פחם פעיל (Charcoal Activated)

שלום זהבה, VSL#3 היא תערובת של שלושה סוגים של חיידקים שנחשבים מיטיבים. VSL#3 הוכיח את יעילותו בטיפול בדלקת כיבית של המעי הגס בדרגה קלה ובדלקת של הפאוץ'. נעשו מספר ניסויים קטנים לגבי היעילות של VSL#3 כטיפול לכבד שומני. תוצאות המחקרים הללו מעורבים.ולא מראים על תועלת משמעותית. אין נזק בטיפול הVSL3#, אך ככל הנראה אין המון תועלת לכבד שומני. בריאות שלמה, אייל הירש.

שלום יריב, לפני הטיפול בעצירות כרונית יש לשלול גורמים לעצירות שניתן לטפל בהם כולל סכרת, מחלת הירשפרונג (בדר"כ מתגלה בילדות), פסאודו חסימה של המעי, מחלות מע' עצבים (למשל פרקינסון, פגיעה בעמוד השדרה), תת פעילות בלוטת התריס, הפרעות אכילה, מחלת שרירים או תופעות לוואי של טיפול תרופתי אחר. לאחר שנשללה סיבה אחרת לעצירות שניתן לתקן, יש להבדיל בין עצירות שנובעת מתנועת מעי איטית, עצירות שנובעת מבעיה ביציאה ממש, או שתיהן. הטיפול מותאם לפי הבעיה. בדיקת המנומטריה הראתה שאתה בעצם לא מרגיש שאתה צריך ללכת לשירותים למרות שהרקטום מלא בצואה. מדובר בתסמין שכיח שמתפתח עם הזמן במטופלים עם עצירות כרונית - המקום הופך להיות פחות רגיש ואתה מתרגל להסתובב עם רקטום מלא. הצואה יושבת ברקטום ומתייבשת ואז הופך אפילו יותר קשה להוציא אותה. הטיפול הוא בתרופות משלשלות, ביופידבק ופיזיותרפיה של האגן. גירוי חשמלי של הסוגר מבוצע בישראל במרכזים מתמחים בנושא (למשל במרפאת תנועתיות ברמב"ם). לא תיארת את הברורים האחרים שבוצעו: תוצאות צילומי בטן עוקבים לאחר בליעת מרקרים (מראים האם הבעיה בתנועה איטית או ביציאה או שניהם), דפקוגרפיה (צילום של מנגנון היציאה) שיכול להראות בעיות אנטומיות וכו'. לכן קשה ליעץ איך להמשיך הלאה. אפשר, למשל , לנסות משלשלים יותר אפקטיבים. אני מציע שתיגש להתייעץ ביחידה לתנועתיות באחד מבתי החולים. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום אורלי, פוליפים שפירים יכולים להיות עם מספר הסטולוגיות (מבנה ביולוגי) שונות. חלק מהפוליפים השפירים בקיבה הם בעצם הגדלה של בלוטות מפרישות חומצה (קורה בעיקר עקב נטילת תרופות למניעת הפרשת חומצה, כמו נקסיום). חלק מהפוליפים הם פוליפים דלקתיים - אפשר להשוות אותם ליבלת שצומחת לאחר דלקת ברקמת הקיבה. אלו ברוב המכריע (ממש ממש נדיר) לא מתפתחים לממאירות. לעיתים הם מדממים ואז כדאי להוציאם, ולעיתים הם גדולים וחוששים שפרט למרקם השפיר שלהם מסתתר שם עוד משהו וגם אז מומלץ להוציאם. חלק מהפוליפים השפירים הם אדנומות, ואלו פוליפים שעלולים בהמשך לגדול ולהתפתח לממאירות. אותם חייבים להוציא. מאחר ואני לא יודע מה סוג הפוליפ שלך, מהו גודלו, מהם התסמינים שהביאו אותך לבדיקה, בדיקות הדם (אנמיה?) לא אוכל לנחש מה שיקולי הרופא המטפל. אני מציע שתתיעצי עם הגסטרואנטרולוג שזימן אותך להוצאת הפוליפ. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום, מאחר ואינני מכיר את כל ההסטוריה הרפואית שלך אני לא יודע עד כמה הבדיקות דחופות וכמה סיכון כדאי לקחת ומה הסיכון בדחיה. שיקולים אלו צריכים להנחות אותך בהתלבטות (עם רופא המשפחה ורופא הגסטרו). בריאות שלמה, אייל הירש

ההפנייה לבדיקה היא מיידית ויש באפשרותי לעשות אותה במכון גסטרו במדיקל בהרצליה בשבוע-שבועיים הקרובים או להמתין זמן ארוך על מנת לבצע בבית חולים. לאור שיקולי ההמתנה מה היית ממליץ לי לעשות?

שלום, הסיכונים בבצוע אנדוסקופיות קשורים בעיקר לטשטוש או לבצוע הטכני של האנדוסקופיות. בטשטוש (הרדמה קלה) יש סיכונים של דיכוי נשימה תוך כדי הפעולה שעלולים לעיתים לגרום לירידה בריווי החמצן ואף הפסקות נשימה. יכולות להיות גם תגובות אלרגיות לחומרי ההרדמה או ירידה בדופק. הסיכונים הללו מוגברים במטופלים עם צוואר קצר, השמנת יתר קיצונית ומטופלים עם מחלת ריאות או לב. במטופלים בתת תזונה טשטוש או הרדמה יכולים לעיתים נדירות להוות סיכון עקב הפרעות במאזן המלחים (יותר לאחר ההכנה לקולונוסקופיה) או הקושי לבצע פעולות תומכות נשימה במידה ויש דיכוי נשימתי. הסיכונים הטכניים נובעים מהצורך להעביר צינור גמיש דרך דרכי העיכול. לעיתים ישנו מעי מפותל יותר או עם זוויות חדות יותר, למשל עקב הדבקויות לאחר ניתוחי בטן או במטופלים רזים מאוד. היתרון בביצוע בדיקה בבית החולים הוא שבמידה וישנו סיבוך יש צוותים כוננים שיכולים להכנס לפעולה במהירות ולמנוע מהמצב להחמיר עוד יותר. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום נטע, אין מזונות או משקאות שמפריעים לפעילות של נקסיום. מזונות מסויימים מגבירים הפרשת חומצה ועובדים נגד האפקט המיטיב שלו על הפחתת הפרשת חומצה כמו למשל קופאין, הדרים, ואלכוהול. או מאכלים גורמים לחולשה של הסוגר בין הקיבה לושט ולהחמרה בצרבת כמו שוקולד ואוכל שומני. מצד שני, אם לאחר נטילת נקסיום התסמינים משתפרים אפשר לנסות לאכול גם מהמזונות הנ"ל ולבדוק אם יש תסמינים. לגבי הבדיקות - כל מטופל עם אבחנה של מחלת קרוהן זכאי לבצע MRI של המעי במקום CT (ודאי מתחת לגיל 40, לרוב גם מתחת לגיל 60). לא צריכה להיות בעיה באישור הבדיקה (יש לגבי כך חוזר ממשרד הבריאות). בריאות שלמה, אייל הירש

היי, תודה רבה על המענה המקיף בנוגע לנקסיום ולתוצאות הבדיקה, זה עזר לי מאוד. רציתי לשאול האם יש דברים שצריך להקפיד עליהם בעת נטילת התרופה כמו שימוש בברזל ומזונות ומשקאות מסוימים מהם יש להימנע? כמו כן, הקופה כרגע לא מאשרת לי בדיקת MRI. מהי חשיבות הבדיקה במצב שתיארתי בנקודת הזמן הנוכחית? כמו כן, האם יש דרכים בהן ניתן לשכנע את הקופה לביצוע MRI? אני צעירה ולא רוצה להיחשף לרמות קרינה גבוהות כמו בבדיקת ה CT. תודה רבה!

שלום נטע, נקסיום היא תרופה המפחיתה את הפרשת החומצה בקיבה וכך מפחיתה את הסיכון לפגיעה של ח' בדופן הקיבה ויצירת כיבים, ומטפלת בצרבת (עליה של תוכן חומצי מהקיבה לושט) במידה ויש. מאחר ובגסטרוסקופיה ראו רירית אדומה מהרגיל, חשבו שמדובר בדלקת (עם או בלי זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי, מה שידעו לפי הביופסיה) ורשמו לך נקסיום. אין קשר בין הנקסיום לממצאים במעי הדק ועל המסתם. לממצאים כאלה מספר אבחנות אפשריות, למשל שימוש רב בתרופות ממשפחת הNSAIDS כמו אדוויל, נורופן, איבופרופן, ארקוקסיה. אפשרות אחרת היא זיהום חיידקי (בדר"כ משהו חד וחולף. האבחנה השכיחה יותר במראה מעי דק כזה היא מחלת קרוהן. במידה ומדובר במחלה זו תצטרך לשוחח עם הרופא המטפל על שינוי הרגלי חיים (ממש ממש חשוב לא לעשן), תזונה (ממש חשוב להמנע ממזון מעובד), טיפול תרופתי ומעקב. בריאות שלמה, אייל הירש