ליקויי קריאה

בעבור אנשים הקוראים באופן שוטף, תהליך ההבנה והפקת המשמעות מהכתוב הינו ברובו אוטומטי, ללא מודעות לתהליכים הכרוכים בכך. אלא שלמעשה, תהליך הקריאה משלב בין תהליכים תפיסתיים וקוגניטיביים מורכבים כגון תפיסה חזותית ושמיעתית, זיכרון חזותי, קישור בין סמל לצליל, יכולות שפתיות, ועוד. ישנן דרגות שונות של ליקויי קריאה, והבדלים בינאישיים בסוג הקושי.

תסמינים קליניים

ליקוי בקריאה מתאפיין בהישגים נמוכים בקריאה ביחס למצופה על פי גילו של הילד, השכלתו ורמת האינטליגנציה שלו. הליקוי מתבטא בקריאה איטית ולא מדויקת, השמטה, הוספה או עיוות של מילים והבנה דלה של הנקרא. העתקה של מילים תעשה בד"כ ללא בעיה מיוחדת, אולם במקרה שהילד יתבקש לאיית את המילים בעצמו- יתקשה מאוד ולרוב יטעה. סוג נוסף של קושי הינו קריאה וכתיבה של מילים בכיוון הפוך לשפה (בעברית- משמאל לימין במקום מימין לשמאל). לעיתים מתלווה גם קושי שפתי, כגון קושי לזהות אותיות, לארגן מילים למשפט ולהבחין בין הצלילים השונים. רוב הילדים הסובלים מליקוי קריאה יסלדו מפעילויות כמו כתיבה וקריאה.

שכיחות

כ 4% מהילדים בגיל ביה"ס סובלים מדרגה כלשהי של הפרעה בקריאה. ההפרעה תאובחן בד"כ בכיתות הנמוכות, כשהגיל הנפוץ ביותר לאבחון הינו בין 7 ל 9 (בין כיתה ב' לכיתה ד') יחד עם זאת ניתן וכדאי לאתר את הנטייה עוד בכיתה א' ואפילו בגן. בנים מאופיינים בלקויות קריאה שונות פי שתיים ויותר מאשר בנות, והלקות מלווה לעיתים קרובות בהפרעות בהתנהגות. כאשר הקושי לא מאותר, ולא ניתנת העזרה הדרושה ברכישת מיומנויות קריאה וכתיבה, הילד עשוי לחוות תחושות של בושה ותסכול, העלולות להתפתח להערכה עצמית נמוכה, כעס, חרדה ודיכאון. הפרעות קשב וריכוז (ADD/ ADHD) נלוות לעיתים לליקוי בקריאה. אחוז גבוה של ילדים הסובלים משיתוק מוחין מגלים לקויות- קריאה שונות.

אבחנה על-פי ה- DSM

ליקוי קריאה מאובחן כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

• הישגים בקריאה (כפי שנמדדו ע"י מבחני קריאה תקניים, המועברים בצורה יחידנית ובודקים דיוק והבנה) הינם באופן מהותי מתחת למצופה בהתחשב בגיל הכרונולוגי, מדד האינטליגנציה, וחינוך תואם- גיל.

• ההפרעה המוזכרת בסעיף 1 משבשת בצורה משמעותית את ההישגים האקדמאיים, או פעילויות יומיומיות הדורשות מיומנויות קריאה.

• אם קיים ליקוי חושי, ההפרעות בקריאה מתקיימות מעבר לקשיים הקשורים בדרך כלל בליקוי החושי.

גורמים לליקויי קריאה

אין גורם אחד שניתן להצביע עליו כגורם היחידי לליקויי קריאה. ישנם כיווני מחקר שונים, כשהכיוון העיקרי הינו חקר המוח והקוגניציה.

• גורמי תורשה: מחקרים מציינים שכיחות גבוהה יותר של הפרעות בקריאה בתוך אותה משפחה מאשר באוכלוסיה הכללית, אך הקשר התורשתי לא התגלה כחזק או מובהק.

• גורמים נוירולוגיים: ממצאי מחקרים מצביעים על חולשה של תפקודים קוגניטיביים כגון קידוד, זיכרון עבודה, זיכרון לטווח ארוך וקשב בקרב הסובלים מליקויי קריאה. כמו כן נמצא קשור נזק מוחי מזערי (MBD), וכן ליקויים בקשר שבין שני צידי המוח, המעכבים העברת מידע מצד ימין, שבו אזורים של קלט ויזואלי, לאזורים שפתיים בצד שמאל של המוח. חסכים ויזואליים ושמיעתיים יכולים גם הם להוביל ללקות קריאה משנית.

• גורמים התפתחותיים: קשר חזק יותר מאשר הקשר התורשתי נמצא בין ליקויי קריאה ולידה מוקדמת, משקל לידה נמוך וסיבוכי הריון ולידה (כגון מחלה זיהומית של האם בזמן ההיריון, פגיעת ראש או דלקת במוח בסמוך ללידה, או חוסר חמצן לילוד). חשוב להדגיש שגורמים אלו הינם גורמי סיכון לנזק, שעלול להוביל לליקויים בקריאה, אך יש מצבים כגון אלה שחולפים ללא כל השפעה.