בדיקת עופרת בשתן (LEAD URINE TOXICOLOGY) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:
המומחים של Infomed מסבירים:
עופרת היא יסוד מתכתי שספיגתו אל תוך הגוף עלולה להשפיע על מערכות איברים רבות. דרכי החשיפה העיקריות לעופרת הן בשאיפה ובאכילה, במידה מועטה דרך העור. נשימה של עופרת נפוצה יותר במבוגרים המתגוררים בערים, במבנים ישנים, חשופים לצבעים מבוססי עופרת ובעובדי.ות תעשייה בסיכון גבוה. בילדים, בגילים 1 עד 5, נפוצה יותר אכילה של עופרת מהאדמה וממקורות שונים, שכן הם נוטים להכניס ידיים וחפצים שונים לפה. עופרת משפיעה על תהליכים פיזיולוגיים רבים ויכולה להוביל לנזק עקב היקשרות לחלבונים והפרעת וויסות תהליכים ביוכימיים המושפעים מאלקטרוליטים דומים כגון סידן ואבץ. בדיקת עופרת בשתן נועדה לזהות רמות עופרת בשתן כעדות לחשיפה ולהרעלת עופרת[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת חשיפה לעופרת והרעלת עופרת[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
הרעלת עופרת נוטה להיות קשה לאבחנה, מאחר שהופעת התסמינים מגיעה בדרך כלל בשלבים מאוחרים יותר, בהם רמת העופרת שהצטברה בדם כבר מסוכנת. ההשפעה של עופרת על הגוף תלויה בגיל הנחשפ.ת[3]:
בפעוטות שנחשפו לעופרת ברחם:
לידה מוקדמת.
לידה במשקל נמוך מהרגיל.
גדילה מואטת.
בילדים:
עיכוב התפתחותי.
קשיים בלמידה.
חוסר תיאבון.
תשישות וחולשה.
כאבי בטן.
הקאות.
עצירות.
פגיעה בשמיעה וחירשות.
פרכוסים.
אכילה חוזרת ונשנית של חומרים שאינם למאכל (תסמונת פיקה).
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
