בדיקת נוגדנים נגד DNA (anti DNA antibody)

ייתכן ואין קשר בין קרישיות יתר לבין הדלקת בבלוטות הלימפה. ישנם תיאורי מקרה בודדים בספרות המתארים קשר בין מחלת שרטת החתול מפושטת ואירועים תרומבוטיים. מחלות גידוליות כגון לימפומה יכולות לגרום גם לתרומבוזות, אך לאור הזמן הרב שחלף מאז הופעת מחלתך וחוסר ממצא גידולי בניתוח, אבחנה שכזו איננה עומדת על הפרק. מחלה היכולה לגרום לקרישיות יתר ודלקת בבלוטות הלימפה היא מחלת הזאבת (לופוס). למידע נוסף על מחלת הזאבת ראי תשובה לשאלות קודמות בפורטל Infomed: http://www.infomed.co.il/questions/q_050201_2.htm

• למדו לזהות שהתפרצות מתקרבת.
• שוחחו עם הרופא שלכם.
• נסו לקבוע יעדים וסדרי עדיפויות מציאותיים.
• הגבילו את משך שהייתכם בשמש.
• שמרו על דיאטה בריאה.
• פתחו כישורי התמודדות כדי למזער את המתח בחייכם.
• הקפידו על מנוחה מספקת ושקט.
• התעמלו באופן מתון במידת האפשר.

אני בת 33. למעלה משבועים אני סובלת מכאבים חריפים כמעט בכל עצם ועצם בגוף. הכאב התחיל ברגל שמאל, בירך, ולאחר יום חלף ועבר לירך רגל ימין. כשחלף הכאב ברגל ימין הוא עבר לגב, ולאחר מכן לשכמות, לאצבעות הידיים וכרגע הוא ממוקד בעורף. אני מטופלת באתופאן ובזריקות וולטרן להרגעת הכאבים. אני מציינת כאן תוצאות בדיקות שנראות לי חשובות: ANTINUCLEAR Ab שלילי SMOOTH MUSCLE Ab שלילי U/ml 1.00 ANTI CARDIOLIPIN IgA U/ml 3.85 ANTI CARDIOLIPIN IgG U/ml 0.73 ANTI CARDIOLIPIN IgM U/ml 1.40 A.B2 GLYCOPROTEI IgG U/ml 2.95 A.B2 GLYCOPROTEI IgM URIC ACID 1.6 mg/dl IRON 46 mg/dl BILIRUBIN DIRECT 0.06 mg/dl COMPLEMENT C4 45 C REACTIVE PROTEIN 3.23 FERITIN 38 ESR 81 לאיזה כיוון עליי לפנות על מנת לקבל מרפא? נוגדנים נגד קרדיוליפין ואנטי בטא 2 גליקופרוטאין הם נוגדנים אוטואימוניים (התוקפים חלקים של הגוף עצמו) המתפתחים על ידי מערכת החיסון. מציאותם של נוגדנים מסוג זה מעלה את הסיכון לפתח Antiphospholipid Syndrome, תסמונת הידועה גם בשם APS, המתבטאת ביצירת קרישי דם עורקיים או ורידיים, ובחלק מהמקרים רמה נמוכה של טסיות דם והפלות חוזרות. נוגדן מסוג אנטי קרדיוליפין קשור במחלת הזאבת ונמצא ב כ-40% מהחולים במחלה. רמת ה- CRP ורמת ה- ESR הגבוהות מעידות על קיומו של תהליך דלקתי בגוף. רמת הברזל שלך נמוכה, וזה מתאים למחלה דלקתית כרונית. רמת הפריטין (המשקפת את מאגרי הברזל בגוף) תקינה, אך בחלק הנמוך של הנורמה. לשאר הבדיקות איני מתייחסת משום שאו שהן תקינות או שאיני מוצאת בהן חשיבות. את זקוקה להתייחסות שך רופא, ועלייך לפנות לראומטולוג (רופא שעוסק במחלות מפרקים). ד"ר שירי אורי - אינפומד [24/01/2010]

זאבת עלולה להיות קשה לאבחון. לעתים קרובות מתבלבלים בינה לבין מחלות אחרות. מסיבה זו מכונה הזאבת "החקיינית הגדולה". סימני הזאבת משתנים מאדם לאדם. יש אנשים שיש להם רק מעט סימני אזהרה. לאחרים יש יותר.

סימנים נפוצים לזאבת הם:

• פריחה אדומה או שינוי בצע עור הפנים, לרוב בצורת פרפר על פני האף והלחיים.
• פרקים נפוחים או כואבים.
• חום בלתי מוסבר.
• כאבי חזה בנשימה עמוקה.
• בלוטות נפוחות.
• תשישות קיצונית (תחושת עייפות בלתי פוסקת).
• אובדן שיער חריג (במיוחד בקרקפת).
• אצבעות או בהונות חיוורות או סגולות מקור או ממאמץ.
• רגישות לשמש.
• ספירת דם נמוכה.
• דיכאון, בעיות בחשיבה ו\או בעיות זיכרון.

מהי התפרצות בזאבת?

כשתסמיני זאבת מופיעים, הדבר נקרא "התפרצות". סימנים אלה יכולים להופיע ולהיעלם. ייתכן שיהיו לכם נפיחות ופריחות שבוע אחד, ובשבוע שלאחריו לא יהיו כל תסמינים. ייתכן שתגלו שתסמיניכם מתפרצים לאחר שהייתם בשמש כל היום או אחרי יום עבודה קשה.

אם תלמדו לזהות מתי מתקרב אליכם התפרצות, תוכלו לנקוט בצעדים להתמודד עמם. ראנשים רבים חשים עייפות קשה או חווים כאב, פריחה, חום, אי נוחות בבטן, כאב ראש או סחרחורת ממש לפני התפרצות. צעדים למניעת התפרצויות, כמו הגבלת זמן שהייתכם בשמש והקפדה על מנוחה מספקת ושקט, יכולים אף הם לעזור.

איננו יודעים מה גורם לזאבת. אין למחלה מרפא, אולם ברוב המקרים ניתן לשלוט בזאבת. נדמה לעתים שזאבת עוברת במשפחה, דבר המצביע על כך שהמחלה עשויה להיות תורשתית. אולם נשיאת הגן של המחלה אינו כל הסיפור. הסביבה, אור השמש, מתח ותרופות מסוימות עלולים כולם להצית תסמינים באנשים מסוימים. אנשים אחרים, החולקים את אותו מטען גנטי, עשויים שלא לפתח תסמינים כלשהם למחלה. החוקרים מנסים לגלות מדוע.

בין סוגי הזאבת השונים נמנים:

זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematosus) היא הסוג הנפוץ ביותר. המלה "מערכתית" פירושה שהמחלה עלולה לפגוע בחלקים רבים בגוף. תסמיני הזאבת האדמנתית המערכתית יכולים להיות קלים או קשים.

זאבת עורית (Discoid Lupus Erythematosus) פוגעת בעיקר בעור. פריחה אדומה עלולה להופיע, או שעור הפנים, הקרקפת או העור במקום אחר בגוף יחליף את עורו.

זאבת הנגרמת מתרופות מוצתת על ידי מספר תרופות. היא דומה לזאבת האדמנתית המערכתית, אולם התסמינים הם לרוב קלים יותר. ברוב המקרים, המחלה נעלמת כאשר נטילת התרופה נפסקת. יותר גברים מפתחים זאבת תרופתית משום שהתרופות הגורמות לא, הידראלאזין ופרוקאינאמיד, משמשות לטיפול במחלות לב הנפוצות יותר בקרב גברים.

הדמעות מורכבות מ-3 שכבות: מיימית, שומנית ומוקוזית. פגיעה בייצור או בהפרשה של אחת השכבות עלולה לגרום את תסמונת העין היבשה. הסיבות האפשריות מגוונות וכוללות תסמונת סיוגרן, דלקת מפרקים ראומטית, לופוס, תרופות כגון גלולות למניעת הריון, אנטיהיסטמינים, חוסמי בטא, פנותיאזינים, אטרופין, הסננה של בלוטת הדמעות (גידול, סרקוידוזיס), והמצב לאחר הקרנה של בלוטת הדמעות. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

אין בדיקת בודדת שתוכל להראות לכם אם יש לכם זאבת. הרופא שלכם עשוי להידרש למספר בדיקות וללמוד את ההיסטוריה הרפואית שלכם. ייתכן שייקח זמן לרופא לאבחן את קיומה של זאבת.

אם תספרו לרופא על תסמיניכם ובעיות אחרות מהן אתם סובלים, זה עשוי לעזור לו להבין את מצבכם. ההיסטוריה הרפואית שלכם עשויה לספק רמזים באשר למצבכם.

הרופא יחפש אחר פריחות וסימנים אחרים לכך שדבר-מה אינו כשורה.

ייתכן שיוזמנו בדיקות דם ושתן ודגימות אלה יראו אם המערכת החיסונים שלכם פעילה מדי.

ביופסיה, רקמה המוסרת לבדיקה בהליך ניתוחי פשוט, עשוי להיבדק מתחת למיקרוסקופ. רקמת עור או כליה הנבדקת בדרך זו יכולה להראות סימנים למחלה אוטו-אימונית.

זאבת היא מחלה אוטו-אימונית. תפקיד מערכת החיסון היא להילחם בגופים זרים החודרים לגופנו. אולם במחלות אוטו-אימוניות, מערכת החיסון יוצאת משליטה ותוקפת רקמות בריאות, במקום חידקים.

זאבת היא מחלה העלולה לתקוף חלקים רבים בגוף. לופוס עלולה לפגוע בפרקים, בעור, בכליות, בריאות, בלב ו\או במוח. אם יש לכם זאבת, היא עלולה לפגוע בשניים או שלושה חלקים מגופכם. בדרך כלל אין לאדם אחד את כל סוגי התסמינים האפשריים.