בדיקת מבחן סבילות ללקטוז (lactose tolerance test)

תשובה: יש שוני בין התזונה המומלצת בזמן התקף ובזמן רגיעה. במהלך התקף, מומלצת תזונה העוזרת להגיע לשליטה בדלקת, להפחית את התסמינים ולהשיב לגוף את הנוזלים והחומרים המזינים שהלכו לאיבוד: להימנע ממאכלים עשירים בסיבים תזונתיים (ירקות לא מבושלים, פירות, דגנים מלאים, קמח מלא ומוצריו, קטניות) להימנע ממזון מטוגן ומזונות שומניים (פיצה, המבורגר, פלאפל) לצמצם צריכת מוצרי חלב למינימום לשתות הרבה מים להעדיף מזון קל לעיכול (אורז לבן, פירה, עוף, דג) להימנע ממשקאות מוגזים ואלכוהול מומלץ תוסף ויטמינים ומינרלים בתקופת רגיעה, מומלץ לחזור בהדרגה לתזונה רגילה ולבדוק אחד אחד אילו מזונות מזיקים או מיטיבים עם החולה הספציפי (דיאטת אלימינציה). יש להמעיט באכילת מוצרי חלב, ולהעדיף מוצרי חלב דלים בלקטוז כגון יוגורט, גבינות צהובות קשות וקוטג'. מומלץ ליטול תוסף ויטמינים ומינרלים. מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית כדאי להתאים לחולה תפריט אישי. בברכה, נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il

תשובה: ראשית, כמה מילים על אי סבילות ללקטוז. הלקטוז הוא סוכר שמורכב משתי יחידות קטנות יותר - גלקטוז וגלוקוז. האנזים שמפרק אותם נמצא ברירית המעי הדק ונקרא לקטאז. אי הסבילות ללקטוז נגרמת מחוסר באנזים זה, ועל ידי ההשפעות של הסוכר על המעי. אנזים הלקטאז נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מייד לאחר הלידה, ולאחר מכן רמתו הולכת ויורדת עם הגיל. באופן כללי ניתן לומר כי מעל למחצית האוכלוסייה האנושית סובלת מחוסר של לקטאז. נדיר מאוד שחוסר באנזים הלקטאז מופיע לפני גיל שלוש. אם התינוק מראה סימנים של אי סבילות ללקטוז לפני גיל שנתיים–שלוש, צריך לחשוב על סיבות אחרות שגורמות לחסר הזה, אותן אפרט בהמשך. הלקטאז, כפי שציינתי, מצוי ברירית המעי הדק. הדבר מאפשר את המגע הישיר שלו עם הסוכר ואת פירוקו מצד אחד, אך מצד שני, חושף את האנזים לפגיעות סביבתיות, ולכן כל מחלה שפוגעת במעי הדק גורמת לפגיעה באנזים זה. סיבות אפשריות לחוסר לקטאז הן חוסר מולד – זו הסיבה השכיחה ביותר; פגיעה משנית בלקטאז עקב פגיעה במעי על ידי מחלות זיהומיות של המעי, טפילים, צליאק, ומחלות מעי דלקתיות (קרוהן); וחוסר מתפתח בלקטאז, התלוי במוצא ובגנטיקה, ושכיח בגילאים 20 עד 40. כאשר הסוכר לא מתפרק על ידי הלקטאז, בגלל היותו חומר עם השפעה אוסמוטית, כלומר הגורם למשיכת מים ומלחים אל תוך חלל המעי, תוכן המעי הופך למימי יותר. התוכן המימי גורם לזירוז תנועתיות המעי ולקיצור זמן השהייה בו של תוכנו. כאשר התוכן מגיע אל המעי הגס, הלקטוז מפורק שם על ידי אוכלוסיות החיידקים שנמצאות שם, ואז נוצרות בתהליך פירוק הלקטוז חומצות שומן וגז מימן. כל אלה גורמים ליציאות רכות עד כדי שלשולים, נפיחות בטנית, גזים, בחילות, ואי שקט זמן קצר לאחר החשיפה ללקטוז. האבחנה של אי סבילות ללקטוז יכולה להיעשות בכמה דרכים, כמו מבחן נשיפה, בדיקת חומציות הצואה, challenge tests – מבחנים בהם חושפים את הילד ללקטוז ורואים את ההשפעה עליו. החלב שאותו אנו שותים מכיל לקטוז, והימנעות ממנו יכולה להעלים את התסמינים של אי סבילות ללקטוז. עם זאת, החלב מכיל חומרים אחרים (סידן, ויטמין D) החשובים להתפתחותו של התינוק, ולכן הימנעות מוחלטת ממוצרים שמכילים חלב יכולה להיות מעט בעייתית. מסיבה זו פרסם איגוד רופאי הילדים האמריקאי בספטמבר 2006 סדרה של המלצות לטיפול באי סבילות ללקטוז, הכוללות, בין השאר, שימוש בתחליפי תזונה ללא לקטוז (סימילאק טופ פרי למשל), תרופות שמכילות את האנזים עצמו, השלמת תזונת התינוק עם סידן וויטמין D, שימוש במוצרים ללא לקטוז כמו יוגורטים מיוחדים או חלב ללא לקטוז, ועוד. במקרה שלך, לא הייתי ממהר לקבוע שבנך סובל מאי סבילות ללקטוז. קיבתו של התינוק רגישה יותר משלנו ומגיבה במהירות לדברים פעוטים כמו האכלה בכמויות גדולות מדי בכל האכלה, פיית בקבוק לא מתאימה ועוד. ישנם בשוק תכשירים מצויינים להקלה על מצב של גזים לאחר האכלת תינוקות, ושימוש קבוע בהם יכול לעשות פלאים. בכל מקרה, אם הבעיות ממשיכות, אני ממליץ לך לפנות לרופא הילדים שלך על מנת שיתרשם אם יש מקום למעבר לתזונה אחרת או להמשך בירור וטיפול. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

תשובה: ריבוי גזים במערכת העיכול יכול לנבוע מסיבות רבות, והטיפול תלוי בסיבה, שאותה רצוי לאתר כדי להתאים לה טיפול. תזונה יכולה להיות אחת הסיבות, ולכן יש לשנות את הרגלי התזונה. עלייך להימנע ממאכלים עתירי גז כגון קטניות, ממתיקים מלאכותיים וכן ממשקאות מוגזים, עישון, לעיסת מסטיק וסיבים תזונתיים. סיבים תזונתיים אמנם חשובים לתזונה, אך יש להפחית את כמותם. מומלץ גם להימנע מצריכת מוצרי חלב, בעיקר לאנשים עם אי סבילות ללקטוז. אם השינוי בתזונה לא עוזר, ישנו טיפול תרופתי. רובו מבוסס על פחם, אשר מסוגל לספוח את עודף הגזים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד