בדיקת כימיה בדם (Blood chemistry)

בדרך כלל מומלץ לישון יותר שעות בלילה, אבל ישנם אנשים שמספיקות להם שעות שינה מעטות. האם אתה מרגיש עייף או לא מרוכז? אם כן, יכול להיות שהדבר קשור לשעות השינה המועטות, והייתי ממליצה לך לנסות להוסיף עוד שעות. אם אתה עירני במהלך היום וחוסר השינה אינו מפריע לך, אין סיבה ממשית לשנות זאת. לא ציינת פרט חשוב: האם אתה ישן חמש שעות בלבד מבחירה או מחוסר זמן, או שמא הסיבה היא נדודי שינה וקושי להמשיך לישון? אם אכן ישנה בעיה, כדאי לפנות לרופא המטפל ולנסות לפתור אותה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

יש אנשים עם רמת CPK גבוהה באופן קבוע ללא סיבה ברורה. מאחר ש- CPK הוא אנזים שקיים בשריר ורמתו בדם עולה עם פירוק של שריר, יתכן שיש קשר בין הרמה הגבוהה שנמדדת אצלך לבין כאבי השרירים שאתה חש, למרות שרמת ה- CPK היתה גבוהה עוד לפני שהופיעו כאבי השרירים. יש דלקות אוטואימוניות שמשפיעות ספציפית על שרירים, אך במחלות אלו בדרך כלל יש גם חולשת שרירים, בעיקר קריבנית (ירכיים, כתפיים) ולא רק כאבים. רמת ה- CPK במחלות אלה הן בדרך כלל גבוהות יותר מאלו שנמצאו אצלך. בכל מקרה, מאחר שאני לא רואה בתרופות שאתה נוטל סיבה, כדאי לפנות לבדיקה של ראומטולוג (אם טרם עשית זאת) על מנת לשלול דלקת אוטואימונית (מחלות שנקראות פולימיוזיטיס או דרמטומיוזיטיס). מכיוון שגם לבתך יש רמות גבוהות של CPK בדם, זה אכן מעלה את הסבירות לפגם גנטי שלא ישפיע על חייכם באופן משמעותי. ניתן להתייעץ לגבי זה עם גנטיקאי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

אני שותפה לדעתך שאין צורך להעשיר את התפריט במזונות מזיקים כמו שומן מוקשה ושומן רווי שישנם בעוגות קרם. ניתן בהחלט להעשיר את התפריט במזונות עם ערכים תזונתיים מועילים ועם ערך קלורי גבוה, שומנים (אגוזים, טחינה, אבוקדו, שמן זית וקנולה), פחמימות (לחמניה, פיתה, תפוח אדמה, אורז, קטניות) וחלבונים (גבינות 9%, בשר בקר, ביצה, עוף ודגים). ישנן תרופות שכחלק מתופעות הלוואי שלהן גורמות להגברת התיאבון. לא ידוע לי על תרופות שנועדו להגברת התיאבון. ניתן להיעזר ברפואה המשלימה להתאמת תוספי צמחים להגברת תיאבון. אם בנך סובל מחוסר תיאבון, ניתן להרכיב תפריט המכיל מזונות "דחוסים קלורית", מזונות שבהם בנפח קטן יחסית יש הרבה קלוריות, כגון יוגורט עם פירות וגרנולה, סנדוויצ'ים בשילובים שונים ועוד. תוסף חלבון שנלקח ללא התחשבות בשאר מרכיבי התפריט היומי עלול לגרום נזק יותר מאשר תועלת. עודף חלבון בתפריט ללא מספיק פחמימות עלול ליצור עומס על הכליות ולגרום נזק. אני ממליצה על ייעוץ אצל דיאטנית קלינית אשר תתאים לבנך תפריט באופן אישי. למידע נוסף על תפריט לעלייה במשקל תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_081708_9.asp

בהחלט ייתכן כי נטילת התרופות שציינת משפיעה על רמת הטסטוסטרון. הגדלה שפירה או סרטנית של בלוטת הערמונית מושפעת, בין השאר, גם מרמת טסטוסטרון גבוהה, אולם הזרקתו לאו דווקא גורמת להתרחשות תהליך ממאיר. ירידה ברמת הטסטוסטרון יכולה לבוא לידי ביטוי בסימנים כגון עייפות, הפרעות שינה, ירידה בחשק המיני ובזקפה. היא יכולה לגרום גם לירידה במשקל, ירידה בצפיפות עצם, מיעוט שיער, ומחלות לב וכלי דם. הטיפול המתאים לחסר בטסטוסטרון הוא ג'ל טסטוסטרון למריחה, טבליות או זריקות לשריר. לא מומלץ להתחיל בטיפול לפני בירור מדויק של הסיבה החסר, בין אם היא אורגנית (יותרת המוח) או תרופתית. לא ניתן לקבל השלמה בדרך אחרת. נוכחות של אפינפרין בשתן מעידה על תפקוד בלוטת האדרנל (טוחה), אולם יש להתחשב במדדים נוספים כדי לקבל את התמונה המלאה. רק בריאות ד"ר עופר לימונד - אינפומד

לא ידוע על השפעות מזיקות של כמות גבוהה של ויטמין B12. עם זאת, יש לבדוק מדוע הרמה כל כך גבוהה. האם אתה לוקח תוספי מזון עם ויטמין B12? אם כן, יש להפסיקם, ועליך לפנות לרופא המשפחה כדי לברר שאלה זו. ד"ר שירי אורי - אינפומד

הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

ההחלטה לגבי טיפול שעובד אך גורם לתופעות לוואי מטרידות היא בעיקר החלטה אישית של המטופל. עד כמה את מסוגלת לחיות עם תופעות הלוואי? לדעתי החשש מתלות אינו צריך להפריע לך להמשיך ליטול את הכדור, מכיוון שאם הוא יעיל ומונע את ההתכווצויות בידיים וברגליים, את תמשיכי לקחת אותו כך או אחרת. השאלה הבעייתית יותר, לדעתי, היא לגבי ההירדמות - עד כמה זה משפיע על יכולת התפקוד שלך ביום-יום. אם זה מפריע לך לנהל חיים רגילים ויצרניים, זה עלול להיות בעייתי לאורך זמן. בעיה נוספת היא שאני מתרשמת שהאפילפסיה שלך לא מאוזנת מבחינת ריבוי ההתנתקויות. לא פירטת מה התדירות הרגילה של ההתקפים שלך ואילו תרופות בדיוק ניסית, אך אני ממליצה מאד לפנות שוב לנוירולוג המטפל וליידע אותו לגבי ריבוי ההתקפים. אולי הוא ירצה לשנות את הטיפול התרופתי שלך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

מרבית התרופות נוגדות הדיכאון יעילות לטיפול גם בהפרעות חרדה. מכיוון שסימבלטה יחסית חדשה בשוק התרופות, יש לגביה פחות מחקרים בתחום החרדה. כדאי להתחיל טיפול עם תכשירים יותר מקובלים, אולם אם כבר ניסית טיפול או שניים ולא חשת בשיפור, בהחלט יש מקום לנסות טיפול בסימבלטה. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

חשוב לי להבין: האם הרופא שרשם לך אלטרולט מודע לכך שאת נוטלת את שאר הכדורים שציינת? השילוב של התרופות שציינת עלול לגרום לעייפות וישנוניות, הפרעה בתפקודי הכבד, עלייה במשקל ועוד. יתכן כי יש מקום לשינוי של הטיפול. במקום להוסיף עוד ועוד תרופות, אפשר לעבור לתכשיר שיעיל גם נגד דיכאון וגם נגד פיברומיאלגיה, למשל אחד מנוגדי הדיכאון החדשים המשפיעים על מערכות הובלת הכאב בגוף, כגון התרופה סימבלטה. אני ממליצה לשוב לרופא שלך ולהציג את כל התמונה כפי שהצגת אותה לי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

חוסר היכולת לסגור את העפעפיים קרוי Lagophthalmos. באופן תיאורטי, פגיעה משמעותית בעור יכולה להביא לעיוות בעפעף ולחוסר יכולת לסגור את העפעפיים, אולם הדבר אינו שכיח, והפגיעה בעיר צריכה להיות משמעותית כדי שזה יתרחש. סיבות נוספות יכולות להיות טראומה לעפעף, שיתוק של עצב הפנים, ובלט עין מסיבות שונות. הבעיה במצב זה, מעבר לסיבה הבסיסית של חוסר היכולת לסגור את העפעפיים, היא שהקרנית יכולה להיפגע. הקרנית יכולה להתייבש, ואם הדבר לא מאובחן בזמן ומטופל - היא עלולה להיפגם באופן בלתי הפיך. לצורך טיפול בלגופתאלמוס ניתן, בשלבים הראשונים, לטפטף לעין חומרי סיכה, להשתמש במשחות לסיכה, ולהניח עדשת מגע טיפולית (בהוראת רופא בלבד), וקיימים טיפולים דרסטיים יותר. המלצתי היא כי תיבדקי על ידי רופא עיניים כדי לבחון אם יש לך לגופתאלמוס וכדי לבדוק את מצב הקרנית. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד