ניתוח הייפק (HIPEC Surgery)

לפני הניתוח

המועמדים לניתוח צריכים להיות בעלי דרגה תפקודית גבוהה. במקרים מסוימים, ניתן לשפר את מצבם של החולים עם דרגת תפקוד בינונית ולהכין אותם לניתוח על ידי פיזיותרפיה ותזונה מתאימה.
טרם ביצוע הניתוח תתקיים פגישה בין הכירורג לבין המטופל. הרופא המנתח יסביר באופן מפורט על מטרת הניתוח ומהלכו. לאחר מכן, תתקיים גם פגישה עם רופא מרדים לצורך הכנה לניתוח. 
לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם שגרתיות, לרבות ספירת דם, כימיה בדם ותפקודי קרישה. ברוב המקרים תתבצע גם בדיקת סמני סרטן (מרקרים).
לצד זאת, בהתייחס לגיל ולמחלות הרקע ייתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות, ובהן אק"ג, צילום חזה, אקו-לב, בדיקת קרדיולוג וכדומה. החולה יאושפז כיממה לפני הניתוח לצורך הכנה לניתוח, בדיקות דם חוזרות, מתן תרופות כגון קלקסן, וצום של 6 שעות לפני הניתוח.

מהלך הניתוח 

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, כאשר החולה מקבל תרופות הרדמה. הסבר על כך יינתן ע׳׳י המרדים טרם הניתוח. בשלב הראשון, מבצע הרופא חתך אורכי נרחב מהחלק התחתון של עצם החזה  (קסיפויד) ועד לחלק התחתון ביותר של הבטן (פוביס). לאחר כניסה לחלל הבטן, תבוצע סקירה מדוקדקת ושיטתית של כל איברי הבטן והאגן. בתחילה תבוצע סקירה באזור הבטן העליונה (סרעפות, כבד, קיבה, טחול) ולאח\ר מכן תתבצע סקירה של שאר איברי הבטן (המעי הגס, המעי הדק, ואיברי האגן). בשלב זה תתבצע כריתה של כל נגע הנראה חשוד. לעיתים יהיה צורך בכריתת איברים או חלקי איברים אשר יכולים להיות מעורבים בגידול, לרבות המעי הגס, הדק, כריתה חלקית של הקיבה וכדומה. לאחר סיום חלק זה של הניתוח וסקירה נוספת של הבטן, מתכוננים לחלקו השני של הניתוח הכולל הזלפה של כימותרפיה מחוממת. הטיפול הכימותרפי ניתן כאשר החולה מורדם ולאחר סגירת של חלל הבטן. הכימותרפיה המחוממת מוזלפת דרך מספר צינורות (נקזים) הנשארים בחלל הבטן למשך כשעה עד שעה וחצי. 
מטרת הכימותרפיה המחוממת היא להרוג תאי סרטן אשר בהם לא ניתן להבחין בעין. החימום מתבצע לשם מספר מטרות: ראשית, גרימת הרס לתאים הממאירים, שנית הרחבת כלי הדם ובכך סיוע לחדירת הכימותרפיה מתחת לפני השטח, שלישית שיפור יעילות הפעולה של התרופות הכימותרפיות. 
שני שלבי הניתוח אורכים בממוצע כשבע שעות (חמש וחצי שעות לביצוע הפעולה הכירורגית ועוד כ-90 דקות לביצוע הכימותרפיה). 

למי מיועד הניתוח? 

הניתוח מיועד לאנשים הסובלים מגידולים ממאירים בחלל הצפק ממקור ראשוני או שניוני (גרורות), וללא גרורות מרוחקות (ריאות, עצמות או מוח). כאמור הגידולים המתאימים הם סרטן המעי הגס, סרטן התוספתן, סרטן קיבה, סרטן שחלות וסרטן הצפק – מזוטליאומה. 
המועמדים לניתוח צריכים להיות בעלי דרגה תפקודית גבוהה, למרות שאנו דואגים גם לשפר את מצבם של חולים עם דרגת תפקוד בינונית ולהכין אותם לניתוח על ידי פיזיותרפיה ותזונה מתאימה.

אחרי הניתוח

בסיום הניתוח, המטופל עובר ליחידה לטיפול נמרץ או לחדר התאוששות למשך לילה אחד. בזמן זה ייתכן שהוא יהיה עדיין מונשם ומורדם. בלילה הראשון יינתנו תרופות לשיכוך כאב ותרופות נגד בחילות באופן רציף ובמינון גבוה, בפיקוח רופאי ההרדמה או הטיפול הנמרץ.
בימים הראשונים לאחר הניתוח, במסגרת האשפוז במחלקה, מתחיל המטופל בפעילות גופנית מתונה. הצינורות (נקזים, זונדה וקטטר) יוסרו לפי שיקול דעת המנתח שיורה גם על חידוש הדרגתי של התזונה, בהתאם למצב המטופל. 
בחלק קטן מהחולים נדרשת התקנה של שקית חיצונית המטה את תוכן המעי אל מחוץ לגוף (סטומה). השקית נסגרת בניתוח נוסף מספר חודשים לאחר מכן.
במהלך האשפוז, כדי להגן על המטופל מפני זיהומים חיצוניים, אנו נוקטים אמצעי זהירות הכוללים אשפוז בחדר בודד, הגבלת מספר המבקרים וכניסה של אנשי הצוות בחלוק חד-פעמי ובכפפות. משך אשפוז ממוצע הוא כ 10 ימים.

לאחר השחרור, משך זמן ההתאוששות משתנה מאדם לאדם ותלוי גם בהיקף הניתוח. ברוב המקרים, החודש הראשון יהיה מורכב יותר וילווה בתופעות שונות, כמו חולשה כללית, כאבים, תאבון ירוד וירידה במשקל. לרוב לאחר תקופה זו תהיה חזרה הדרגתית לפעילות יומיומית ולעיתים אף לפעילות גופנית.
חשוב לציין כי תקופת ההחלמה אינה מסתיימת עם השחרור מבית החולים. חשוב להקפיד על פעילות גופנית מתונה, כמו הליכה, על שתייה מרובה ועל תזונה מאוזנת בהתאם להנחיות התזונאי/ת. 
סיכויי הצלחת הניתוח
בטווח הארוך שיעור ההישרדות משתנה בהתאם למספר מאפיינים, בהם סוג המחלה הבסיסית, היקף המחלה, מידת ההצלחה בכריתת כלל הגרורות ומידת ההצלחה של הטיפול הכימותרפי. 

על פי הספרות שיעור ההישרדות לאחר כ-10 שנים הוא: 
-    סרטן של התוספתן - 80%
-    מזותליומה של חלל הבטן - 70%
-    בסרטן המעי הגס עם גרורות בחלל הצפק – 35%

לצד זאת, חשוב לדעת כי טיפול כימותרפי או ביולוגי המשולב במהלך הטיפול בצורה נכונה, מסייע בהעלאה משמעותית של שיעור ההצלחה. 

סיכונים וסיבוכים

הסיבוכים הכרוכים בניתוח הייפק נחלקים לשתי קבוצות:
- סיבוכים פשוטים 
המהווים כ-15-20% מהמקרים וכוללים תופעות, כמו דלקת בדרכי השתן, חום לאחר הניתוח, אי ספיקת כליות חולפת, זיהום הפצע הניתוחי. סיבוכים אלו לרוב מטופלים שמרנית ואינם דורשים פעולה נוספת.
- סיבוכים משמעותיים
המתרחשים בכ-10-15% מהמקרים וכוללים תופעות כמו דימום, פגיעה באיברים פנימיים, דליפה מההשקה (מהחיבור בין לולאות מעי), זיהום תוך בטני. הטיפול בסיבוכים אלו יכול להיות שמרני, התערבותי (באמצעות החדרת נקז או ביצוע של פעולה ברדיולוגיה פולשנית) ואף לכלול צורך בניתוח נוסף. 
דיכוי מח העצם ופגיעה בכליות נחשבים לסיבוכים נדירים מאוד. יש לציין כי שיעור התמותה כתוצאה מביצוע הפעולה נמוך ומהווה כ-2% כ-90 ימים לאחר הניתוח. 

נכתב על-ידי ד"ר אלמוג בן יעקב, רופא בכיר, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, המחלקה לכירורגיה כללית ואונקולוגית, מחלקה כירורגיה ג, ביה''ח שיבא, תל-השומר.