מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות הכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוקו של פתוגן. ניתן לסווג את חלבוני מערכת המשלים העיקריים לשתי קבוצות: מרכיבים מוקדמים (C1, C2, C3, C4) ומרכיבים מאוחרים (C5, C6, C7, C8, C9), וחוסר בכל אחד מהם יכול להתבטא בצורה שונה. חוסר במרכיבי מערכת המשלים יכול להיגרם מסיבות גנטיות או עקב מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וצורכת את חלבוני מערכת המשלים כחלק מהתגובה הדלקתית). בבדיקה זו ניתן להעריך ולמדוד את פעילות מערכת המשלים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לשמש ככלי באבחנת חוסר גנטי באחד או יותר ממרכיבי מערכת המשלים. בנוסף, בדיקה זו משמשת לצורכי ניטור של הפעילות הדלקתית ויעילות טיפולים שונים במטופלים.ות עם מחלות אוטואימוניות מסוימות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר גנטי של חלבוני מערכת המשלים – נגרם על ידי מוטציה בגן המקודד לאחד מחלבוני המערכת וגורם לייצור מופחת או לפעילות מופחתת של אותו מרכיב. דפוס ההורשה הנפוץ ביותר של חוסרים מסוג זה הוא אוטוזומלי רציסיבי, אך קיים גם דפוס בתאחיזה לכרומוזום X. בשל פעילות חיסונית מוחלשת, חוסר בחלבוני משלים מתאפיין בעיקר בסיכון מוגבר לזיהומים ובזיהומים חוזרים, בהתאם למרכיב החסר. למשל[3]:
חוסר בחלבונים C1, C2, C4 (השייכים למנגנון הקלאסי) מקושר לזיהום בחיידקים בעלי קפסולה כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה (S. pneumoniae) והמופילוס אינפלואנזה (H. influenzae).
חוסר בחלבון C3 מקושר לזיהומים פיוגניים (על ידי חיידקים המייצרים מוגלה) חמורים בשנים הראשונות לחיים.
חוסר במרכיבי משלים מאוחרים מקושר לזיהום בחיידקי ניסיריה (Neisseria).
חוסר במרכיבי משלים מוקדמים מקושר להתפתחות של מחלה אוטואימונית, ובעיקר מופיע במטופלים עם זאבת (לופוס – Systemic lupus erythematosus) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). רמות חלבוני מערכת המשלים מקושרות לחומרת המחלה[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחד מהמצבים המצוינים לעיל, במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים ובבעלי מחלה אוטואימונית[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][4].
מעל לנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של מחלות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וסרקואידוזיס, אוטם שריר הלב, סרטנים שונים ועוד, אך אינה אבחנתית לאף אחד מהמצבים הללו[2].
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של תהליך דלקתי המתרחש בגוף כגון זיהומים פעילים, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליות שונות, דלקת ושחמת הכבד, אלח-דם (ספסיס), תת-תזונה ועוד[2].
במטופלים.ות המאובחנים.ות בזאבת או בדלקת מפרקים שגרונית, פעילות נמוכה של מערכת המשלים יכולה להעיד על התלקחות המחלה[5].
רמות חלבוני משלים נמוכות ברמה שלא ניתן לזהותם בדם תומכות באבחנה של חוסר מולד במרכיבי מערכת המשלים (בהתאם לחוסר)[5].
גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות.
ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל.
חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע.
הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך.
בברכה
ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד
שלום רב ד"רב 5.25 עשיתי ניתוח FESS מורכב, לפני כשלושה חודשים שוב הפוליפים חזרו הסינוסים מלאים (ביצעתי CT ) לפי מומחה א.א.ג כנראה דלקת סוג 2 ,בבשיקות דם אאיזונפילים גבוהים רמות IGE גבוהים,נכון לעכשיו אני עושה שטיפות אף ומסתמש בסטרונאז ללא הועיל קיבלתי זריקת דיפרוספן שעוזרת לחודש ושובע אבל לא מתכוון לקבל שוב(סטרואידים) מה הפתרון האם שוב ניתוח בתקווה שיחזיק הרבה יותר זמן מעמד,או שריקה ביולוגית DUPIXENT (שאגב הקופה לא מאשרת משום מה שאני כביכול אינני עומד בסטנדרטים לקבלתה),מבקש ומחפש פתרון וזערה בתודה מראש.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
פוליפים וסינוסים מלאים חוזרים אחרי ניתוח FESS מורכב
שלום רב, אני מפנה את השאלה לתחום רפואה פנימית ואשמח להכוונה:
אני בן 42 ובבדיקות הדם לפני 3 חודשים רמת ברזל 167.
מזה שבועיים סובל מקור עז בכפות הרגליים.
יש לי רקע של כולסטרול גבוה שאינו מטופל תרופתית.
הרופא הפנתה לבדיקת דופלר רגליים ובדיקות דם חוזרות.
בבדיקת הדם לפני 4 ימים- ערך ברזל IRON צנח מ-167 ל- 44 . שאר הערכים הקשורים לברזל בספירת הדם כולל המוגלובין, כדוריות דם אדומות, וטרנספרין ופריטין - תקינים.
עשיתי מיד בדיקת דם סמוי בצואה- בדיקה תקינה.
מה המשמעות של הירידה הפתאומית החדה בברזל והאם נדרש לפנות "הלאה" לבירור ואצל איזה רופא?
אציין שהשינוי היחיד שהתרחש בחודשיים האחרונים הוא החלפת תרופת מקור לתרופה גנרית עקב מחסור ארצי בתרופה המקור.
מדובר בתרופה LUSTRAL אשר הוחלפה בגנריקה ישראלית בשם SERENADA.
יש קשר?
בתי בת 14.5. אובחנה מזמן עם אלרגיה לקרדית אבק, ולכוויות קור כרוניות (בעייה בזרימת דם??), גם הרבה דימום מהאף.
יש לה מזה כשנה התקפי בטן חזקים ביותר, פופיק ומעלה (הגענו למיון..), לאחרונה תדירות עולה. וביניהם כמעט כל הזמן כאבים. הרבה גזים. לא צתליחים לפתור. לפעמים הקלה אחרי התפנות (בהתחלה), וכבר לא. לפעמים על קיבה ריקה (התעוררה בבוקר מכאבים.
רופאת נשים שללה משהו נשי (+טרם קיבלה מחזור).
שילילת לצליאק, שלילית למחלות מעי דלקתיות (ב. דם).
שלילית להליקובקטור. בדיקת טפילים העלתה טפיל שלא מטפלים, בכל זאת קיבלה אנטיביוטיקה.
ביצעה גסטרוסקופיה. הכל תקין.
ביצעה אולטראסאונד בטן עליונה, הכל תקין, כולל אבנים במרה.
נמנעה 3 שבועות מלקטוז, שבוע וחצי מגלוטן (ואז היה התקף), שבועיים על low FODMAP, כלום לא עוזר.
אין חום (לא בדקנו אבל לא נראה).
תרופות למעי רגיז כמו קולוטל וקל בטן פורטה לא עוזרות.
מה עוד ניתן לבדוק?? אלרגיה למזון??
שלום ותודה על הפלטפורמה החשובה! לפני כחודשיים אושפזתי במחלקת א.א ג. למשך כשבוע כדי לעצור דימום מסיבי מהאף. בבדיקת רופא והדמיית סיטי אובחן סינוסיטיס ופוליפ אנטרוכואנלי. לפני חמישה ימים בוצע ניתוח fess, כריתה של הפוליפ ושליחה לביופסיה. sinusotomy and diagnostic עדיין יש דימום קל והפרשות מהאף שיורד בעיקר לפה. שמתי לב שהטעם של הדם מתוק ולא מתכתי, האם זה נורמלי או שצריך לבדוק ? אציין שחוש הטעם והריח שלי בסדר. תרופות מאז הניתוח: אנטיביוטיקה - זינט, תרסיס לאף סטרונאז, ושטיפה של האף FLO CRS
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
דלקת מפרקים שגרונית
קובלט בשתן
תשובת מומחה
פוליפים וסינוסים מלאים חוזרים אחרי ניתוח FESS מורכב
