בדיקת אימונוגלובולין D (IGD)
אימונוגלובולין D (IGD)
ערוץ אלרגיה ומחלות אוטואימוניות
אימונוגלובולינים הם חלבונים של מערכת החיסון, אשר נקשרים לאנטיגנים במיקומים שונים בגוף. אימונוגלובולינים מחולקים ל-5 איזוטופים (תת סוגים): M ,D ,A ,E ,G. לכל אחד מהאיזוטופים יש תפקיד שונה, כאשר IGD נמצא לרוב על פני תאי B במערכת הדם, ואף מופיע בהפרשות ריריות ועל פני ממברנות תאי באזופיל במערכת החיסון המולדת[1].
לנוגדן זה שתי זרועות הקשורות ביניהן בקשר דיסולפידי בודד - דבר המאפשר גמישות באזור ההיקשרות לאנטיגנים בהשוואה אימונוגלובולינים האחרים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
לנוגדן זה שתי זרועות הקשורות ביניהן בקשר דיסולפידי בודד - דבר המאפשר גמישות באזור ההיקשרות לאנטיגנים בהשוואה אימונוגלובולינים האחרים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
הבדיקה בוחנת רמות של אימונו גלובולין בדם, שחיוני למערכת החיסון. כאשר הוא מצוי בדם ברמות גבוהות מהרגיל הדבר עלול להעיד על מגוון מחלות אפשריות, והדבר יכול להתבטא במספר סימפטומים, לרבות חום ופריחה בעור מפושטת.[2]מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
- לימפומה מסוג הודג'קין.
- סארקואידוזיס.
- שחפת.
- אספרגילוס.
- מחלת אטקסיה-טלנגיקטסיה.
- איידס - HIV.
- AIDS - חסר חיסוני נרכש[3].
אוכלוסיות בסיכון
בעלי מערכת חיסונית חלשה[4].אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת במבחנת סודיום ציטראט. בבדיקה זו נשלח סרום הדם למעבדה, שם הדגימה נבדקת עד לקבלת התוצאות[5]. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
[6]ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדיציליטר (mg/dl). ערך תקין במבוגרים הוא 0-14. ערך תקין בילדים הוא 0-5, כתלות בגיל הספציפי.
מעל הנורמה
יכול להעיד על לימפומה מסוג הודג'קין, סארקואידוזיס, שחפת, אספרגילוס, מחלת אטקסיה-טלנגיקטסיה, איידס-HIV, AIDS-חסר חיסוני נרכש.
מתחת לנורמה
לא נמצא התייחסות לכך בספרות.
רמת סיכון:
הכי נמוך[1] Haraldsson A, Weemaes CM, De Boer AW, et al. Immunological studies in the hyper-immunoglobulin D syndrome. J Clin Immunol 1992; 12:424.
[2] Drenth JP, Haagsma CJ, van der Meer JW. Hyperimmunoglobulinemia D and periodic fever syndrome. The clinical spectrum in a series of 50 patients. International Hyper-IgD Study Group. Medicine (Baltimore) 1994; 73:133.
[3] UPTODATE- Hyperimmunoglobulin D syndrome: Clinical manifestations and diagnosis
https://www-uptodate-com.rproxy.tau.ac.il/contents/hyperimmunoglobulin-d-syndrome-clinical-manifestations-and-diagnosis?search=IGD&source=search_result&selectedTitle=1~57&usage_type=default&display_rank=1
https://www-uptodate-com.rproxy.tau.ac.il/contents/hyperimmunoglobulin-d-syndrome-clinical-manifestations-and-diagnosis?search=IGD&source=search_result&selectedTitle=1~57&usage_type=default&display_rank=1
[4] van der Meer JW, Vossen JM, Radl J, et al. Hyperimmunoglobulinaemia D and periodic fever: a new syndrome. Lancet 1984; 1:1087.
[5] Haraldsson A, Weemaes CM, Jónasdóttir S, et al. Serum immunoglobulinD in infants and children. Scand J Immunol 2000; 51:415.
[5] Haraldsson A, Weemaes CM, Jónasdóttir S, et al. Serum immunoglobulinD in infants and children. Scand J Immunol 2000; 51:415.
[6] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 19th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2761