דלג לתוכן

בדיקת עופרת בשתן (LEAD URINE TOXICOLOGY)

ערוץ בריאות האישה
2 דקות קריאה
עופרת היא יסוד מתכתי שספיגתו אל תוך הגוף עלולה להשפיע על מערכות איברים רבות. דרכי החשיפה העיקריות לעופרת הן בשאיפה ובאכילה, במידה מועטה דרך העור. נשימה של עופרת נפוצה יותר במבוגרים המתגוררים בערים, במבנים ישנים, חשופים לצבעים מבוססי עופרת ובעובדי.ות תעשייה בסיכון גבוה. בילדים, בגילים 1 עד 5, נפוצה יותר אכילה של עופרת מהאדמה וממקורות שונים, שכן הם נוטים להכניס ידיים וחפצים שונים לפה. עופרת משפיעה על תהליכים פיזיולוגיים רבים ויכולה להוביל לנזק עקב היקשרות לחלבונים והפרעת וויסות תהליכים ביוכימיים המושפעים מאלקטרוליטים דומים כגון סידן ואבץ. בדיקת עופרת בשתן נועדה לזהות רמות עופרת בשתן כעדות לחשיפה ולהרעלת עופרת[1].

יד אוחזת בכוסית שתן של בדיקת עופרת בשתן
צילום: shutterstock | Saiful52

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת חשיפה לעופרת והרעלת עופרת[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות 

הרעלת עופרת נוטה להיות קשה לאבחנה, מאחר שהופעת התסמינים מגיעה בדרך כלל בשלבים מאוחרים יותר, בהם רמת העופרת שהצטברה בדם כבר מסוכנת. ההשפעה של עופרת על הגוף תלויה בגיל הנחשפ.ת[3]:
 
  • בפעוטות שנחשפו לעופרת ברחם:
    • לידה מוקדמת.
    • לידה במשקל נמוך מהרגיל.
    • גדילה מואטת.
  • בילדים:
    • עיכוב התפתחותי.
    • קשיים בלמידה.
    • חוסר תיאבון.
    • תשישות וחולשה.
    • כאבי בטן.
    • הקאות.
    • עצירות.
    • פגיעה בשמיעה וחירשות.
    • פרכוסים.
    • אכילה חוזרת ונשנית של חומרים שאינם למאכל (תסמונת פיקה).
  • במבוגרים:
    • יתר לחץ דם.
    • כאבי שרירים ומפרקים.
    • קושי בריכוז ובזיכרון.
    • כאבי ראש.
    • כאבי בטן.
    • הפרעות מצב רוח (הפרעות אפקטיביות).
    • ירידה בספירת הזרע ובמבנה הזרע בגברים.
    • הפלות, לידה שקטה ולידה מוקדמת בנשים.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לחשיפה, בעיקר בקרב עובדים.ות בעלי סיכון גבוה לחשיפה לעופרת. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].

אופן ביצוע הבדיקה

אין לבצע את הבדיקה ב-96 השעות שלאחר קבלת חומר ניגוד מבוסס גדוליניום או יוד (כחלק מביצוע בדיקות דימות), מאחר שאלו עלולים לפגום באמינות הבדיקה[5].
הבדיקה כרוכה באיסוף שתן עצמאי לאורך 24 שעות בכלי קיבול שיינתן במעבדה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[6].

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[8].

פענוח תוצאות

[7]
ערכי נורמה
<2 mcg/24h

מעל הנורמה
תוצאות הגבוהות מטווחי הנורמה מעידות על חשיפה לעופרת ולעתים יהיה צורך בניטור רמות עופרת בדם למשך זמן, כמו גם זיהוי מקור החשיפה. ברמות גבוהות ייתכן טיפול מידי למניעת נזק.

יש לציין כי בדיקה זו משקפת חשיפה לעופרת בזמן שלפני הבדיקה, ואינה מספקת מידע לגבי חשיפה ארוכת טווח.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מומחה בעל שם בתחום הפריון, פוריות האישה, פוריות הגבר והפריה חוץ גופית
ד"ר דורית רביד
ד"ר דורית רביד יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנהלת השירות האמבולטורי המיילדותי במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא
פרופ' דב פלדברג
פרופ' דב פלדברג יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנהל ביה"ח לנשים ע"ש הלן שניידר במרכז הרפואי רבין
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו