בדיקת נוגדנים הטרופיליים למונונוקליאוזיס (mono spot)

לפני כשבוע וחצי התחלתי להרגיש חולשה כללית וכאבי ראש שלא עברו גם עם אקמול. במקביל התחילה (בפעם המי יודע כמה) דלקת בדרכי השתן. קיבלתי מהרופא אנטיביוטיקה ל-5 ימים לטיפול בדלקת, וחשבתי שהתחושה הכללית הרעה נבעה מהדלקת (למרות שאף פעם זה לא לווה בתחושה זו). גם לאחר לקיחת האנטיביוטיקה המשכתי להרגיש רע, והופיעה לי פריחה נוראית על כל הגוף והפנים. הלכתי לרופא והוא שלח אותי לבדיקות דם הכוללות בדיקה למחלת הנשיקה (CMV, EBV). היום הגיעו התוצאות, אך לא במלואן. להלן התוצאות החריגות: ALT 42 (טווח נורמה 10-31) AST 36 (טווח נורמה 10-31) ESR 1 HOUR 30 (טווח נורמה 10-20) Neutrophils 25.1 (טווח נורמה 40-75) Lymphocytes 68.3 (טווח נורמה 22-44) Atypical Lymphocytes 16.2 (טווח נורמה 0-3) C.R.P 0.8 (טווח נורמה 0-0.5) EBNA IgG (POS) EBV Past infection לגבי ה- CMV לא התקבלה עדיין שום תשובה. האם לפי הממצאים הללו, נראה שזו אכן מחלת הנשיקה? האם יכול להיות שיש ממצא לגבי ה- IGG (שמעיד על נוגדנים מהעבר) ללא ממצא לגבי IGM, שאמור להעיד על מצב עכשווי? כמה זמן ממועד לקיחת הבדיקה מתקבלות תוצאות לגבי ה- CMV? האם כל החריגות בתוצאות יכולות להעיד כשלעצמן על הווירוסים? כל בדיקות המעבדה תומכות באבחנה של מחלת הנשיקה: הפרעה קלה בתפקודי הכבד, שקיעת דם מוחשת, לימפוציטוזיס ולימפוציטים א-טיפיים במשטח. בדיקת ה- EBNA, נוגדן מסוג IGg, אכן מעידה על זיהום בעבר. הנוגדן לרוב חיובי לאחר 3-6 שבועות מהופעת הסימפטומים. לא ציינת דבר לגבי תשובת ה- IGM. האם היא היתה שלילית? אם היתה בטווח האמור, אזי לא מדובר בזיהום ב- EBV. בואי נחכה לתשובת ה- CMV, גם וירוס זה, כאמור גורם למחלת הנשיקה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [15/04/2008]

בבדיקות שעשיתי עקב הצטננות עם 38+ חום שנעלמה וחזרה אחרי 3 ימים ,הרופאה שלחה אותי לעשות בדיקת דם. בבדיקה התגלו ערכים יוצאי דופן של הכבד: alkp-alkaline phosphatase=119 alt (sgpt)=195 ast (got)=208 ggt=167 הרופאה אומרת שזה כנראה מחלת הנשיקה ושלחה אותי לעשות בדיקת ebv ab התוצאות הן אלה: VCA IgM (NEG), VCA IgG (POS) EBNA IgG (POS) EBV Past infection רציתי לדעת מה התשובות האלה אומרות והאם יש חשש שהערכים של הכבד מסוכנים או בלתי הפיכים. הבדיקות אכן מראות על עליה קטנה באנזימי הכבד אשר נגרמת מהפרעה מסוימת לתאי הכבד. הגורמים מגוונים, אך ייתכן בהחלט שמדובר בהפרעה חולפת על רקע וירלי. כיוון שהבדיקות מראות שלא מדובר בוירוס EBV שגרם לכך, יש לבדוק וירוסים נוספים כמו CMV, הרפס 6 ו- 7, הפטיטיס B ו- C. [24/04/2003]

מחלת הנשיקה עשויה להיגרם על ידי אחד משלושה גורמים: נגיף EBV, נגיף CMV וטפיל הטוקסופלזמוזיס. הסיבה השכיחה ביותר בארץ למחלה זו, במיוחד בנערים בגיל ההתבגרות, הוא נגיף ה- EBV. המחלה מתאפיינת בחום, כאבי גרון והתנפחות בלוטות לימפה וטחול, וחולפת בדרך כלל לאחר כמה שבועות. רוב בני הנוער בארץ נדבקים בנגיף ה- EBV גם בלי לפתח מחלה או תסמינים, כך שהסכנה להדבקה בבני 30 ויותר נמוכה באופן יחסי. הנגיף עובר במגע אינטימי (כולל חיבוקים ונשיקות) ואין דרך מיוחדת שניתן להישמר מפני הדבקה בנגיף. בגלל אלימותו הנמוכה של הנגיף ובגלל העובדה שבין כה וכה רוב האנשים כבר נדבקו בו בעבר אין כל המלצה לבודד חולים במחלת הנשיקה על מנת למנוע הדבקה. [27/04/2001]

שאלה זו נענתה כבר פעמים רבות. את יכולה להשתמש במנגנון החיפוש של אינפומד לאיתור תשובות רלוונטיות, ולקרוא עוד על הבדיקה באינדקס הבדיקות באתר: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=101

CMV ו- EBV שניהם וירוסים שיכולים לגרום למחלה המכונה מחלת הנשיקה. צירפת תוצאות סרולוגיות, אשר מראות לנו את פרופיל הנוגדנים לווירוסים כפונקציה של ציר הזמן. נוגדנים מסוג IGM בדרך כלל מופיעים במחלה החריפה והם עדות למחלה פעילה. נוגדנים מסוג IGG הם עדות לזיהום בעבר. כ-90% מהאוכלוסיה הבוגרת נושאת נוגדני IGG ל-EBV ול- CMV, בשל חשיפות לווירוס בעבר, שלרוב אינה מורגשת קלינית, כך שהתוצאה של ה-CMV שצירפת לא מפתיעה. EBNA גם הוא נוגדן אשר לא מופיע בפאזה החריפה של המחלה, אלא כעבור מספר שבועות, ונשאר גבוה במשך כל החיים, כך שלמעשה, לא מאבחנים בעזרתו זיהום פעיל. לפי התוצאות שצירפת, אין עדות למחלה חריפה או נוכחית בשל EBV או CMV אלא רק לחשיפות בעבר, כמו באחוז גבוה מהאוכלוסיה, כאמור. לכן לא ברור לי על מה התבססה האבחנה. מכל מקום, כאשר יש מחלה חריפה, באחוז מסוים של האנשים, יש הגדלה של הטחול ולעיתים נדירות יש קרע של הטחול, אשר מתבטא בכאבים עזים בבטן ובמותן שמאל המקרינים לכתף השמאלית. למיטב ידיעתי, גם באלה שיש להם טחול גדול, אין המלצה למעקב אחר גודל הטחול, אלא רק למנוחה בחודש הראשון של המחלה. מכל מקום, טחול גדול בנסיבות אלו חוזר לגודלו התקין בדרך כלל בתוך כשלושה שבועות. רפואה שלמה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד