דלג לתוכן

בדיקת חלבון C (PROTEIN C)

PROTEIN C

זמן קריאה: 2 דקות

המומחים הכי מבוקשים לבדיקת חלבון C (PROTEIN C):

פרופ' מאיר להב המטולוגיה

פרופ' מאיר להב

מומחה ברפואה פנימית והמטולוגיה

פרופ' אלה נפרסטק המטולוגיה

פרופ' אלה נפרסטק

מומחית ויועצת בתחום ההמטו-אונקולוגיה והשתלת מח עצם

ייעוץ המטולוג מומחה בשיחת וידאו המטולוגיה

ייעוץ המטולוג מומחה בשיחת וידאו

חוות דעת מהירה מהמטולוג מומחה תוך 48 שעות | ייעוץ וידאו אונליין מהבית | עם אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

פרופ' ענת גפטר גוילי המטולוגיה

פרופ' ענת גפטר גוילי

מומחית ברפואה פנימית והמטולוגיה, מנהלת מחלקה פנימית א’ במרכז הרפואי רבין ורופאה בכירה במכון להמטולוגיה של מרכז דוידוף לסרטן במרכז הרפואי רבין

ד"ר אינה צורן רוזנטל המטולוגיה

ד"ר אינה צורן רוזנטל

מנהלת שירות פנימי המטולוגי ברמב"ם. מומחית ברפואה פנימית, בהמטולוגיה ובקרישת דם

פרופ' מתתיהו שקלאי פנימית

פרופ' מתתיהו שקלאי

המטולוג מומחה עצמאי נותן חוות דעת שניה לחולים המטולגים - שירותי בריאות כללית, מכבי זהב ובאופן פרטי

ד"ר ריבה פיינמן המטולוגיה

ד"ר ריבה פיינמן

מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית רמב"ם, חיפה

פרופ' יעל כהן המטולוגיה

פרופ' יעל כהן

מנהלת את היחידה למיאלומה של המרכז הרפואי תל אביב סוראסקי (בית חולים איכילוב) וראש החוג הישראלי למיאלומה

פרופ' גליה ספקטר המטולוגיה

פרופ' גליה ספקטר

מנהלת היחידה לקרישת הדם, המערך להמטולוגיה, בילינסון

ד"ר נעם בנימיני המטולוגיה

ד"ר נעם בנימיני

מנהל אשפוז יום המטולוגי, המערך ההמטולוגי באיכילוב

ד"ר יקיר משה המטולוגיה

ד"ר יקיר משה

רופא בכיר במערך ההמטולוגי באיכילוב

ד"ר עפרת ביאר המטולוגיה

ד"ר עפרת ביאר

רופאה בכירה במערך ההמטולוגי באיכילוב

פרופ' ראובן אור המטולוגיה

פרופ' ראובן אור

מומחה בהמטולוגיה, השתלות מח עצם, אימונותרפיה של הסרטן

פרופ' איין יוסף כהן ילדים

פרופ' איין יוסף כהן

ד"ר איליה קירז'נר המטולוגיה

ד"ר איליה קירז'נר

המטולוג בכיר, מנהל בנק הדם ויחידת אפרזיס, מנהל שירות קרישה, ב"ח איכילוב תל אביב

בדיקת חלבון C (PROTEIN C) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים של Infomed מסבירים:
מנגנון קרישת הדם מופעל במצבים של דימומים או פציעות, וכשישנו צורך בתהליך הקרישה מגויסות למקום טסיות דם שתפקידן לחסום את יציאת הדם. פגיעה במנגנון קרישת הדם נוצרת כאשר ישנה פגיעה באחד מהפקטורים המגויסים לתהליך זה, ונוצר מצב של קרישיות יתר (טרומבופיליה). קרישיות יתר יכולה להיות מצב מולד או נרכש, והיא יכולה להופיע לפרק זמן מסוים או באופן קבוע. מצב של קרישיות יתר עלול להוביל להיווצרות של קרישי דם, מה שבתורו יכול לחסום את הוורידים או העורקים ולסכן את החיים[1].

נוגדי הקרישה הטבעיים פרוטאין S ופרוטאין C, נוצרים בכבד ותלויים ברמת הפעילות של ויטמין K, הגורם בעת הצורך למעברם של חלבונים אלו ממצב בלתי פעיל למצב פעיל - מצב המוביל בסופו של דבר להפעלתו של גורם הקרישה טרומבין ולעיכוב של היווצרות קרישי הדם[1].

ישנם שני סוגים של חוסר בחלבון C מולד: חסר ברמה הכמותית של החלבון; חסר ברמת הפעילות הפונקציונלית של החלבון[1].

יד אוחזת במבחנת דם של בדיקת חלבון C
צילום:shutterstock | Saiful52

מטרת הבדיקה

בדיקה זו בודקת את רמתו של חלבון C בדם. רמה נמוכה מהנורמה עלולה לגרום לקרישיות יתר ולסיכון מוגבר להיווצרות מגוון מחלות הקשורות לבעיות קרישה, מה שבתורו עלול להוביל לחסימה של ורידים ועורקים במקומות שונים בגוף ולגרום להיווצרות נמקים ואף לפגיעות נשימתיות, לשבץ מוחי ולהפלות.[2]

במידה והחסר הינו מולד- אזי בדיקת סוג החסר- כמותי או איכותי (רמת פעילות)[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

  • פקקת ורידים תסחיפית (VTE)[3].
  • ארגמנת (purpura fulminans).
  • נמק עורי המושרה ע"י קומדין[4].
  • קרישה תוך כלית מפושטת (DIC).
  • מחלות כבד.
  • אורמיה.
  • הלם ספטי.
  • זיהומים.
  • תסמונת מצוקה נשימתית קשה (ARDS).
  • תסמונת נפרוטית[5].
  • היפרליפידמיה.
  • הזדקנות נורמלית[6].
    [2] Broekmans AW, Bertina RM. Protein C. In: Recent Advances in Blood Coagulation, Poller L (Ed), Churchill Livingstone, New York 1985. Vol 4, p.117.
    [3] Heijboer H, Brandjes DP, Büller HR, et al. Deficiencies of coagulation-inhibiting and fibrinolytic proteins in outpatients with deep-vein thrombosis. N Engl J Med 1990; 323:1512.
    [4] Zauber NP, Stark MW. Successful warfarin anticoagulation despite protein C deficiency and a history of warfarin necrosis. Ann Intern Med 1986; 104:659.
    [5] Mannucci PM, Valsecchi C, Bottasso B, et al. High plasma levels of protein C activity and antigen in the nephrotic syndrome. Thromb Haemost 1986; 55:31.
    [6] MacCallum PK, Cooper JA, Martin J, et al. Associations of protein C and protein S with serum lipid concentrations. Br J Haematol 1998; 102:609.[9] Pabinger I, Kyrle PA, Speiser W, et al. Diagnosis of protein C deficiency in patients on oral anticoagulant treatment: comparison of three different functional protein C assays. Thromb Haemost 1990; 63:407.
    [10] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 19th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2756
    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו