בדיקת סוגי המוגלובין בדם (HB.ELECTROPHOR)

המוגלובין הוא חלבון המצוי בתאי הדם האדומים שבמערכת הדם, והוא משמש כנשא של חמצן מהריאות אל רקמות הגוף השונות. ההמוגלובין בנוי מארבע תת יחידות המורכבות ממולקולות גלובין, הקשורות ביניהן בקשר קוולנטי (קשר שיתופי). במרכז כל חלבון ישנו אטום ברזל המוקף בארבע מולקולות של חנקן. החמצן נקשר אל אטום הברזל, כך שכל מולקולת המוגלובין יכולה לקשור עד ארבעה אטומי חמצן - אחד בכל תת יחידה גלובין[1].


צילום: shutterstock | Motortion Films

מטרת הבדיקה

באופן תקין ישנו בגוף המוגלובין רגיל (A), המוגלובין A2 והמוגלובין עוברי HBF, אשר מצוי בעוברים ובתינוקות סמוך ללידה ומוחלף ע"י הגוף להמוגלובין A  בחודשים הראשונים לחיים[2].

בבדיקה זו בודקים את ההרכב באחוזים של סוגי ההמוגלובין והופעה של סוגי המוגלובין לא תקינים: המוגלובין S יכול להעיד על אנמיה חרמשית - מחלה בה כדוריות הדם האדומות מעוותות וכתוצאה מכך לא יכולות לקשור חמצן; המוגלובין C הוא סוג המוגלובין שלא קושר טוב חמצן ועלול לגרום לאנמיה ובהמשך אף לטחול מוגדל ולכאבי מפרקים; רמה מוגברת של המוגלובין A2 יכולה להעיד על תלסמיה - ייצור מופחת של המוגלובין תקין, דבר שעלול לגרום לאנמיה[2].

בדיקה זו נדרשת כאשר ישנו חשד לפגיעה ביכולתו של הגוף ליצור המוגלובין רגיל, הפרעה אשר נקראת המוגלובינופתיה ויכולה להיגרם ממספר הפרעות גנטיות מולדות כתלסמיה ואנמיה חרמשית. הפרעה זו עלולה לגרום לאנמיה - חסר בהמוגלובין בכדוריות דם אדומות בגוף[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהביקה יכולה לזהות

• אנמיה[3].
• תלסמיה[4].
• אנמיה חרמשית[5].

אוכלוסיות בסיכון

• אנשים בעלי עייפות מוגברת, צהבת, כאב כרוני.
• ילדים עם בעיות גדילה.[6]

אופן ביצוע הבדיקה

אזהרות

סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

• המוגלובין A - 95-98%
• המוגלובין  A2- 1.5-3.1%
• המוגלובין עוברי (HBF) - 0-2.0%

• המוגלובין S - מעיד על מחלת אנמיה חרמשית.
• המוגלובין C - מולקולות שלא נושאות חמצן ועלולות לגרום לאנמיה.

רמת סיכון: