מערכת הקרישה היא מנגנון חשוב בעצירת דימומים, והיא מורכבת ממספר חלבונים הנקראים גורמי קרישה (פקטורי קרישה) המיוצרים בכבד. למערכת הקרישה שתי דרכים עיקריות: הדרך האינטרינזית, הכוללת את גורמי הקרישה VIII, IX, XI ו-XII, והדרך האקסטרינזית הכוללת את תרומבופלסטין רקמתי וגורם VII. בכל אחד מהמנגנונים שרשרת של פעולות אנזימטיות מביאה לשפעול של גורם X, הממיר את פרותרומבין לתצורה הפעילה תרומבין, מה שמאפשר יצירת סיבי פיברין מפיברינוגן – הגורם הסופי המייצב את פקק טסיות הדם בדופן כלי הדם הפגוע. בבדיקת זמן תרומבין ניתן למדוד את פעילותו של פיברינוגן ולזהות לקויות במערכת הקרישה[1].
צילום: shutterstock | Jarun Ontakrai
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש בתהליך הבירור של הפרעות קרישה, במיוחד לאחר בדיקה ראשונית כגון PT או aPTT שהדגימה תוצאות אנורמליות. בנוסף, הבדיקה משמשת לזיהוי או שלילה של שימוש בנוגדני קרישה כמו הפרין ותרופות בעלות מנגנון דומה[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
הבדיקה נועדה לזהות לקות איכותית או כמותית של פיברינוגן, חלבון המומר לסיבי פיברין. הסיבות הנפוצות כוללות[3]:
קרישה תוך-כלית מפושטת – מצב בו מערכת הקרישה מופעלת באופן לא מווסת וגורמת לפקקת מפושטת שעלולה לפגוע באספקת הדם לאיברים שונים. בנוסף, בשל צריכה מוגברת של גורמי קרישה וטסיות על ידי המערכת, קיימת נטייה מוגברת לדימומים.
מחלת כבד – מכיוון שפיברינוגן מיוצר בתאי הכבד, מחלת כבד עלולה לפגוע בייצור החלבון ולכן להאריך את זמני הקרישה.
תת-תזונה – בעקבות תזונה או ספיגה לקויה עלול להתפתח מחסור בחלבון ובחומצות אמינו – אבני הבניין המאפשרות ייצור חלבונים וביניהם פיברינוגן.
מלבד ההפרעות הללו, עלייה בזמן תרומבין יכולה להעיד על שימוש בנוגדי קרישה.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכחלק מבירור לגבי מקרי דימום או פקקת, הפלות חוזרות או בדיקות קודמות שאינן תקינות. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[3][4].
מעל הנורמה תוצאות הגבוהות מטווחי הנורמה מעידות על זמן קרישה ארוך מהרגיל בתגובה להוספת תרומבין לדם, מה שמתאים לתפקוד לקוי או לרמות נמוכות של פיברינוגן מאחת מהסיבות המצוינות לעיל. על מנת לאבחן את הסיבה להתארכות הזמן יש לבצע קורלציה של תוצאות הבדיקה עם בדיקות נוספות (כמו זמן רפטילז) ועם התצוגה הקלינית.
מתחת לנורמה תוצאות הנמוכות מטווחי הנורמה הן נדירות ומעידות על זמן קרישה קצר מהרגיל. אין לתוצאות אלו חשיבות אבחנתית.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
תת תזונה 
זמן דימום 
