אינפומד
בדיקות
תבחין ריסטוצטין קופקטור

בדיקת תבחין ריסטוצטין קופקטור (RISTOCETIN COFACTOR)

RISTOCETIN COFACTOR

זמן קריאה: 2 דקות

בדיקת תבחין ריסטוצטין קופקטור (RISTOCETIN COFACTOR) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים הכי מבוקשים לבדיקת תבחין ריסטוצטין קופקטור (RISTOCETIN COFACTOR):

ד"ר איליה קירז'נר

המטולוג בכיר, מנהל בנק הדם ויחידת אפרזיס, מנהל שירות קרישה, ב"ח איכילוב תל אביב

לקביעת תור

פרופ' אלה נפרסטק

5 (40 חוות דעת)

מומחית ויועצת בתחום ההמטו-אונקולוגיה והשתלת מח עצם

לקביעת תור

פרופ' מאיר להב

4.7 (14 חוות דעת)

מומחה ברפואה פנימית והמטולוגיה

לקביעת תור

פרופ' ענת גפטר גוילי

מומחית ברפואה פנימית והמטולוגיה, מנהלת מחלקה פנימית א’ במרכז הרפואי רבין ורופאה בכירה במכון להמטולוגיה של מרכז דוידוף לסרטן במרכז הרפואי רבין

לקביעת תור

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

לקביעת תור

ייעוץ המטולוג מומחה בשיחת וידאו

חוות דעת מהירה מהמטולוג מומחה תוך 48 שעות | ייעוץ וידאו אונליין מהבית | עם אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות

לקביעת תור

מרפאת תל אביב מדיקל קליניק

מרכז רפואי פרטי בתל אביב המאגד רופאים בכירים ומומחים מובילים עם רפואה מתקדמת יחס אישי וליווי מקצועי לאורך הדרך

לקביעת תור

ד"ר אינה צורן רוזנטל

מנהלת שירות פנימי המטולוגי ברמב"ם. מומחית ברפואה פנימית, בהמטולוגיה ובקרישת דם

לקביעת תור

פרופ' יעל כהן

מנהלת את היחידה למיאלומה של המרכז הרפואי תל אביב סוראסקי (בית חולים איכילוב) וראש החוג הישראלי למיאלומה

לקביעת תור

פרופ' מתתיהו שקלאי

המטולוג מומחה עצמאי נותן חוות דעת שניה לחולים המטולגים - שירותי בריאות כללית, מכבי זהב ובאופן פרטי

לקביעת תור

ד"ר ריבה פיינמן

מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית רמב"ם, חיפה

לקביעת תור

פרופ' גליה ספקטר

מנהלת היחידה לקרישת הדם, המערך להמטולוגיה, בילינסון

לקביעת תור

ד"ר עפרת ביאר

רופאה בכירה במערך ההמטולוגי באיכילוב

לקביעת תור

פרופ' ראובן אור

מומחה בהמטולוגיה, השתלות מח עצם, אימונותרפיה של הסרטן

לקביעת תור

ד"ר נעם בנימיני

מנהל אשפוז יום המטולוגי, המערך ההמטולוגי באיכילוב

לקביעת תור

פרופ' איין יוסף כהן

לקביעת תור

לכל המומחים

בדיקת תבחין ריסטוצטין קופקטור (RISTOCETIN COFACTOR) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים של Infomed מסבירים:

גורם וון-ווילברנד (von-Willebrand factor) הוא מרכיב חשוב בתהליך קרישת הדם ועצירת דימומים בגוף. השלב הראשון בתהליך קרישת הדם הוא בניית פקק הטסיות הראשוני, בו משופעלות טסיות דם המגיעות לאזור כלי הדם הפגוע. על מנת לאפשר לטסיות להיצמד לדופן כלי הדם ולהצטבר, מופרש החלבון מתאי כלי הדם ומהטסיות עצמן, וקושר אותן על מנת לעצור את הדימום. ריסטוצטין היא אנטיביוטיקה (לא בשימוש) המעודדת את היקשרות גורם וון-ווילברנד עם קולטני הטסיות וגורמת לאיגור הטסיות. במחלת וון ווילברנד, עקב כמות פחותה או פעילות פחותה של החלבון, נפגע תהליך איגור הטסיות בתגובה לריסטוצטין, מה שמוביל למנגנון קרישה לקוי וסיכון מוגבר לדימומים[1].

רופאה מחזיקה מחשב נייד ועליו כיתוב מחלת וון-ווילברנד באנגלית, בדיקת תבחין ריסטוצטין קופקטור

צילום: shutterstock | Yuriy K

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי מעבדתי באבחנה של מחלת וון-ווילברנד, בהבדלת הסוגים השונים של המחלה (ביחד עם בדיקת אנטיגן וון-ווילברנד), ובהבחנתה ממחלת המופיליה A המתאפיינת לרוב בתסמינים דומים. בנוסף, הבדיקה שימושית גם במעקב אחר יעילות הטיפול במחלת וון-ווילברנד[2].

מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות

מחלת וון-ווילברנד היא מחלה הנגרמת כתוצאה מחוסר כמותי או איכותי בגורם וון-ווילברנד, ויכולה להיות תורשתית (אוטוזומלי רציסיבי או דומיננטי בהתאם לסוג) או נרכשת (פחות נפוץ). ניתן לסווג את המחלה לשלושה סוגים עיקריים: סוג 1, סוג 2 וסוג 3, בהתבסס על מקור הפגם, ולכן גם קיים ספקטרום רחב של תצוגה קלינית למחלה. התסמינים הנפוצים ביותר הם[1]:

היווצרות המטומות בעור מחבלות קלות.
דימום מהאף לעיתים תכופות לזמן ממושך.
דימום מהחניכיים.
דימום מאסיבי או ארוך מהרגיל בזמן המחזור החודשי בנשים.
דימום בזמן או לאחר הלידה בנשים.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים של דימום כמתואר לעיל, במיוחד בנשים המתכננות הריון. מומלץ לבצע את הבדיקה גם במקרים בהם יש רקע משפחתי של מחלת וון-ווילברנד. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות

[6]
ערכי הנורמה
55-200%
בילודים יכולות להופיע רמות גבוהות מהרגיל שיתנרמלו עד כ-90 יום לאחר הלידה.
בבעלי סוג דם O יכולות להופיע רמות נמוכות מהרגיל (עם מינימום של 40-50%).

מתחת לנורמה
תוצאה הנמוכה מטווחי הנורמה מעידה על פעילות פחותה של החלבון, ומתאימה לאבחנה של מחלת וון-ווילברנד (מסוגים מסוימים). רמות נמוכות עלולות להופיע גם על רקע ממאירויות שונות, מחלות אוטואימוניות, תת-פעילות של בלוטת התריס ועוד.

מעל הנורמה
תוצאה הגבוהה מטווחי הנורמה עשויה להופיע במצבים שונים כגון הריון, נטילת גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן, דלקת חריפה או כרונית, מחלת כבד, אימון עצים, דחק ועוד, אך זו אינה תוצאנ אבחנתית.
רמת סיכון