בדיקת ביופסיה של בלוטת (קשר) לימפה (Lymph Node Biopsy)

לא ציינת את תוצאות בדיקת הפיפל. השרשה של העוברים תלויה בין השאר באיכות התאים ובקצב חלוקתם, וגם בעובי הרירית ומוכנותה לקליטת עוברים. בבדיקת הפיפל שנעשתה לך בודקים את מצב הרירית, והעוברים נבדקים לפני החזרתם. אם תימצא בעיה ספציפית בבדיקה שנעשתה, יהיה אפשר לטפל בה, אך מכיוון שלא ציינת אם הבדיקה היתה תקינה או לא, לא אוכל לתת לך תשובה לגבי מצבך הספציפי. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

בדיקת ה- TSH שלך תקינה. הערך שציינת הוא לגמרי בתחום הנורמה. בדיקת CRP ושקיעת דם הן שתי בדיקות המעידות על תהליך דלקתי או זיהומי באופן שאינו ספציפי, ולא די בבדיקות אלו כדי לקבוע מהו הגורם. חומר הניגוד מתפנה מהר מהגוף ואינו משפיע על בלוטת התריס. אבל אם היתה תוצאה חריגה ואחריה תוצאה תקינה, יש לחזור על הבדיקה כדי לדעת מה המצב. יש גם לקחת בחשבון סימנים קליניים המצביעים על הפרעה בתפקודי הבלוטה. ד"ר שירי אורי - אינפומד

בבדיקת ההדמיה שביצע בעלך יש שני ממצאים עיקריים. האחד הגדלה של קשריות לימפה, תופעה שנקראת גם לימפאדנופתיה. גם הטחול הוא חלק ממערכת הלימפה. השני הוא הגדלה קלה של הלבלב. הסיבות ללימפאדנופתיה הן רבות מאוד, וכוללות מחלות דלקתיות, זיהומיות, גידוליות ועוד. תוכלי למצוא על כך מידע רב בפורטל אינפומד. הממצא השני הוא הגדלת הלבלב, והיא קלה בלבד. הסיבות העיקריות לכך יכולות להיות מצב אנטומי רגיל ותקין, דלקת או גידול. יתכן שיש קשר בין הגדלת הלבלב וקשריות הלימפה (דלקת או גידול), אך יתכן גם שלא. כדי להגיע לאבחנה יש לעשות בדיקות דם מקיפות, וכנראה שתידרש גם ביופסיה מבלוטת לימפה. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

בדיקת האולטרסאונד מעידה על הימצאות מספר קשרים "היפואקואים", כלומר ממצאים סונוגרפיים שבהם נראים הקשרים כאזורים בהירים יותר באולטרסאונד. קשרית בבלוטת התריס היא תופעה שכיחה מאוד. ב-5% מהאנשים ניתן למשש קשרית. 96% מקשריות אלו שפירות, כלומר רק 4% מן הממצאים הללו הם גידולים ממאירים, בעיקר אלה שגודלן מעל 1 ס"מ. הדרך היחידה לוודא שהקשרית שפירה היא לקחת דגימת רקמה על ידי שאיבה במחט, בדיקת FNA. העובדה שלא הודגמו בלוטות לימפה מוגדלות גם היא מעודדת, שכן בלוטות לימפה מוגדלות תומכות לרוב באבחנה של גידול ממאיר. על פי הנתונים שתיארת, רב הסיכויים שהממצאים לא מסוכנים, אך בכל אופן, עלייך לחזור אל הרופא שהפנה אותך לביצוע בדיקות נוספות ולייעוץ. רפואה שלמה ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

הבדיקה הסרולוגית לווירוס ה- CMV מכוונת לאיתור נוכחותם וכמותם של נוגדנים מסוג IgM ו- IgG בדם. כפי שציינת, נוגדנים מסוג IgM מאותרים זמן קצר לאחר ההידבקות בווירוס (ימים) ולרוב נעלמים בתוך שבועות ספורים, אם כי בחלק קטן של המקרים רמתם עשוייה להישאר גבוהה עד שנה לאחר ההידבקות. נוגדנים מסוג IgG מופיעים מאוחר יותר, אולם רמתם נשארת מוגברת כל החיים והם משמשים כזיכרון חיסוני ומונעים הידבקות נוספת בנגיף. במקרה שלך, רמת ה- IgM גבולית במשך שנים ללא עלייה ברמת ה- IgG. סביר להניח שאין מדובר בהדבקה בנגיף ה- CMV. בבדיקת IgM עשויה להתקבל תשובה חיובית כוזבת במקצת הנבדקים בשל נוכחות נוגדנים אחרים, שאינם מכוונים נגד CMV. אלה עשויים להיות נוגדנים נגד וירוס אחר (דוגמת EBV) או נוגדנים המלווים מחלות ראומטיות (לופוס, וסקוליטיס ואחרות). לסיכום, הסבירות כי מדובר בזיהום על ידי CMV היא נמוכה, אולם ניתן לוודא זאת על ידי בדיקת PCR, המודדת את כמות הנגיף בדם ולא את נוכחות הנוגדן נגדו. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

כן. כאמור, לעיתים ישנו צורך בהוצאת קשריות הלימפה של בית השחי, במהלך הניתוח לכריתת גוש בשד. הדבר מתבצע כאשר מתברר כי בלוטת הזקיף מכילה תאי סרטניים מיקרוסקופים, או כאשר מסיבות כלשהן לא מצליחים לאתר את בלוטת הזקיף במהלך הניתוח (היא לא נצבעת וקשה לאתרה ברקמה). במקרה שכזה יש צורך בהוצאת קשריות הלימפה בבית השחי ליתר ביטחון, על מנת שלא להותיר תאים סרטניים באזור, שעלולים להתפשט בגוף. במידה ובלוטת הזקיף אינה מכילה תאים סרטניים, אין צורך בביצוע חתך נוסף והוצאת הקשריות מבית השחי, שכן הסיכויים להתפשטות הגידול אל דרכי הלימפה הם כמעט אפסיים (מאחר וקשרית זו מנקזת את שאר קשריות הלימפה באזור השד).

הממצאים שאת מתארת, הכוללים חום, סמני דלקת מוגברים, סחרחורת, קושי בבליעה, הקאות, ירידה במשקל, כאבי מפרקים, בלוטות לימפה מוגדלות ודופק מואץ, יכולים להתאים למגוון רחב של מחלות, ביניהן מחלות דלקתיות או זיהומיות, מחלות אוטואימוניות, מחלות אנדוקרינולוגיות, ממאירות ועוד. אין מספיק פרטים בשאלתך על מנת להבין איזה בירור עברת מלבד הבירור ללימפומה. האם נבדק תפקוד בלוטת התריס? האם בדקו את מציאותם של וירוסים כגון EBV, נוגדנים למחלות אוטואימוניות, מרקרים כלשהם? האם עברת בדיקת הדמייה של הגוף כגון בדיקת CT? אמליץ לך לאסוף את כל הנתונים האלה ולפנות לרופא פנימאי, שיכול בנוסף לכל המידע גם לבצע בדיקה פיזיקלית. רופא כזה יכול להמשיך את הבירור הדרוש. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

צ'מפיקס היא תרופה הפועלת באמצעות גירוי וקשירה לקולטנים במוח הגורמים להתמכרות לניקוטין. היא גורמת לשפעול הקולטנים הללו, ובכך היא מעוררת תגובה במוח, כאילו נקשרו אליהן מולקולות הניקוטין עצמן. אומפרדקס היא תרופה המשמשת לטיפול במצבי הפרשת יתר של חומצה בקיבה, מעכבת מערכת אנזימתית סגולית הנמצאת בתאים מפרישי חומצה שבקיבה, ומונעת על ידי כך ייצור חומצה. לא מצאתי שיש תגובות בין-תרופתיות בין שתי התרופות הללו, כך שנראה שאפשר להשתמש בשתיהן במקביל. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד