כף רגל סוכרתית (Diabetic foot)

כף רגל סוכרתית, רגל סוכרתית (Diabetic foot) טיפולים לסוכרת

3 דקות קריאה

כללי
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
מניעה

בעיות ברגליים הן אחד הסיבוכים המרכזיים שגורמים לסבל רב של חולי סוכרת. הסיכון של חולה סוכרת מסוג 1 או 2 לפתח כיב ברגל במהלך חייו יכול להגיע ל- 25%. הגורם לכיב הוא לרוב אירוע שניתן היה למנוע, כמו פציעה או חבלה קטנה.

כשהמצב מידרדר בגלל חוסר טיפול מוקדם ברגל סוכרתית, יתכן שיהיה צורך בקטיעת הרגל. ניתן להציל את הגפיים מקטיעות בזכות זיהוי מוקדם של גורמי הסיכון להתפתחות הפצעים ומניעתם ואיתור של פציעות או חבלות וטיפול בהן בהתאם.

קראו עוד: בדיקת סוכר בדם ופענוח תוצאותיה

בנוסף לכף רגל סוכרתית, חולי סוכרת עלולים לסבול גם מזיהומים פטרייתיים ברגליים, הפרעות במבנה הרגל וזיהומים עמוקים. עבור חולי סוכרת, כף רגל סוכרתית היא סיבוך שניתן למנוע על ידי טיפול נכון במחלת הסוכרת לצד טיפול ספציפי בכפות הרגליים. בכל בעיה ולו הקלה ביותר, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית ולא לנסות לטפל באופן עצמאי.

ממשיכים לדבר על זה בפורום סוכרת

סיבות וגורמי סיכון

הגורמים המרכזיים לבעיות ברגליים אצל חולי סוכרת כוללים:

פגיעה בזרימת הדם: ערכי גלוקוז גבוהים לפרקי זמן ממושכים גורמים לפגיעה בכלי הדם ולירידה בזרימת הדם לרגליים. זרימת הדם המופחתת מחלישה את העור, תורמת להיווצרות כיבים ופוגעת ביכולת הריפוי הטבעית של הגוף. חיידקים ופטריות מסוימים משגשגים בסביבה עשירה בסוכר ומסבכים את הפצעים בזיהום נוסף.

נזק לעצבים: ערכי סוכר גבוהים גורמים גם לפגיעה בעצבים של כף הרגל. הפגיעה העצבית גורמת לירידה בחושת הכאב והלחץ ברגליים. ללא תחושות אלו מתפתחות נקודות בהן קיים לחץ מוגבר ללא אבחנה, אשר עלול לגרום לפציעה. בנוסף, הלחץ הבלתי מבוקר עלול לגרום לשינוי במבנה הרגל ולעוות את צורתה. הנזק העצבי עלול גם להחליש את שרירי הרגליים ולגרום לעיוות נוסף ברגליים.

אבחון ובדיקות

מניעה של כף רגל סוכרתית מורכבת מכמה אמצעים, שרק השילוב ביניהם יכול להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחותה. ראשית, על חולי סוכרת מסוג 1 לפנות לבדיקה רפואית אצל מומחה כף רגל כעבור 5 שנים מאבחון המחלה. על חולי סוכרת מסוג 2 להיבדק מדי שנה מרגע האבחנה.

במהלך הבדיקה, בוחנים את זרימת הדם ברגליים, תפקוד העצבים ומבנה הרגל.
בדיקת העצבים לשם כף רגל סוכרתית נעשית על ידי כמה מבחנים - בדיקת רפלקסים, היכולת לחוש ויברציה, דקירה, שינוי טמפרטורה ומגע עדין. בדיקה של זרימת הדם מבוצעת על ידי בחינה של צבע הרגל ומצב השיער, מישוש דפקים וטמפרטורת הרגל.

בדיקה עצמית של כף רגל סוכרתית
יש לשים לב לסימנים שעלולים להצביע על פגיעה עצבית או ירידה באספקת הדם ברגליים או בכפות הרגליים:

פגיעה עצבית יכולה להתבטא בתחושות כאב, צריבה או נימול ברגליים, שיכולות להיות קבועות או להופיע מדי פעם, או בעיוות של צורת הרגל.

פגיעה באספקת הדם יכולה להתבטא גם בשינויים בעור, כמו יובש, קילוף וסדקים.

טיפולים ותרופות

הטיפול ברגל סוכרתית תלוי ברמת החומרה של הכיבים ברגליים.

בכיבים שטחיים ניתן לטפל בעזרת ניקיון והטרייה (הסרת הרקמה המתה), המבוצעים על ידי איש מקצוע - אורטופד כף רגל. במידה ויש גם תהליך זיהומי (פצעים סוכרתיים), ניתן להיעזר במשחה אנטיביוטית. לאחר מכן יש לנקות את הפצע פעמיים ביום ולהחליף חבישה עד להחלמה מלאה. יש להימנע ככל הניתן מדריכה או יצירת לחץ על הכיב ולהרים את הרגל בזמן ישיבה. יש להמשיך ולפנות למעקב של קצב החלמת הכיב מדי שבוע.

כיבים עמוקים יותר, המערבים את השריר או העצמות, דורשים טיפול אינטנסיבי יותר ולרוב מחייבים אשפוז. לעתים יש צורך במתן אנטיביוטיקה דרך הפה או הווריד ואפילו בהטריה בחדר ניתוח. במקרים קיצוניים, כשנוצרת רקמה נמקית ברגל סוכרתית, יש צורך בקטיעה של האזור הנמקי.

כיום, המדענים מפתחים טיפולים חדשניים, הכוללים חבישות סינתטיות שמאיצות את קצב ההחלמה, שימוש בעור שגודל במעבדה, בחומרים המעודדים את תהליך הריפוי הטבעי ומחזקים את תגובת מערכת החיסון לזיהום, גירוי חשמלי ושימוש ברמות חמצן גבוהות.

מניעה

הגורם החשוב ביותר למניעת כף רגל סוכרתית הוא איזון והורדה של ערכי הגלוקוז בדם. בנוסף, הפסקת עישון חשובה ביותר לשיפור החלמת הפצעים הסוכרתיים.

המלצות נוספות למניעת רגל סוכרתית

יש להימנע מביצוע פעילויות המעלות את הסיכון לפציעה ברגליים כמו צעידה יחפים, חימום הרגליים על ידי כרית חימום או מים חמים מדי ובדיקת טמפרטורת המים באמבטיה בעזרת הרגליים. מומלץ לקצוץ ציפורניים בצורת הבוהן ולהימנע מהשארת קצוות חדים.

אין לפוצץ שלפוחיות באופן עצמאי או לנסות לשחרר לבד ציפורן חודרנית. בכל פעילות חודרנית מומלץ לפנות לאיש מקצוע.

יש לשטוף את הרגל במים פושרים וסבון עדין לניקוי כפות הרגליים ולהתבונן בכל משטח הרגל, כולל חלקה הקדמי והאחורי, מדי יום. יש לחפש אחר פגמים, שלפוחיות נפיחות או אדמומיות בעור. במידה ואי אפשר לראות את כל חלקי הרגל, מומלץ להיעזר במראה. לאחר הניקוי, מומלץ לייבש אותן בעדינות ולהשתמש בקרם לחות או תחליב.

יש לגרוב גרבי כותנה רפויות ולהקפיד על החלפת גרביים ברמה יומית. מומלץ לבחור נעליים במידה שלא לוחצות על הרגליים.
כאשר מחליפים נעליים, יש לעשות זאת בהדרגה ולא בצורה חדה.

כאשר יש עיוותים או כיבים בכף הרגל, מומלץ למצוא נעליים בהתאמה אישית. במקרים קלים, ניתן להסתפק במדרסים או רפידות.