בדיקת כימיה בדם (Blood chemistry)

התרופות לטיפול ב- ADD נחלקות לתכשירים המכילים ריטלין ותכשירים שאינם מכילים ריטלין. בקבוצת התכשירים המכילים ריטלין ישנם כמה תכשירים הנבדלים זה מזה בעיקר במשך פעולתם בגוף (ריטלין "רגיל" - 4 שעות, ריטלין SR וריטלין LA - בערך 6-8 שעות, קונצרטה - 12 שעות). בקבוצת התכשירים שאינם מכילים ריטלין נכללים בעיקר כמה נוגדי דיכאון עם פעילות אדרנרגית. הרופא שיכול לתת מרשם לתרופות אלו הוא רק פסיכיאטר או נוירולוג. לאחר קבלת המלצה ממומחה באחד התחומים האלה, רופא המשפחה או רופא הילדים יכול להמשיך לתת מרשמים בהתאם להמלצת המומחה. הגיל הוא פקטור בבחירת התרופה, אך חשוב יותר, את הטיפול יש להתאים לצרכי המטופל. זאת אומרת שיש להתחשב במבנה הגוף שלו, בשעות היממה שבהן הוא זקוק לריכוז מקסימלי, בהרגלי האכילה, בתופעות לוואי אם הופיעו, ביכולת הכלכלית שלו לרכוש את התרופות, ועוד. העובדה כי אתה סובל גם מדיסגרפיה או מדיסלקסיה אינה מהווה שיקול בבחירת הכדור. לרוב נדרש טיפול נוסף, לא תרופתי, אלא בתחום החינוכי, על מנת להתגבר על הליקויים הללו. חלק נכבד מהלוקים ב- ADD סובלים בנוסף גם מליקויי למידה שונים. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

פסוריאזיס פוגעת ב 1.5 עד 2% מהאוכלוסיה. זוהי מחלה עם רקע תורשתי וישנן מספר תצורות שונות להופעתה. התצורה הנפוצה ביותר היא של מחלה כרונית, עם הופעה חוזרת של נגעים הנראים כקשקשים. הנגעים יכולים להופיע רק במקום ספציפי אחד או שניים בגוף, או להתפרס על פני אזורים רבים. ישנם מקומות נפוצים להופעת הנגעים, הכוללים את כפות הידיים, כפות הרגליים, המרפקים, הברכיים, בתי השחי, אזור החלציים, הטבור, הגב התחתון והקרקפת. אצל אנשים שונים, המחלה יכולה להופיע במקומות שונים. כשהמחלה פוגעת באזור הקרקפת, היא יכולה להתבטא באזור מוגבל בקרקפת כולה. בבסיס המחלה יש הפרעה במחזוריות תאי שכבת האפידרמיס בעור, דבר שגורם לייצור מוגבר של תאים אלה. כאמור, למחלה רקע גנטי, וישנם גורמים המעודדים את הופעת המחלה, ביניהם טראומה לעור (בכלל זה גם גירוד ושפשוף), זיהומים עם חיידק סטרפטוקוקוס, מצבים של לחץ נפשי ושימוש בתרופות מסויימות. הסבר זה נכון לפסוריאזיס באופן כללי, ולא ידוע על הבדלים הקשורים להופעת המחלה במקום זה או אחר בגוף. מספר גורמים משפיעים על הבחירה בטיפול המתאים, ביניהם האזור בגוף בו מופיעים תסמיני המחלה. גורמים נוספים הם סוג המחלה, גיל המטופל, אם המחלה ממוקדת או מפושטת, טיפול קודם והמצב הבריאותי של המטופל. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד

קראתי על שני מחקרים שמראים כי הנגיף XMRV שכיח מאוד בקרב חולים בתשישות כרונית. זאת, לעומת אחוז נמוך מאוד (3.7%) בקבוצת הביקורת באחד המחקרים, קבוצה של אנשים בריאים. כמו כן נמצא הנגיף בבדיקות של חולים בפיברומיאלגיה, אך שם המחקר עוד קטן מאוד וכנראה לא מספק. אלה המחקרים: http://scientificamerican.com/...chronic-fatigue-syndrome-retrovirus http://sciencenews.org/...culprit_in_chronic_fatigue_syndrome http://wpinstitute.org/xmrv/xmrv_qa.html האם תוכלו לספק עוד מידע על הממצאים? למשל, אם יימצא שאכן זה וירוס שגורם את המחלות, האם יש דרך לרפא אותו אצל חולים? האם יש אפשרות לחסן נגדו אנשים בריאים? מכיוון שנראה שאולי הווירוס מועבר במגע מיני, האם זה אומר שחולי תסמונת התשישות הכרונית או פיברומיאלגיה לא יוכלו לקיים יחסי מין? במחקר המצויין נבדק הקשר בין הוירוס XMRV לבין תסמונת העייפות הכרונית (CFS). וירוס זה שייך לקבוצת וירוסים הפוגעים בבעלי חיים והוא הסוג הראשון שנמצא בבני אדם. במחקר נמצאו רמזים לכך שצורת ההדבקה בוירוס היא דרך הדם (כמו במחלת האיידס ובצהבת מסוג B). גם אם הדבר יוכח חד משמעית, אין זה אומר שחולים לא יוכלו לקיים יחסי מין. וודאי תהיינה הנחיות מתאימות, כמו במחלות האחרות. הוירוס אמנם שכיח מאוד בחולי CFS, אך עדיין אין מסקנות לגבי המשמעות של עובדה זו, ודרוש מחקר נוסף. עם זאת, קבוצת המחקר הזו בודקת כבר עתה אם לתרופות אנטי-וירליות יש השפעה מיטיבה על תסמונת העייפות הכרונית. עדיין אין תוצאות. היות שכך, מוקדם מדי לדבר על חיסון. נקווה שאכן תהיה פריצת דרך בתחום. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד [14/02/2010]

לא ידוע על השפעות מזיקות של כמות גבוהה של ויטמין B12. עם זאת, יש לבדוק מדוע הרמה כל כך גבוהה. האם אתה לוקח תוספי מזון עם ויטמין B12? אם כן, יש להפסיקם, ועליך לפנות לרופא המשפחה כדי לברר שאלה זו. ד"ר שירי אורי - אינפומד

לאחר שלקית כבר פעם אחת מהיווצרותן של אבני כליה , ישנה רמת סבירות גבוהה לכך כי תשוב ללקות מהן גם בעתיד. אתה יכול למנוע את הישנותן על ידי שתייה מספקת של מים על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן שלך. יש להקפיד על שתייה של 8 עד 10 כסוסת מים ליום. ייתכן ויהיה עליך לבצע מעקב אחר משטר התזונה שלך. הרופא המטפל בך יוכל לרשום לך תרופה אשר תסייע לך למנוע מן האבנים להיווצר מחדש.

אבנים בכליות מתחילות להיווצר בדמות גביש קטן. כאשר נוזל השתן יוצא מן הכליה, ייתכן והוא יישא את הגביש איתו, או שייתכן והגביש יישאר בכליה. במידה והגביש נותר בכליה, גבישים נוספים מתחברים אליו במשך הזמן ויצרים אבן גדולה יותר בכליה. מרבית האבנים יוצאות מן הכליות ועוברות דרך מערכת השתן, כל עוד הן קטנות דיין, על מנת לצאת בדרך זו החוצה מן הגוף. לאבנים מסוג זה אין צורך במתן טיפול כלשהו. אבנים שהן גדולות יותר נתקעות בצינוריות אשר מעבירות את נוזל השתן מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן (מערכת השופכן). דבר זה עלול להוביל להופעתם של כאבים ויכול לגרום לחסימה אשר מונעת מנוזל השתן להגיע אל עבר שלפוחית השתן, וממנה החוצה מן הגוף. הכאב מתחזק לרוב לאחר כרבע שעה עד שעה, עד אשר הוא הופך להיות חמור ביותר. ייתכן ותחוש הקלה ברמת הכאב כאשר האבן תזוז מעט ואינה תחסום עוד את מעבר נוזל השתן, והכאב יחלוף לחלוטין כאשר האבן תנוע אל תוך שלפוחית השתן. לרוב יש צורך במתן טיפול רפואי במקרים של היווצרות אבני כליה גדולות. בעיות אשר יכולות להיווצר בעת היווצרותן של אבני כליה כוללים בין השאר:

* רמת סיכון מוגבר ללקות בזיהומים במערכת השתן, או החמרתם של זיהומים קיימים.

* גרימת נזקים בכליות, במידה ואבן גורמת לחסימת מעבר נוזל השתן אל מחוץ לשתי הכליות (או החוצה מכליה אחת אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד). אצל מרבית בני האדם אשר בגופם שתי כליות בריאות, בדרך כלל היווצרותן של אבנים בכליות אינה גורמת להופעתם של נזקים חמורים, עד לנקודת הזמן אשר בה האבנים גורמות לחסימה של מערכת השתן במשך שבועיים או יותר. היווצרותן של אבני כליה מהווה בעיה חמורה ביותר אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד, או שהם סובלים מליקוי תפקודי של המערכת החיסונית שלהם, או שהם עברו השתלת כליה.

אני בת 37, בריאה בדרך כלל, בכושר גופני טוב ועוסקת בהוראת חינוך גופני. התזונה שלי מאוזנת ואני צמחונית. בחודשים האחרונים אני סובלת מכאבי ברכיים (אולי בשל פעילות חזרתית בעבודה). כחודשיים-שלושה אני סובלת מכאבי שרירים ומהתכווצויות שרירים פתאומיות ולא מוסברות (בלי קשר לפעילות גופנית). לפני כחודש, בריצה של כ-20 מ', הרגשתי כאב חד, ובעקבותיו לא יכולתי לדרוך על הרגל כשבוע. בבדיקת אולטרסאונד שנערכה השבוע התברר כי יש לי קרע בשריר התאומים בגודל של 29x4x16 מ"מ. בנוסף נמצאה ציסטה ע"ש בייקר בשקע הפופליטאלי בברך בגודל 26x6x12 מ"מ עם אקסטנציה צרה ומוארכת לשרירי הסובך. נמצאה גם ציסטה מסוג דומה אך קטנה יותר בברך השנייה. בנוסף לבדיקות אלה הפנתה אותי רופאת משפחה לבדיקות דם שבהן התגלו ערכים גבוהים מהנורמה של בילירובין טוטאל (2.03). האם זה קשור לתסמונת גילברט שממנה אני סובלת?. נמצאו גם ערכים גבוהים מהנורמה של נויטרופילים (68.8), ערכים נמוכים מהנורמה של טריגליצרידים (21.5) וערכים נמוכים מהנורמה של פריטין (5.6). התוצאות בבדיקות הנוספות הבאות היו בגדר הנורמה, אך נמוכות: טסיות (180), MCV (82.90), קראטינין (0.56), פוספט (37.58), ESR(2.00), TSH (0.86), לימפוציטים (1.27), בזופילים (0.01), המוגלובין (12.00). האם יש קשר בין כאבי השרירים לבין תוצאות בדיקות הדם? לאיזה רופא עלי לפנות: לרופא משפחה, לאורתופד? את מציגה כמה בעיות בכמה תחומים. כאבי השרירים יכולים להיות קשורים לקרע בשריר ולציסטות ע"ש בייקר שנראו באולטרסאונד. אני ממליצה לפנות להתייעצות עם אורתופד. הממצא הלא תקין היחיד בבדיקות הדם הוא עדות לחוסר ברזל (פריטין נמוך, MCV נמוך), אם כי את עדיין לא אנמית בצורה משמעותית (המוגלובין 12 זה סביר בהחלט). מכיוון שאת צמחונית, וככל הנראה לא מקבלת מספיק ברזל בתזונה שלך, כדאי שתקחי במשך תקופה תוספי ברזל בכדורים ואולי תתייעצי עם דיאטנית לגבי דברים שכדאי להוסיף לתזונה הקבועה שלך כדי לשמור בעתיד על רמת ברזל תקינה ללא צורך בתוספים. רמת הבילירובין הגבוהה הוא אכן ככל הנראה תוצאה של תסמונת גילברט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד [27/02/2010]

לנשירת שיער בנשים צעירות יכולים להיות גורמים רבים: הפרעה בהורמוני התריס או הורמוני המין, נשירת שיער לאחר לידה, תרופות כגון מדללי דם, ויטמין A, גלולות למניעת הריון, נוגדי דיכאון, תרופות לגאוט, זיהומים פטרייתיים של הקרקפת, חוסר בוויטמינים מסוימים, ומחלות כרוניות כגון סוכרת או זאבת. בצמחונות עלול להיווצר חסר בשלושה חומרים עיקריים: ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית. שלושתם ברמה תקינה בבדיקות שלך, ואינם הגורמים לנשירת השיער. לפי הבדיקות אינך סובלת מהפרעה בתפקודי בלוטת התריס. האם את נוטלת תרופות כלשהן או גלולות למניעת הריון, שיכולות לגרום נשירת שיער? האם את סובלת מהפרעות הורמונליות המתבטאות במחזור לא סדיר או דימומים בין הווסתות? בבדיקתך כל התוצאות תקינות, למעט רמה מעט נמוכה של תאי הדם הלבנים, הלויקוציטים. בקשי מהרופא המטפל לחזור על בדיקה זו ולבצע משטח דם ידני, אשר יאפשר להתרשם לא רק ממספר התאים אלא גם מצורתם. תוכלי להיעזר גם במדריך האבחון והטיפול העצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp19.asp

אני בת 33. למעלה משבועים אני סובלת מכאבים חריפים כמעט בכל עצם ועצם בגוף. הכאב התחיל ברגל שמאל, בירך, ולאחר יום חלף ועבר לירך רגל ימין. כשחלף הכאב ברגל ימין הוא עבר לגב, ולאחר מכן לשכמות, לאצבעות הידיים וכרגע הוא ממוקד בעורף. אני מטופלת באתופאן ובזריקות וולטרן להרגעת הכאבים. אני מציינת כאן תוצאות בדיקות שנראות לי חשובות: ANTINUCLEAR Ab שלילי SMOOTH MUSCLE Ab שלילי U/ml 1.00 ANTI CARDIOLIPIN IgA U/ml 3.85 ANTI CARDIOLIPIN IgG U/ml 0.73 ANTI CARDIOLIPIN IgM U/ml 1.40 A.B2 GLYCOPROTEI IgG U/ml 2.95 A.B2 GLYCOPROTEI IgM URIC ACID 1.6 mg/dl IRON 46 mg/dl BILIRUBIN DIRECT 0.06 mg/dl COMPLEMENT C4 45 C REACTIVE PROTEIN 3.23 FERITIN 38 ESR 81 לאיזה כיוון עליי לפנות על מנת לקבל מרפא? נוגדנים נגד קרדיוליפין ואנטי בטא 2 גליקופרוטאין הם נוגדנים אוטואימוניים (התוקפים חלקים של הגוף עצמו) המתפתחים על ידי מערכת החיסון. מציאותם של נוגדנים מסוג זה מעלה את הסיכון לפתח Antiphospholipid Syndrome, תסמונת הידועה גם בשם APS, המתבטאת ביצירת קרישי דם עורקיים או ורידיים, ובחלק מהמקרים רמה נמוכה של טסיות דם והפלות חוזרות. נוגדן מסוג אנטי קרדיוליפין קשור במחלת הזאבת ונמצא ב כ-40% מהחולים במחלה. רמת ה- CRP ורמת ה- ESR הגבוהות מעידות על קיומו של תהליך דלקתי בגוף. רמת הברזל שלך נמוכה, וזה מתאים למחלה דלקתית כרונית. רמת הפריטין (המשקפת את מאגרי הברזל בגוף) תקינה, אך בחלק הנמוך של הנורמה. לשאר הבדיקות איני מתייחסת משום שאו שהן תקינות או שאיני מוצאת בהן חשיבות. את זקוקה להתייחסות שך רופא, ועלייך לפנות לראומטולוג (רופא שעוסק במחלות מפרקים). ד"ר שירי אורי - אינפומד [24/01/2010]