בדיקת אולטרסאונד הריון (דגימות עובר) (Fetus sampling)

גירוי יתר שחלתי (OHSS – Ovarian Hyperstimulation Syndrome) הוא סיבוך של טיפולי השראת ביוץ ו-IVF, הנובע בעיקר מעלייה בחדירות כלי הדם בהשפעת VEGF. כתוצאה מכך נוזלים עוברים מהדם לחלל הבטן ולעיתים לבית החזה, ועלולים להיווצר מיימת, ריכוז יתר של הדם, הפרעה כלייתית וקרישי דם. במקרים קשים זהו מצב מסכן חיים. -הגורמים החשובים ביותר הם: * PCOS / שחלות פוליציסטיות * AMH גבוה ו-AFC גבוה * מספר רב של זקיקים במהלך הגירוי * E2 גבוה ביום ה-trigger * שאיבה של מספר גדול של ביציות, במיוחד >15–18 * גיל צעיר יחסית * OHSS בעבר * היריון לאחר הטיפול – בעיקר משום ש-hCG של ההיריון עלול להחמיר את התסמונת. -האבחנה היא קלינית, בתוספת אולטרסאונד ובדיקות דם. התסמינים אופייניים:תפיחות וכאב בבטן,עלייה מהירה במשקל,בחילות,הקאות,תחושת מלאות או קוצר נשימה,ירידה בכמות השתן הבדיקות לאיתור -אולטרסאונד: שחלות מוגדלות, לעיתים מאוד, ונוכחות מיימ ‏-CBC: בעיקר,המטוקריט מוגבר,אלקטרוליטים, קריאטינין ואוריאה,תפקודי כבד לפי הצורך,הערכת מאזן נוזלים ומשקל יומי במקרים משמעותיים – הערכת חזה לשלילת תפליט פלאורלי. מקובל לחלק את התסמונת לקלה, בינונית, קשה וקריטית, וכן ל-OHSS מוקדם (בדרך כלל 4–7 ימים לאחר trigger) ולמאוחר, הקשור להיריון ומופיע לרוב ≥9 ימים לאחר ה-trigger. המאוחר עלול להיות ממושך וחמור יותר. הטיפול ‏OHSS קל ברוב המקרים ניתן לטפל בבית עם מעקב: -שתייה בהתאם לצמא ולהנחיות הרופא -מעקב יומי אחר משקל והיקף בטן /מעקב אחר כמות השתן -הימנעות ממאמץ גופני משמעותי בגלל השחלות המוגדלות -מעקב רפואי ובדיקות דם לפי חומרת המצב. ‏OHSS בינוני–קשה לעיתים נדרש אשפוז או מעקב צמוד: -איזון נוזלים ואלקטרוליטים -ניטור תפקוד כליות והמטוקריט -מניעת פקקת באמצעות נוגדי קרישה במקרים המתאימים -טיפול בבחילות ובכאב -ניקוז מיימת (paracentesis) כאשר המיימת גורמת לכאב משמעותי, קוצר נשימה או פגיעה כלייתית,תפקודית. -במקרים קשים מאוד – טיפול ביחידה מתאימה ולעיתים טיפול נמרץ. אין טיפול אחד שמעלים מיד את OHSS; הטיפול הוא בעיקר תמיכתי ומניעת הסיבוכים. החשוב ביותר: מניעה כיום ניתן למנוע חלק גדול מהמקרים הקשים. 1. פרוטוקול GnRH antagonist מומלץ במיוחד בנשים בסיכון גבוה. 2. התאמת מינון הגונדוטרופינים מינון התחלתי נמוך יותר בהתאם ל-AMH, AFC, גיל והיסטוריה של תגובה לטיפול. ‏3. GnRH-agonist trigger במקום hCG זהו אחד האמצעים היעילים ביותר למניעת OHSS בינוני–קשה. ‏4. Cabergoline בנשים בסיכון ניתן להתחיל סביב יום ה-trigger ולהמשיך מספר ימים. יש לכך ראיות טובות להפחתת OHSS. ‏5. Freeze-all כאשר הסיכון משמעותי, מקפיאים את כל העוברים ומבצעים את ההחזרה במחזור מאוחר יותר. בכך נמנעת העלייה ב-hCG של היריון טרי שעלולה לגרום ל-OHSS מאוחר. אסטרטגיה זו מפחיתה באופן משמעותי OHSS בינוני–קשה. נקודה חשובה במיוחד אם במהלך IVF יש למשל AMH גבוה + מספר גדול של זקיקים + E2 גבוה, לא נכון לחכות להתפתחות OHSS. כבר לפני ה-trigger ניתן לשנות את האסטרטגיה – trigger עם GnRH agonist, cabergoline ולעיתים freeze-all – כדי להקטין מאוד את הסיכון.

גירוי יתר שחלתי (OHSS – Ovarian Hyperstimulation Syndrome) הוא סיבוך של טיפולי השראת ביוץ ו-IVF, הנובע בעיקר מעלייה בחדירות כלי הדם בהשפעת VEGF. כתוצאה מכך נוזלים עוברים מהדם לחלל הבטן ולעיתים לבית החזה, ועלולים להיווצר מיימת, ריכוז יתר של הדם, הפרעה כלייתית וקרישי דם. במקרים קשים זהו מצב מסכן חיים. -הגורמים החשובים ביותר הם: * PCOS / שחלות פוליציסטיות * AMH גבוה ו-AFC גבוה * מספר רב של זקיקים במהלך הגירוי * E2 גבוה ביום ה-trigger * שאיבה של מספר גדול של ביציות, במיוחד >15–18 * גיל צעיר יחסית * OHSS בעבר * היריון לאחר הטיפול – בעיקר משום ש-hCG של ההיריון עלול להחמיר את התסמונת. -האבחנה היא קלינית, בתוספת אולטרסאונד ובדיקות דם. התסמינים אופייניים:תפיחות וכאב בבטן,עלייה מהירה במשקל,בחילות,הקאות,תחושת מלאות או קוצר נשימה,ירידה בכמות השתן הבדיקות לאיתור -אולטרסאונד: שחלות מוגדלות, לעיתים מאוד, ונוכחות מיימ ‏-CBC: בעיקר,המטוקריט מוגבר,אלקטרוליטים, קריאטינין ואוריאה,תפקודי כבד לפי הצורך,הערכת מאזן נוזלים ומשקל יומי במקרים משמעותיים – הערכת חזה לשלילת תפליט פלאורלי. מקובל לחלק את התסמונת לקלה, בינונית, קשה וקריטית, וכן ל-OHSS מוקדם (בדרך כלל 4–7 ימים לאחר trigger) ולמאוחר, הקשור להיריון ומופיע לרוב ≥9 ימים לאחר ה-trigger. המאוחר עלול להיות ממושך וחמור יותר. הטיפול ‏OHSS קל ברוב המקרים ניתן לטפל בבית עם מעקב: -שתייה בהתאם לצמא ולהנחיות הרופא -מעקב יומי אחר משקל והיקף בטן /מעקב אחר כמות השתן -הימנעות ממאמץ גופני משמעותי בגלל השחלות המוגדלות -מעקב רפואי ובדיקות דם לפי חומרת המצב. ‏OHSS בינוני–קשה לעיתים נדרש אשפוז או מעקב צמוד: -איזון נוזלים ואלקטרוליטים -ניטור תפקוד כליות והמטוקריט -מניעת פקקת באמצעות נוגדי קרישה במקרים המתאימים -טיפול בבחילות ובכאב -ניקוז מיימת (paracentesis) כאשר המיימת גורמת לכאב משמעותי, קוצר נשימה או פגיעה כלייתית,תפקודית. -במקרים קשים מאוד – טיפול ביחידה מתאימה ולעיתים טיפול נמרץ. אין טיפול אחד שמעלים מיד את OHSS; הטיפול הוא בעיקר תמיכתי ומניעת הסיבוכים. החשוב ביותר: מניעה כיום ניתן למנוע חלק גדול מהמקרים הקשים. 1. פרוטוקול GnRH antagonist מומלץ במיוחד בנשים בסיכון גבוה. 2. התאמת מינון הגונדוטרופינים מינון התחלתי נמוך יותר בהתאם ל-AMH, AFC, גיל והיסטוריה של תגובה לטיפול. ‏3. GnRH-agonist trigger במקום hCG זהו אחד האמצעים היעילים ביותר למניעת OHSS בינוני–קשה. ‏4. Cabergoline בנשים בסיכון ניתן להתחיל סביב יום ה-trigger ולהמשיך מספר ימים. יש לכך ראיות טובות להפחתת OHSS. ‏5. Freeze-all כאשר הסיכון משמעותי, מקפיאים את כל העוברים ומבצעים את ההחזרה במחזור מאוחר יותר. בכך נמנעת העלייה ב-hCG של היריון טרי שעלולה לגרום ל-OHSS מאוחר. אסטרטגיה זו מפחיתה באופן משמעותי OHSS בינוני–קשה. נקודה חשובה במיוחד אם במהלך IVF יש למשל AMH גבוה + מספר גדול של זקיקים + E2 גבוה, לא נכון לחכות להתפתחות OHSS. כבר לפני ה-trigger ניתן לשנות את האסטרטגיה – trigger עם GnRH agonist, cabergoline ולעיתים freeze-all – כדי להקטין מאוד את הסיכון.

רפלוקס וצרבת שכיחים מאוד בהיריון, בעיקר מהשליש השני ואילך, בגלל הרפיית הסוגר בין הוושט לקיבה והלחץ המכני של הרחם הגדל. הטיפול המקובל הוא מדורג – מאמצעים לא תרופתיים לתרופות מדכאות חומצה לפי הצורך. 1. טיפול לא תרופתי – השלב הראשון * לאכול ארוחות קטנות ותכופות במקום ארוחות גדולות. * להימנע מאכילה במשך כ־3 שעות לפני השינה. * להפחית מזונות שמפעילים את הצרבת אצל האישה הספציפית – לרוב מזון שומני/חריף, שוקולד, קפה ומשקאות מוגזים. * להישאר זקופה לאחר האוכל. * להגביה את ראש המיטה בכ־10–15 ס”מ אם התסמינים ליליים. * שינה על צד שמאל עשויה להפחית רפלוקס. 2. אם זה לא מספיק – אלגינט או סותר חומצה אלגינט (למשל תכשירים דמויי Gaviscon) הוא אפשרות טובה במיוחד כאשר הבעיה היא רפלוקס לאחר ארוחות, משום שהוא יוצר מחסום מכני שמפחית את עליית תוכן הקיבה לוושט. אפשר להשתמש גם בסותרי חומצה המבוססים על סידן/מגנזיום בהתאם לתכשיר. חשוב לומר לרוקח/רופא שהאישה בהיריון, משום שלא כל תכשיר מתאים. חשוב: סותרי חומצה עלולים להפריע לספיגת ברזל וחומצה פולית, ולכן מומלץ להפריד אותם מתוספים אלה לפחות כשעתיים.

רפלוקס וצרבת שכיחים מאוד בהיריון, בעיקר מהשליש השני ואילך, בגלל הרפיית הסוגר בין הוושט לקיבה והלחץ המכני של הרחם הגדל. הטיפול המקובל הוא מדורג – מאמצעים לא תרופתיים לתרופות מדכאות חומצה לפי הצורך. 1. טיפול לא תרופתי – השלב הראשון * לאכול ארוחות קטנות ותכופות במקום ארוחות גדולות. * להימנע מאכילה במשך כ־3 שעות לפני השינה. * להפחית מזונות שמפעילים את הצרבת אצל האישה הספציפית – לרוב מזון שומני/חריף, שוקולד, קפה ומשקאות מוגזים. * להישאר זקופה לאחר האוכל. * להגביה את ראש המיטה בכ־10–15 ס”מ אם התסמינים ליליים. * שינה על צד שמאל עשויה להפחית רפלוקס. 2. אם זה לא מספיק – אלגינט או סותר חומצה אלגינט (למשל תכשירים דמויי Gaviscon) הוא אפשרות טובה במיוחד כאשר הבעיה היא רפלוקס לאחר ארוחות, משום שהוא יוצר מחסום מכני שמפחית את עליית תוכן הקיבה לוושט. אפשר להשתמש גם בסותרי חומצה המבוססים על סידן/מגנזיום בהתאם לתכשיר. חשוב לומר לרוקח/רופא שהאישה בהיריון, משום שלא כל תכשיר מתאים. חשוב: סותרי חומצה עלולים להפריע לספיגת ברזל וחומצה פולית, ולכן מומלץ להפריד אותם מתוספים אלה לפחות כשעתיים.

נראה שביום שהצעת את בדיקת הדם הביוץ התרחש,בכל מקרה הגישה הטיפולית הנה נכונה מצד אחד היא מבטיחה ביוץ באיכות הורמונלית עוצמתית יותר ומצד שני המצאות של יותר מזקיק בודד אחד בהליך טיפולי מגדילה את הסיכוי להיריון יחידני אולם במידה מסוימת גם להיריון רב עוברי,ולכן ניהול סיכונים נבון בהחלט עשוי לעודד את גישתו של הרופא שלך

בכמה זה יכול להעלות את הסיכוי לריבוי עוברים?

למרות שהסיכוי עולה למעלה מפי שניים,עדיין מדובר בסיכוי נמוך יחסית

הרופאה אמרה לי לקחת 5 מ״ג כל יום וראיתי שיש כאלה שמתחילות רק ב2.5 מ״ג מה יכולה להיות המשמעות ? האם מינון של 2.5 ולא 5 יכול להוריד את הסיכוי לתאומים?

שיקוליו של הרופא לגבי המינון הנם מקצועיים ונובעים מנתונים שיש בידיו הקשורים באופן שהרופא מתכוון לגרום לביוץ אופטימלי

ראי תשובתי להלן

ללא ספק הפעולה הניתוחית שיפרה במידה רבה את סיכוייך להשגת היריון ולמניעת הפלה במהלך ההיריון

תודה ד״ר , אבל הרחם האראוקטי המבנה הזה יפריע לגדילת העובר ? הכוונה יש לזה משמעות או שזה כאילו רחם רגיל ותקין?

מהבחינה הזו רחם ארקואטי נחשב כרחם נורמלי

בדרך כלל אין צורך בנטילת גלולה לביצוע הבדיקה והפעולה הנדרשת,סיבותיו של הרופא שלך עמו ולכן עלייך לשאול אותו מה הסיבה ומדוע הרירית שלך מעובה