קשריות (בלוטות) לימפה מוגדלות (Lymphadenitis, Lymphadenopathy)

קשריות (בלוטות) לימפה מוגדלות, דלקת בקשריות הלימפה, לימפאדניטיס, לימפאדנופתיה (Lymphadenitis, Lymphadenopathy)

2 דקות קריאה

כללי
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
שאלות ותשובות

קשריות הלימפה (בלוטות לימפה) הן חלק חשוב ביותר במערכת החיסון. מעריכים שיש כ-600-500 בלוטות לימפה המפוזרות לכל אורכו ורוחבו של גוף האדם. בנוסף, רקמה לימפטית נמצאת גם בתוך איברים רבים אחרים כגון אזור הלוע, דרכי הנשימה, מערכת העיכול, מוח העצם והטחול.

בלוטות לימפה מוגדלות ניתנות למישוש ועלולות להצביע על מחלה או זיהום.

לכל קשריות (בלוטות) הלימפה יש צינורית כניסה, שדרכה זורם הנוזל הלימפטי שמנוקז מהאזור שבו יושבת בלוטת הלימפה, וצינורית יציאה, שדרכה מוזרם הנוזל הלימפטי שמעובד בתוך קשריות הלימפה אל מערכת הכלים הלימפטיים. בסופו של דבר, מתחברים כלל הצינוריות וכלי הלימפה אל מערכת מחזור הדם.

קראו עוד: על מה מעידות בלוטות לימפה נפוחות?

קשריות (בלוטות) הלימפה מורכבות מרקמת חיבור וקבוצות תאים שונות המהוות חלק ממערכת החיסון שמפוזרות בצורה ארכיטקטונית מאורגנת וקבועה בתוך רקמת החיבור. בלוטות הלימפה כוללות בעיקר תאי לימפוציטים מסוג B ו-T. הקוטר של קשרית (בלוטת) לימפה תקינה אינו עולה על 1 ס"מ. אצל צעירים, קשריות הלימפה גדולות מעט יותר מאשר אצל מבוגרים. בדרך כלל קשריות (בלוטות) הלימפה, גם אלה הנמצאות באזורים החיצוניים של הגוף, אינן ניתנות למישוש.

המונח הלועזי Lymphadenopathy (לימפאדנותפיה) מציין מצב שבו בלוטות הלימפה נפוחות מעל לגודלן האנטומי הטבעי ועל כן ניתן למשש אותן באזורים ה"חיצוניים" של הגוף (כגון: צוואר, בית שחי, מפשעה).
קראו עוד:

סיבות וגורמי סיכון

הסיבות האפשריות להגדלת בלוטות הלימפה:

1. דלקות זיהומיות (Lymphadenitis) כגון מחלת הנשיקה, חצבת, הרפס, אבעבועות רוח, דלקות גרון, מחלת שריטת החתול, ושחפת.

2. מחלות דלקתיות אוטו-אימוניות, כגון דלקת מפרקים שיגרונית (Reumatoid arthritis), זאבת אדמנתית (Systemic lupus erythematosus).י אלה מחלות שאינן זיהומיות, אלא נגרמות עקב שיבוש במערכת החיסונית, שתוקפת את הגוף בטעות.

3. מחלות סרטניות כגון: לימפומה, לוקמיה לימפטית וגרורות ממקורות שונים.

ברוב המקרים, הסיבות לבלוטות לימפה מוגדלות (Lymphadenopathy, Lymphadenitis), בעיקר אצל ילדים, הן שפירות, שבדרך כלל נובעות מתגובה מקומית או כללית לזיהום, לרוב מנגיף.

אבחון ובדיקות

במקרים רבים של דלקת בבלוטות הלימפה ניתן להגיע לאבחון כבר על פי התסמינים ובדיקה גופנית של החולה.

בשאר המצבים, יתכן שיהיה צורך בבדיקות דם (ספירת דם), בצילומים ולעיתים בביופסיה (המותקנת מחלק מהקשרית או מקשרית (בלוטת) לימפה שלמה לצורך הסתכלות במיקרוסקופ).

טיפולים ותרופות

בחלק גדול מהמקרים של בלוטות (קשריות) לימפה מוגדלות אין צורך בטיפול, ובשאר - הטיפול מותאם לאבחנה שנקבעה.

ד"ר מיכאל הופמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה

הוצאת ידיעות ספרים 2007

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' אלי הרשקוביץ ילדים

קראו עליי

פרופ' מתתיהו שקלאי פנימית

קראו עליי

טופ לייף לרפואה מודרנית בהנהלת ד"ר זיאד מחאמיד משפחה

קראו עליי

שאלות ותשובות

ברצוני לשאול 2 שאלות: 1. בבדיקת CT חזה שערכתי התוצאות הראו כי יש בריאות קישרית קטנה תת- פלאורלית בסגמנט אפיקלי של אונה תחתונה חתך 42. פרט לכך פרנכימת הריאות תקינה. שאלתי היא מה פירוש ממצאים אלה. 2. התגלה אצלי שרירן ברחם ובדיקות אולטרסאונד עוקבו
בשל הגידול שסבלת ממנו, הממצא של הקשרית הריאתית מחייב מעקב ו/או בירור. מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך, ולהשוות לבדיקות קודמות. השרירן שהודגם ברחם גדל עם השנים. האינדיקציה לניתוח נקבעת על פי קיומם של תסמינים- למשל דימום או כאבים, מיקום, גודל, וגיל האישה. הסבירות שייהפך ממאיר זניחה, אולם כיוון שהוא עשוי לגרום לדימומים וכאבים, ואם אין לך תוכניות ילודה יותר, הגינקולוגים בד"כ ממליצים להוציא את הרחם עם השרירן. פתח בחלון חדש
אני בת 62. עשיתי בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (בדיקת CT). התוצאה: ציסטה פראלבית בכליה שמאל, בקע היאטלי בינוני גדול, קשרית באדרנל שמאל בגודל 2.5 על 1.6 בצפיפות 10-HU. מה אני אמורה להבין?
ציסטה היא שק עגול מלא נוזל. ציסטה בכליה היא ממצא שכיח ושפיר ברוב המקרים. בקע היאטלי הוא התבלטות של הקיבה היוצאת מחלל הבטן דרך הסרעפת לתוך בית החזה. אם הבקע גורם בעיות כמו כאבים בחזה, צרבת קשה או קושי באכילה, לעיתים נחוץ ניתוח לתיקון הבקע. מומלץ להתייעץ על כך עם כירורג. קשרית היא ממצא רקמתי עגול. קשרית באדרנל, בדומה לציסטה בכליה, היא ממצא שכיח ושפיר לרוב. לעיתים רחוקות יש צורך לקחת ביופסיה מממצא כזה. לא ציינת מדוע בוצעה הבדיקה ומהם התסמינים, ולכן ההתייחסות שלי מאוד כללית. פני לרופא המטפל עם התוצאה כדי לשקול צורך בבירור נוסף. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 81. עצם הבריח בצד ימין בקרבת עצם החזה בולטת אצלי יותר מהרגיל. האם זה מה שמפריע לי לשכב על צד ימין?
נפיחות בקרבת עצם הבריח עשויה לנבוע מהעצם עצמה או מרקמות סמוכות לה, כגון קשריות לימפה, תת-עור או שומן. נפיחות הנובעת מהעצם עצמה יכולה להיות תוצאה של איחוי של עצם שבורה, תהליכים גידוליים (שפירים או אחרים), מחלות חילוף חומרים ועוד. הגדלת קשריות לימפה מתרחשת בדרך כלל בתגובה לזיהום. הייתי ממליץ שתפנה לאורתופד לבדיקה. יתכן שתופנה לצילום רנטגן ולבדיקות נוספות, כגון בדיקות דם או בדיקות אחרות, לפי הצורך. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד פתח בחלון חדש
עברתי בדיקת ממוגרפיה. ברקמה הרכה בשד שמאל "חיצונית עליון לפטמה רואים קשרית בקוטר 5 מ"מ במראה רנטגני שפיר שלא הודגם בבדיקה קודמת". אודה לכם על הסבר של הממצאים. מהי בדיקת BIRADS? כל שאר הפרמטרים בשני השדיים תקינים, והרושם של הרופא הוא ש
בבדיקת הממוגרפיה שלך נמצאה קשרית שהיא מסה מעוגלת של רקמה. הקשרית קטנה ובעלת מאפיינים שמגדילים מאוד את הסיכוי שהיא שפירה, כלומר שאינה ממאירה. הקשרית הזו לא היתה בבדיקה קודמת, ולכן מומלץ לבצע מעקב תקופתי. BIRADS זהו מדד אשר אותו מציינים הרדיולוגים (מומחי ההדמיה) לגבי ממצאים בבדיקת ממוגרפיה. מדד זה משקף את דעתו של הרופא המפענח את הבדיקה לגבי הסיכוי לקיום של גידול ממאיר. משמעות התוצאות השונות: BIRADS 0 - אין מספיק נתונים, חסר משמעות BIRADS 1 - אין כלל ממצאים בבדיקה BIRADS 2 - ממצא שפיר BIRADS 3 - ממצא כנראה שפיר BIRADS 4 - חשד קל לממאירות BIRADS 5 - חשד גבוה לממאירות BIRADS 6 - ממאירות מוכחת לפי ביופסיה תוכלי לקרוא עוד על מדד BIRADS בדף הבא: http://breastcancer.about.com/od/diagnosis/a/birads.htm פתח בחלון חדש
אני בת 30. לפני כשבועיים חשתי באופן פתאומי בעייפות באמצע היום. ישנתי כמה שעות, ואחרי יומיים חשתי בטוב. יום לאחר מכן חום גופי עלה ל-40 מעלות, עם כאבי שרירים חזקים בשוקיים, חולשה ועייפות קיצוניים, הגדלה של הבלוטות מתחת ללסת עד כדי כאב וקושי בבליעה. כ
מחלת החום שממנה סבלת עשויה היתה להיגרם על ידי מחוללים שונים, שהעיקריים בהם חיידקים או וירוסים. לא ציינת אם בוצע משטח גרון לפני התחלת הטיפול האנטיביוטי, כך שאי אפשר לדעת אם מדובר בחיידק. חלק מהמחלות הויראליות השכיחות עלולות לגרום תסמינים של עייפות וחולשה גם זמן ממושך יחסית לאחר ההבראה מהמחלה החריפה. כך למשל מחלת הנשיקה הנגרמת על ידי וירוס ה- EBV. פריצה מחודשת של המחלה (ריאקטיבציה) עשויה להתרחש, אולם באנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה, לא נלווים לה סימפטומים. עם זאת, ישנן מחלות ויראליות אחרות הדומות בהתייצגותן לזהום ב- EBV. זיהום בווירוס CMV, למשל, מתבטא באופן דומה מאד: חום, כאבי גרון, נפיחות בקשריות לימפה, עייפות, חולשה ועוד. לפני שניתן יהיה לקבוע בוודאות כי החולשה והתשישות שמהן את סובלת נובעות מן המחלה הזיהומית בה לקית, יש לשלול מצבים רפואיים אחרים שבהם ניתן לטפל: אנמיה, תפקודי בלוטת התריס וכיוצא באלה. מומלץ לפנות לרופא המשפחה על מנת להשלים את הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש