזלים בגוף ובריאות שאינה מגיבה לטיפול במשתנים, עליה משמעותית בלחץ הדם שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, פגיעה מוחית או עצבית, דימום, בחילה והקאות קשות, רמת קראטינין מעל 12 mg/dL או אוראה מעל 100 mg/dL. ברוב המקרים לא ממתינים לסיבוכים קשים אלה שיופיעו, אלא מתחילים את הטיפול בדיאליזה בשלב מוקדם יותר. המעקב אחר תפקודי הכליה של החולים הדוק, ובדרך כלל מקובל להתחיל להכין את החולה לדיאליזה כאשר קצב הסינון של הכליות (GFR) הוא 15 עד 20 מ"ל לדקה. לאור הירידה החדה שציינת שישנה אצל אביך בערכי הקראטינין, כדאי בהחלט לשקול דיאליזה לפני שהסיבוכים יתחילו. לצערי, אין לי מידע על השתלות כליה בחו"ל, אך קודם אני ממליצה לברר עם הנפרולוג כיצד ניתן לעבור ניתוח מסוג זה פה. השתלת כליה כרוכה בנטילת כליה בריאה מתורם במטרה להחליף כליה פגומה של המקבל. סיכויי ההצלחה בניתוח גדלים אם משתילים כליה מקרוב משפחה המתאים לחולה. תרומת כליה היא מעשה אצילי, הדורש חשיבה מעמיקה לפני ההחלטה. אני מציעה להתייעץ עם הנפרולוג על כל האפשרויות. לעוד שאלות בנושא, ראה את התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_041605_5.htm