דלג לתוכן

בדיקת אנטיתרומבין 3 (ANTITHROMBIN III)

ANTITHROMBIN III

זמן קריאה: 2 דקות

המומחים הכי מבוקשים לבדיקת אנטיתרומבין 3 (ANTITHROMBIN III):

פרופ' מאיר להב המטולוגיה

פרופ' מאיר להב

מומחה ברפואה פנימית והמטולוגיה

פרופ' אלה נפרסטק המטולוגיה

פרופ' אלה נפרסטק

מומחית ויועצת בתחום ההמטו-אונקולוגיה והשתלת מח עצם

ייעוץ המטולוג מומחה בשיחת וידאו המטולוגיה

ייעוץ המטולוג מומחה בשיחת וידאו

חוות דעת מהירה מהמטולוג מומחה תוך 48 שעות | ייעוץ וידאו אונליין מהבית | עם אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות

ד"ר אינה צורן רוזנטל המטולוגיה

ד"ר אינה צורן רוזנטל

מנהלת שירות פנימי המטולוגי ברמב"ם. מומחית ברפואה פנימית, בהמטולוגיה ובקרישת דם

פרופ' ענת גפטר גוילי המטולוגיה

פרופ' ענת גפטר גוילי

מומחית ברפואה פנימית והמטולוגיה, מנהלת מחלקה פנימית א’ במרכז הרפואי רבין ורופאה בכירה במכון להמטולוגיה של מרכז דוידוף לסרטן במרכז הרפואי רבין

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

פרופ' מתתיהו שקלאי פנימית

פרופ' מתתיהו שקלאי

המטולוג מומחה עצמאי נותן חוות דעת שניה לחולים המטולגים - שירותי בריאות כללית, מכבי זהב ובאופן פרטי

פרופ' יעל כהן המטולוגיה

פרופ' יעל כהן

מנהלת את היחידה למיאלומה של המרכז הרפואי תל אביב סוראסקי (בית חולים איכילוב) וראש החוג הישראלי למיאלומה

ד"ר ריבה פיינמן המטולוגיה

ד"ר ריבה פיינמן

מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית רמב"ם, חיפה

פרופ' גליה ספקטר המטולוגיה

פרופ' גליה ספקטר

מנהלת היחידה לקרישת הדם, המערך להמטולוגיה, בילינסון

ד"ר נעם בנימיני המטולוגיה

ד"ר נעם בנימיני

מנהל אשפוז יום המטולוגי, המערך ההמטולוגי באיכילוב

ד"ר יקיר משה המטולוגיה

ד"ר יקיר משה

רופא בכיר במערך ההמטולוגי באיכילוב

פרופ' ראובן אור המטולוגיה

פרופ' ראובן אור

מומחה בהמטולוגיה, השתלות מח עצם, אימונותרפיה של הסרטן

ד"ר עפרת ביאר המטולוגיה

ד"ר עפרת ביאר

רופאה בכירה במערך ההמטולוגי באיכילוב

פרופ' איין יוסף כהן ילדים

פרופ' איין יוסף כהן

ד"ר איליה קירז'נר המטולוגיה

ד"ר איליה קירז'נר

המטולוג בכיר, מנהל בנק הדם ויחידת אפרזיס, מנהל שירות קרישה, ב"ח איכילוב תל אביב

בדיקת אנטיתרומבין 3 (ANTITHROMBIN III) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים של Infomed מסבירים:
מנגנון קרישת הדם מופעל במצבים של דימומים או פציעות, וכאשר ישנו צורך בתהליך הקרישה מגויסות למקום טסיות דם שתפקידן ליצור רשת שתהווה חסם ליציאת הדם. פגיעה במנגנון קרישת הדם נוצרת כשישנה פגיעה באחד מהפקטורים המגויסים לתהליך זה ונוצרת קרישיות יתר - מצב הנקרא טרומבופיליה, אשר יכול להיות מולד או נרכש במשך החיים, וכן יכול להיות לפרק זמן מסוים או באופן קבוע. במצב זה יכולים להיווצר קרישי דם שעלולים לחסום את הוורידים או העורקים ואף לנוע לעבר הריאות או המוח ולגרום לחסימת הוורידים שם, דבר אשר עלול להיות מסכן חיים[1].

במערכת הדם ישנם נוגדי קרישה טבעיים, חלבון S, חלבון C, אשר נוצרים בכבד ותלויים ברמת הפעילות של ויטמין K ושל אנטיתרומבין 3. חומר זה מיוצר בכבד ובתאי אנדותל ונקשר לגורמי הקרישה 7,9,10,11. גורמים אלו משמשים כסרין פרוטאזות - מבקעים גורמי קרישה אחרים וגורמים להם לעבור למצב פעיל. יכול להיות מצב בו נוצר חסר באנטיתרומבין 3 מכמה סיבות: מוטציה נקודתית בה מתקבל חלבון פגום ולא יציב; עקב חלבון בכמות תקינה אך בעל פעילות פונקציונלית לא תקינה; חלבון בכמות ואיכות תקינים אך ללא קולטן להפארין אשר לו תפקיד חשוב למניעת קרישה[1].

יד אוחזת במבחנת דם של בדיקת אנטיתרומבין 3
צילום: shutterstock | Arif biswas

מטרת הבדיקה

בדיקה זו נעשית יחד עם בדיקת מספר גורמי קרישה נוספים (חלבונים C ו-S, פקטור 5 ליידן ולופוס אנטיקואגולנט), במצבים של קרישיות יתר במטופלים עם פקקת בוורידים חוזרת, במצבי תסחיף ריאתי (PE) ובמצבי קרישה תוך כלית מפושטת (DIC), וזאת על מנת למצוא את הסיבה לבעיות הקרישה. במידה וישנו חסר בגורם קרישה זה, נוצר עיכוב גם בפעילות גורמי הקרישה המושפעים ממנו - 7,9,10,11. בירור זה נעשה גם כאשר מטופל עומד פני ניתוח וישנו סיפור אישי או משפחתי של קרישיות יתר[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

  • קרישיות יתר[3].
  • פקקת ורידים תסחיפית (VTE)[4].
  • תסחיף ריאתי (PE).
  • קרישה תוך כלית מפושטת (DIC).
  • כשל כבדי כרוני.
  • צמקת כבד.
  • מושתלי כבד[5].
  • תסמונת נפרוטית[6].
  • צהבת חסימתית.
  • הפאטיטיס חריפה.
  • חסר בוויטמין K.
  • נשים בתקופת מחזור.
  • מושתלי כליה. 
    [2] Mammen EF. Antithrombin: its physiological importance and role in DIC. Semin Thromb Hemost 1998; 24:19.
    [3] Thaler E, Lechner K. Antithrombin III deficiency and thromboembolism. In: Clinics in Haematology, Prentice CR (Ed), Saunders, London 1981. Vol 10, p.369.
    [4] Limperger V, Franke A, Kenet G, et al. Clinical and laboratory characteristics of paediatric and adolescent index cases with venous thromboembolism and antithrombin deficiency. An observational multicentre cohort study. Thromb Haemost 2014; 112:478.
    [5] Segal H, Cottam S, Potter D, Hunt BJ. Coagulation and fibrinolysis in primary biliary cirrhosis compared with other liver disease and during orthotopic liver transplantation. Hepatology 1997; 25:683.
    [6] Kauffmann RH, Veltkamp JJ, Van Tilburg NH, Van Es LA. Acquired antithrombin III deficiency and thrombosis in the nephrotic syndrome. Am J Med 1978; 65:607.[9] Khor B, Van Cott EM. Laboratory tests for antithrombin deficiency. Am J Hematol 2010; 85:947.
    [10] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 19th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2754
    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו