דלג לתוכן

בדיקת כרומוגרנין A בדם (CHROMOGRANIN A)

סרטן המעי הגס
2 דקות קריאה
כרומוגרנין A (CgA) הוא חלבון המופרש על ידי תאים נוירואנדוקרינים, תאים בעלי מאפיינים של תאי עצב המפרישים הורמונים ונמצאים באיברים שונים בגוף. גידול הנוצר מתאים אלו לעתים קרובות מלווה בהפרשה מוגברת של כרומוגרנין, מה שגורם לריכוז גבוה יותר של החלבון בדם. לכן, רמות כרומוגרנין בדם משמשות כסמן לסרטן ועשויות להועיל במצבים סרטניים שונים[1].

יד מחזיקה במבחנה של בדיקת כרומוגרנין A בדם
צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

לבדיקת כרומוגרנין בדם מספר שימושים עיקריים[1]:
  • מעקב אחר גידול נוירואנדוקריני מאובחן.
  • מעקב לאחר מתן טיפול לגידול נוירואנדוקריני, לשם הערכת יעילות הטיפול.
  • הערכה של צפי המחלה (פרוגנוזה) – הסיכוי להחלמה או להתקדמות המחלה.
  • לעתים, ככלי עזר בתהליך האבחון של גידולים נוירואנדוקריניים.

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

בדיקת כרומוגרנין שימושית בגידולים נוירואנדוקרינים שונים, בהם[2]:
  • גידול קרצינואיד – המופיע בעיקר במעי הדק, אך גם במעי הגס, בקיבה, בלבלב ובריאות, ומתאפיין בבחילה, הקאות, סומק בעור הפנים וכיווץ כלי הנשימה. סוג זה של גידול מפריש כרומוגרנין A לעיתים קרובות2.
  • פאוכרומוציטומה – גידול הנמצא בבלוטת יותרת הכליה, ומתבטא בלחץ דם גבוה, כאבי ראש, הזעה, קצב לב גבוה, רעידות ועוד[3].
  • נוירובלסטומה – גידול הנמצא בעיקר בבלוטת יותרת הכליה, שעלול לגרום לכאבי בטן, שלשולים או עצירות, ותחושה לא כואבת של מסה בחלל הבטן[4].
  • גידול מדולארי של בלוטת התריס שיכול לגרום לבליטה באזור הצוואר, ושינויים בקול ובבליעה[5].
  • גידולים מסוימים של בלוטת יותרת המוח.
  • גידולים מסוימים של הלבלב.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהמלצת הרופא.ה המטפל.ת כאשר יש חשד להימצאות גידול נוירואנדוקריני או כאשר קיים גידול מאובחן או מטופל[1]. לא קיימים איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך יש תמיד להיוועץ ברופא.ה.

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
לעתים נדרש צום של 8 עד 12 שעות. בנוסף, תרופות מסוימות יכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה ולכן לעיתים יהיה צורך להפסיקן בהוראות הרופא.ה המטפל.ת בלבד[1].


מהלך הבדיקה
הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית[1].

לאחר הבדיקה
אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[6].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי.[8]

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה[7]: <93 ng/mL

 תוצאה מעל הנורמה
בתהליך אבחון גידול, תוצאה מעל הנורמה יכולה לתמוך באבחנה. בתהליך הערכת צפי המחלה, תוצאה גבוהה עלולה להעיד על פרוגנוזה טובה פחות. בהערכה של יעילות טיפול, יש להשוות את תוצאות הבדיקה עם תוצאות קודמות ועם מדדים רלוונטיים נוספים[1].

תוצאה מתחת לנורמה
לתוצאה נמוכה מהנורמה אין משמעות[7].

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' דוד ורסנו
פרופ' דוד ורסנו עיניים
מנתח קטרקט ,מנהל את היחידה לקרנית ומנהל המקטע הקדמי במחלקת העיניים, מרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).
ד"ר נמרוד פרבר
ד"ר נמרוד פרבר כירורגיה פלסטית
כירורגיה פלסטית, ניתוחי מוהס ואסתטיקה רפואית
ד"ר מיקי הר-גיל
ד"ר מיקי הר-גיל נוירולוגיה
5.0
( 4 חוות דעת )
"רופא זה רק המלאך רפאל אך מיקי אכן עשה מלאכתו נאמנה רגיש ומדהים."
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו