מדיאסטינוטומיה (Anterior mediastinotomy)

תשובה: לכ 60 - 70% מחולי מיאסתניה גרביס יש הגדלה של בלוטת התימוס בחזה והיווצרות תימומה - גושים שפירים של תימוס מוגדל. הטיפול כולל הסרה שלמה של התימוס או הקרנה שלו. למרות שבחולים אלה ניתוחים הם מסוכנים, התמותה הניתוחית זניחה. ישנו ויכוח בין הרופאים לגבי יעילות הניתוח. מספר מחקרים הצביעו על נסיגה של המחלה בעקבות הניתוח, ורובם לא הראו שיפור משמעותי בעקבות הניתוח. למרות חוסר הבהירות בספרות, הוצאת התימוס נותרה פרוצדורה מקובלת בקרב חולים בני עשרה עד גיל 60 לטיפול במחלה. מייד לאחר הסרת התימוס תיתכן החמרה זמנית חולפת. ההחלמה מהניתוח תלויה בסוג הניתוח, ובמצב החולה לפני הניתוח. אנא קראי עוד על כך כאן: http://www.myasthenia.org/information/Thymectomy.htm

תשובה: לא תיארת אם פנית בעבר לרופא ריאות ואם נעשתה אבחנה של המחלה שלך. התמונה שאתה מתאר מאד מתאימה למחלה שנקראת ברונכיאקטזיס. ברונכיאקטזיס היא מחלה דלקתית של הסימפונות (דרכי האוויר) בה קיימת דלקת כרונית והרס איטי של הסימפונות. אחד המאפיינים העיקריים של המחלה הוא שיעול כרוני יצרני (רטוב, שמייצר ליחה), עם ליחה בכמות גדולה ביותר, מוגלתית, בצבע צהוב-ירוק, לעיתים עם דם. החולים במחלה סובלים משיעול יצרני (פרודוקטיבי) מוגלתי במשך כל השנה, אך מדי פעם סובלים מהחמרות המתבטאות בכמות ליחה גדולה מהרגיל, בצבע צהוב-ירוק יותר, והופעת חום ולעיתים גם קוצר נשימה. הסיבה להופעת המחלה היא ברוב המקרים דלקות ריאה חוזרות בילדות, גופים זרים שנכנסו לריאות, חסר חיסוני (מצבים שבהם המערכת החיסונית פגועה באופן משמעותי), ציסטיק פיברוזיס, מחלות גנטיות אחרות ועוד. בחלק מהמקרים לא מוצאים את הגורם למחלה, אך מאבחנים אותה לפי הסימפטומים של המטופל. ולפי המראה בבדיקות הדמיה של בית החזה (צילום חזה ובעיקר CT של החזה). בבדיקת CT של החזה ניתן לראות את הסימפונות המעובים והדלקתיים, את ההרס של רקמת הריאה, ולעיתים את ההפרשות המוגלתיות המרובות. הטיפול בסובלים מברונכיאקטזיס הוא בדרך כלל אנטיביוטיקה בזמן החמרה. החולים הללו אכן נוטלים כמויות אנטיביוטיקה מאד גדולות במשך חייהם. כאשר ההחמרות תדירות מאד, מציעים לחולים הללו טיפול באנטיביוטיקה מניעתית. בנוסף, יש לחסן את כל המטופלים הללו נגד שפעת ודלקת ריאות. במקרים שבהם יש גם קוצר נשימה, ובבדיקת תפקודי ריאות רואים גם היצרות של הסימפונות, ניתן להוסיף לטיפול גם משאף המכיל מרחיב סימפונות עם או בלי סטרואידים להפחתת התהליך הדלקתי. במקרים מסויימים ניתן לראות ב- CT שהמחלה מערבת אונה אחת בלבד של אחת הריאות. במקרים אלה, שבהם החולה סובל מהחמרות רבות וקיצוניות, אפשר לכרות את האונה המעורבת. יש לציין כי במקרים רבים המחלה מערבת יותר מאונה אחת, ולעיתים את שתי הריאות, ובאלה הטיפול ניתוחי אינו מתאים. אם אתה סובל מברונכיאקטזיס, עליך להיות במעקב של רופא ריאות אשר יחליט לפי כל הנתונים מהו הטיפול המתאים לך בדיוק. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד