בדיקת כימיה בדם (Blood chemistry)

אני בת 37, בריאה בדרך כלל, בכושר גופני טוב ועוסקת בהוראת חינוך גופני. התזונה שלי מאוזנת ואני צמחונית. בחודשים האחרונים אני סובלת מכאבי ברכיים (אולי בשל פעילות חזרתית בעבודה). כחודשיים-שלושה אני סובלת מכאבי שרירים ומהתכווצויות שרירים פתאומיות ולא מוסברות (בלי קשר לפעילות גופנית). לפני כחודש, בריצה של כ-20 מ', הרגשתי כאב חד, ובעקבותיו לא יכולתי לדרוך על הרגל כשבוע. בבדיקת אולטרסאונד שנערכה השבוע התברר כי יש לי קרע בשריר התאומים בגודל של 29x4x16 מ"מ. בנוסף נמצאה ציסטה ע"ש בייקר בשקע הפופליטאלי בברך בגודל 26x6x12 מ"מ עם אקסטנציה צרה ומוארכת לשרירי הסובך. נמצאה גם ציסטה מסוג דומה אך קטנה יותר בברך השנייה. בנוסף לבדיקות אלה הפנתה אותי רופאת משפחה לבדיקות דם שבהן התגלו ערכים גבוהים מהנורמה של בילירובין טוטאל (2.03). האם זה קשור לתסמונת גילברט שממנה אני סובלת?. נמצאו גם ערכים גבוהים מהנורמה של נויטרופילים (68.8), ערכים נמוכים מהנורמה של טריגליצרידים (21.5) וערכים נמוכים מהנורמה של פריטין (5.6). התוצאות בבדיקות הנוספות הבאות היו בגדר הנורמה, אך נמוכות: טסיות (180), MCV (82.90), קראטינין (0.56), פוספט (37.58), ESR(2.00), TSH (0.86), לימפוציטים (1.27), בזופילים (0.01), המוגלובין (12.00). האם יש קשר בין כאבי השרירים לבין תוצאות בדיקות הדם? לאיזה רופא עלי לפנות: לרופא משפחה, לאורתופד? את מציגה כמה בעיות בכמה תחומים. כאבי השרירים יכולים להיות קשורים לקרע בשריר ולציסטות ע"ש בייקר שנראו באולטרסאונד. אני ממליצה לפנות להתייעצות עם אורתופד. הממצא הלא תקין היחיד בבדיקות הדם הוא עדות לחוסר ברזל (פריטין נמוך, MCV נמוך), אם כי את עדיין לא אנמית בצורה משמעותית (המוגלובין 12 זה סביר בהחלט). מכיוון שאת צמחונית, וככל הנראה לא מקבלת מספיק ברזל בתזונה שלך, כדאי שתקחי במשך תקופה תוספי ברזל בכדורים ואולי תתייעצי עם דיאטנית לגבי דברים שכדאי להוסיף לתזונה הקבועה שלך כדי לשמור בעתיד על רמת ברזל תקינה ללא צורך בתוספים. רמת הבילירובין הגבוהה הוא אכן ככל הנראה תוצאה של תסמונת גילברט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד [27/02/2010]

ההחלטה לגבי טיפול שעובד אך גורם לתופעות לוואי מטרידות היא בעיקר החלטה אישית של המטופל. עד כמה את מסוגלת לחיות עם תופעות הלוואי? לדעתי החשש מתלות אינו צריך להפריע לך להמשיך ליטול את הכדור, מכיוון שאם הוא יעיל ומונע את ההתכווצויות בידיים וברגליים, את תמשיכי לקחת אותו כך או אחרת. השאלה הבעייתית יותר, לדעתי, היא לגבי ההירדמות - עד כמה זה משפיע על יכולת התפקוד שלך ביום-יום. אם זה מפריע לך לנהל חיים רגילים ויצרניים, זה עלול להיות בעייתי לאורך זמן. בעיה נוספת היא שאני מתרשמת שהאפילפסיה שלך לא מאוזנת מבחינת ריבוי ההתנתקויות. לא פירטת מה התדירות הרגילה של ההתקפים שלך ואילו תרופות בדיוק ניסית, אך אני ממליצה מאד לפנות שוב לנוירולוג המטפל וליידע אותו לגבי ריבוי ההתקפים. אולי הוא ירצה לשנות את הטיפול התרופתי שלך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

מרבית התרופות נוגדות הדיכאון יעילות לטיפול גם בהפרעות חרדה. מכיוון שסימבלטה יחסית חדשה בשוק התרופות, יש לגביה פחות מחקרים בתחום החרדה. כדאי להתחיל טיפול עם תכשירים יותר מקובלים, אולם אם כבר ניסית טיפול או שניים ולא חשת בשיפור, בהחלט יש מקום לנסות טיפול בסימבלטה. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

לאחר שלקית כבר פעם אחת מהיווצרותן של אבני כליה , ישנה רמת סבירות גבוהה לכך כי תשוב ללקות מהן גם בעתיד. אתה יכול למנוע את הישנותן על ידי שתייה מספקת של מים על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן שלך. יש להקפיד על שתייה של 8 עד 10 כסוסת מים ליום. ייתכן ויהיה עליך לבצע מעקב אחר משטר התזונה שלך. הרופא המטפל בך יוכל לרשום לך תרופה אשר תסייע לך למנוע מן האבנים להיווצר מחדש.

לא ידוע על השפעות מזיקות של כמות גבוהה של ויטמין B12. עם זאת, יש לבדוק מדוע הרמה כל כך גבוהה. האם אתה לוקח תוספי מזון עם ויטמין B12? אם כן, יש להפסיקם, ועליך לפנות לרופא המשפחה כדי לברר שאלה זו. ד"ר שירי אורי - אינפומד

אם בבדיקות הדם שלך נמצאה רמה גבוהה של כולסטרול, יש לפנות תחילה אל רופא המשפחה, אשר ישקול נחיצותן של תרופות. בנוסף, עליך להקפיד על תזונה המתאימה להורדת רמת הכולסטרול ועל פעילות גופנית קבועה. תוספי תזונה להורדת רמת הכולסטרול בדם אינם מחליפים תרופה אם קיבלת הנחיה על ידי הרופא ליטול תרופה. תוספי התזונה לבעיית כולסטרול כוללים לרוב שני מרכיבים: פיטוסטרולים ואומגה 3. פיטוסטרולים הם תרכובות מצמחים עם מבנה דומה לזה של כולסטרול. פיטוסטרולים מעכבים את הספיגה של הכולסטרול במעי ועל ידי כך מפחיתים את רמת הכולסטרול בדם. לפי המלצות ה- NIH (המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית), הכמות היומית המומלצת היא 2000 עד 3000 מ"ג. חומצת שומן מסוג אומגה 3 מפחיתה את רמת הטריגליצרידים ומשפרת את בריאות הלב. הצריכה היומית המומלצת של אומגה 3 (EPA+DHA) היא בין 1000 ל-3000 מ"ג ביום. מידע נוסף נמצא בתשובה זו: http://www.infomed.co.il/questions/q_012809_7.asp

התרופות לטיפול ב- ADD נחלקות לתכשירים המכילים ריטלין ותכשירים שאינם מכילים ריטלין. בקבוצת התכשירים המכילים ריטלין ישנם כמה תכשירים הנבדלים זה מזה בעיקר במשך פעולתם בגוף (ריטלין "רגיל" - 4 שעות, ריטלין SR וריטלין LA - בערך 6-8 שעות, קונצרטה - 12 שעות). בקבוצת התכשירים שאינם מכילים ריטלין נכללים בעיקר כמה נוגדי דיכאון עם פעילות אדרנרגית. הרופא שיכול לתת מרשם לתרופות אלו הוא רק פסיכיאטר או נוירולוג. לאחר קבלת המלצה ממומחה באחד התחומים האלה, רופא המשפחה או רופא הילדים יכול להמשיך לתת מרשמים בהתאם להמלצת המומחה. הגיל הוא פקטור בבחירת התרופה, אך חשוב יותר, את הטיפול יש להתאים לצרכי המטופל. זאת אומרת שיש להתחשב במבנה הגוף שלו, בשעות היממה שבהן הוא זקוק לריכוז מקסימלי, בהרגלי האכילה, בתופעות לוואי אם הופיעו, ביכולת הכלכלית שלו לרכוש את התרופות, ועוד. העובדה כי אתה סובל גם מדיסגרפיה או מדיסלקסיה אינה מהווה שיקול בבחירת הכדור. לרוב נדרש טיפול נוסף, לא תרופתי, אלא בתחום החינוכי, על מנת להתגבר על הליקויים הללו. חלק נכבד מהלוקים ב- ADD סובלים בנוסף גם מליקויי למידה שונים. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

מומחה לכירורגיה כללית

אבנים בכליות מתחילות להיווצר בדמות גביש קטן. כאשר נוזל השתן יוצא מן הכליה, ייתכן והוא יישא את הגביש איתו, או שייתכן והגביש יישאר בכליה. במידה והגביש נותר בכליה, גבישים נוספים מתחברים אליו במשך הזמן ויצרים אבן גדולה יותר בכליה. מרבית האבנים יוצאות מן הכליות ועוברות דרך מערכת השתן, כל עוד הן קטנות דיין, על מנת לצאת בדרך זו החוצה מן הגוף. לאבנים מסוג זה אין צורך במתן טיפול כלשהו. אבנים שהן גדולות יותר נתקעות בצינוריות אשר מעבירות את נוזל השתן מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן (מערכת השופכן). דבר זה עלול להוביל להופעתם של כאבים ויכול לגרום לחסימה אשר מונעת מנוזל השתן להגיע אל עבר שלפוחית השתן, וממנה החוצה מן הגוף. הכאב מתחזק לרוב לאחר כרבע שעה עד שעה, עד אשר הוא הופך להיות חמור ביותר. ייתכן ותחוש הקלה ברמת הכאב כאשר האבן תזוז מעט ואינה תחסום עוד את מעבר נוזל השתן, והכאב יחלוף לחלוטין כאשר האבן תנוע אל תוך שלפוחית השתן. לרוב יש צורך במתן טיפול רפואי במקרים של היווצרות אבני כליה גדולות. בעיות אשר יכולות להיווצר בעת היווצרותן של אבני כליה כוללים בין השאר:

* רמת סיכון מוגבר ללקות בזיהומים במערכת השתן, או החמרתם של זיהומים קיימים.

* גרימת נזקים בכליות, במידה ואבן גורמת לחסימת מעבר נוזל השתן אל מחוץ לשתי הכליות (או החוצה מכליה אחת אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד). אצל מרבית בני האדם אשר בגופם שתי כליות בריאות, בדרך כלל היווצרותן של אבנים בכליות אינה גורמת להופעתם של נזקים חמורים, עד לנקודת הזמן אשר בה האבנים גורמות לחסימה של מערכת השתן במשך שבועיים או יותר. היווצרותן של אבני כליה מהווה בעיה חמורה ביותר אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד, או שהם סובלים מליקוי תפקודי של המערכת החיסונית שלהם, או שהם עברו השתלת כליה.

Uric Acid היא חומצת שתן. חומצה זו היא התוצר הסופי של מטבוליזם של פורינים. פורינים הם חלק מאבני הבניין של ה- DNA הנמצא בתאי הגוף. הגוף אינו יכול לפרק את החומצה האורית ולכן היא חייבת להיות מופרשת בשתן דרך הכליות, אחרת רמתה בדם עולה. ישנה אבחנה מבדלת רחבה לגבי רמה גבוהה של חומצה אורית גבוהה בדם. האפשרויות הן ייצור מוגבר של חומצה אורית (בממאירויות, טיפולים כמותרפיים, פסוריאזיס קשה, הפרעות מולדות במטבוליזם, צריכת אלכוהול מוגברת ועוד); או ירידה בהפרשת חומצה אורית בשתן (הפרעה באספקת הדם לכליה, מחלת כליה, השמנה, צום, ותרופות כמו משתנים). הטווח התקין בנשים הוא 3 עד 7.5 mg/dl, ולכן לפי תוצאות בדיקתך, את נמצאת בגבול העליון של הנורמה. מרבית האנשים שמאובחנת אצלם רמה גבוהה של חומצה אורית גבוהה בדם הם א-סימפטומטים, כלומא אינם חשים שום בעיה. בלמעלה מ-50% מהם הסיבה היא לקיחת תרופות, בעיקר משתנים ממשפחת התיאזידים. הסכנה לסיבוכים כתוצאה מרמה גבוהה של חומצה אורית גבוהה בדם קשורה למידת העלייה ברמת החומצה האורית בדם, ולמשך הזמן שהרמת חומצה האורית גבוהה. סיבוכים היכולים להיגרם על ידי רמת חומצה אורית גבוהה מאוד בדם הם מחלת מפרקים (gout) ואבנים בדרכי השתן. היות שהתוצאה שציינת אינה מאוד גבוהה, אני ממליצה לחזור שנית על הבדיקה, ולהקפיד לשתות מים גם כשאת בצום לקראת הבדיקה (זה מותר). אם התוצאה נשארת גבוהה, יש לשקול אם הטיפול התרופתי שאת נוטלת עשוי להיות הסיבה. בבדיקות דם הקשורות לכולסטרול הערכים החשובים הם total cholesterol, LDL, HDL. במעבדה בודקים את סך הכולסטרול ואת ה- HDL, ולפי ערכים אלה מחשבים את רמת ה- LDL. תוכלי להיעזר במחשבון ה- LDL של אינפומד: http://www.infomed.co.il/doCalcLDL.asp