דלג לתוכן

רטינובלסטומה (Retinoblastoma)

2 דקות קריאה
הרטינובלסטומה היא השאת התוך-עינית, הממאירה, הנפוצה ביותר בקרב ילדים. היא מופיעה בתדירות של כ-1:18,000 לידות של יילוד חי. מקור הרטינובלסטומה הוא בתאים עובריים של הרשתית הסנסורית. זוהי שאת מלידה, אם כי בדרך כלל היא אינה מאובחנת בעת הלידה אלא רק בילדות המוקדמת, על פי רוב עד גיל 4. השאת ממוקמת בעין אחת אצל כ-65% מהחולים, ובשתי העיניים אצל כ-35%. הרקע למחלה אצל כ-40% מהחולים הוא תורשתי (בכל המקרים הדו-צדדיים ובכ-10% מהמקרים החד-צדדיים), כלומר, המחלה נגרמת כתוצאה ממוטציה בתאי הנבט או על ידי העברה מהורה. שאר השאתות נגרמות ממוטציות סומטיות בתאי הרשתית. המוטציה בכל המקרים נוצרת בגן הרטינובלסטומה, שהוא גן מעכב סרטן, הנמצא על כרומוזום 13. המקרים התורשתיים מאובחנים בדרך כלל בגיל צעיר יותר. במקרים אלו קיימת נטייה להתפתחות שאתות נוספות במקומות אחרים בגוף בשנים שלאחר הטיפול. בחלק קטן מהמקרים התורשתיים קיימת התפתחות של שאת נוספת בקו האמצע של המוח, בעיקר באזור הגוף הפינאלי, תופעה שנקראת רטינובלסטומה "תלת-צדדית".

הרטינובלסטומה היא מחלה קטלנית אם הילד החולה אינו מטופל. 

כיום, מרבית הילדים במדינות המפותחות (95%-90%) שאובחנה אצלם רטינובלסטומה שורדים ואינם מתים מגרורות של רטינובלסטומה. המצב שונה בארצות מתפתחות.

כמו בסוגי סרטן אחרים, גם ברטינובלסטומה הפרוגנוזה משתפרת והולכת ככל שהאבחון מוקדם יותר. במשפחות עם סיכון לרטינובלסטומה ניתן לבצע אבחון טרום-לידתי שיכולה להביא לאבחון ולטיפול מוקדמים, או אף להחלטה על הפלה במקרה הצורך.

פרופ' יעקב פאר

סימפטומים

הסימנים העיקריים לאבחון רטינובלסטומה הם: אישון לבן (Leukocoria) המופיע ברוב המקרים, ופזילה המופיעה אצל כרבע מהחולים.

אבחון ובדיקות

אבחון הרטינובלסטומה נקבע בדרך כלל על סמך בדיקה אופתלמוסקופית. אם יש חשד עורכים בדיקה בהרדמה כללית במטרה לאתר כל נגע חשוד. מאחר ולמעלה מ-90% מהרטינובלסטומות מכילות הסתיידויות, אמצעי הדימות השונים של העין מסייעים בקביעת האבחון. חשוב להימנע ככל האפשר מנטילת רקמה לביופסיה מתוך העין מחשש לפיזור השאת.

טיפולים ותרופות

הטיפול במחלה כשהיא חד-צדדית הוא ברוב המקרים על ידי עקירת העין (Enucleation). במקרים שבהם השאת מוגבלת וניתן לשמור על העין ועל הראייה, ולו באופן חלקי, ניתן לטפל באחת השיטות לטיפול מקומי בשאת. במקרים הדו-עיניים הטיפול הראשוני המומלץ הוא כימותרפיה שבחלק מהמקרים נותר הטיפול היחיד. טיפול זה מביא על פי רוב להקטנת השאתות, ומאפשר על ידי כך לטפל באופן מקומי בשאריות השאתות. בעבר, ובמרכזים מסוימים גם כיום, הטיפול הראשוני המקובל הוא הקרנות חיצוניות לשתי העיניים. השיטות השכיחות לטיפול מקומי של שאתות קטנות הן על ידי פוטוקואגולציה באמצעות לייזר, הקפאה, ברכיתרפיה (הקרנות מקומיות) וחימום השאת באמצעות לייזר. מאחר שהרטינובלסטומה היא מחלה תורשתית לגבי כ-40% מהחולים, הייעוץ הגנטי הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול.
רופאים בתחום
ד"ר אלונה פטרוב
ד"ר אלונה פטרוב עיניים
ד"ר איריס מורוז
ד"ר איריס מורוז עיניים
ד"ר יאיר פורגס
ד"ר יאיר פורגס עיניים

שאלות מתוך פורום סרטן העין

בניהולו של ד"ר אהוד רייך
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו