ניתוח פלסטי (Plastic Surgery)

תשובה: תוכלי למצוא תשובה לשאלתך בפורטל אינפומד בקישורים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_102905_9.htm

תשובה: בדיקת ממוגרפיה יש לעבור מגיל 50, או אם יש היסטוריה משפחתית של סרטן שד - מגיל 40. בנוסף, יש לבצע בדיקות עצמיות מדי חודש, ובדיקת רופא אחת לשנה. לפניך דף אבחון עצמי בפורטל שלנו, בו מפורט כיצד לבצע בדיקה עצמית ופרטים נוספים. http://health.ynet.co.il/takeCare/symp69.asp

תשובה: ה"גולה" שאת מתארת יכולה בהחלט להיות ציסטה קטנה או ליפומה (הצטברות שומנית) - נראה שעם השנים, ה"גולה" הזו הפכה למטרד, וגם נוספו גולות נוספות. פרמטרים אלה עשויים להקל על האבחנה, ועל כן יש מקום לגשת שוב לרופא נשים לבדיקה, שכן לא ניתן לאבחן זאת מבלי לראות ולהרגיש את טיב ה"גולות" הללו. בהנחה שאכן מדובר בליפומות או ציסטות, לרוב אין סיבה לדאגה, ומלבד הפרעה קוסמטית או תחושת אי נוחות קלה, הן חסרות משמעות. מעבר לכך, ברוב המקרים בהחלט ניתן לטפל בעניין על ידי תהליך ניתוחי פשוט. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה:

מובן כי לא קיים אף מושלם. קיים אף המתאים בצורתו וגודלו לשלמות הפנים כולה והמסתדר בצורה הרמונית מבחינת פרופורציות עם מיקום העיניים, השפתיים וכו'. מרבית הפונים לניתוחי אף קוסמטיים עושים זאת לצורך תיקון של אף גבנוני, גדול, מחודד, עקום, ארוך או בעל צורה חריגה כלשהי. מנתח טוב יודע לזהות מיידית את הבעיה הקיימת, ולטפל רק בה, מבלי לשנות לחלוטין את צורתו של האף. על כן לא תמיד רצוי לבקש אף סולד או קטן. אף מנותח מושלם לפיכך הוא אף שנראה טבעי למטופל.

תשובה:

נכון. אחד הסיבוכים ארוכי הטווח של הניתוח הוא היווצרות קופסית- מעטפת קשה שהגוף יוצר סביב השתל וגורמת לכך שהשד מתקשה. ההתקשות עלולה להיות מלווה בכאבים ושינויים בתחושה. הקופסית מדורגת בארבע דרגות קושי והיא מתחילה להיווצר לאחר הניתוח. ברוב המקרים לא מרגישים בה. במקרים בודדים נוצרת קופסית נוקשה. שכיחות תופעה זו היא בכ-3-9% מהניתוחים. נוסף על התקשות השד, הקופסית עלולה ליצור עיוותים: שוליים או עיוותים הבולטים לעין בכל אזור השדיים, אי נוחות או כאב באזור החזה, שינוי בתחושה או איבוד תחושה בכל אזור בחזה או באזורים סמוכים. אפשרויות הטיפול בקופסית הנוקשה כוללות את הוצאת השתלים, קילוף הקופסית והחזרת השתלים למקום, החלפת מיקום השתל או החלפת סוג השתל.

תשובה:

לעיתים. קפלי עור עשויים להיווצר, בעיקר בנשים עם שדיים גדולים במיוחד. הסיבה לכך היא כי לאחר הניתוח, ריפוי החתך נעשה בצורה של כיווץ הרקמה סביב הצלקת. במרבית המקרים, כיווצים אלו משתחררים עם הזמן והעור מתיישר תוך מספר שבועות. במקרים מסוימים כיווצים אלו לא נעלמים לחלוטין, וניתן להעלימם רק על ידי ניתוח לתיקון וסילוק עודפי העור (כאמור לרוב אצל נשים עם שדיים גדולים).

תשובה: אני מניח שאת מתכוונת לליפומות. ליפומה הינה גידול שפיר (לא סרטני) של תאי שומן בגופינו. הסיבה להופעתה אינה ידועה, אולם מדובר בגידול שכיח למדי, שיכול להופיע בודד או כגידולים רבים ומפוזרים. הגידול אינו מסוכן ובדרך כלל מסירים אותו בניתוח פלסטי כאשר הוא מאד גדול או כאשר הוא מפריע מבחינה אסתטית. יתר לחץ דם אינו סיבה מספקת להימנע מניתוח. אף על פי שמדובר בניתוח קוסמטי, אם הדבר מאד מפריע, למרות לחץ הדם הגבוה (שיש לאזנו ללא קשר לליפומות או לניתוח), ניתן בדרך כלל לבצע את הניתוח. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה:

לעיתים. צניחת השד לאחר הניתוח היא אינדיבידואלית ותלויה בהמון גורמים פנימיים ברקמה, ולכן קשה לחזותה מלכתחילה. לאופי רקמת השד השפעה רבה על מידת מתיחת הרקמה לאחר הניתוח. אם הרקמות יימתחו בצורה מוגזמת בכל אזור לאחר הניתוח עלולים להיווצר עיוותים, הכוללים: נפילה מוגזמת או מיקום השתלים בגובה נמוך מדי, פניית הפטמות כלפי מעלה, גלישת השתלים לצדדים והתרחבות הרווח בין השדיים, עור דק העוטף את השתלים שיגרום לשתלים להיראות ושיהיה קל להרגיש את השתלים, היווצרות "גלים" עקב כך שהשתלים מושכים רקמות ממעל ועוד.

תשובה:

כיום מרבית המנתחים מבצעים ניתוחי הקטנת חזה בשתי שיטות אפשריות: האחת, נקראת שיטת "T " הפוך- ע"י ביצוע חתך עורי אשר מקיף את הפטמה, ויורד ממרכזה כלפי מטה לעבר הקפל התת-שדי, ומשם אל מתחת לכל שד בנפרד. השנייה, גם היא ע"י חתך אשר מקיף את הפטמה, ויורד ממרכזה כלפי מטה, אולם אין ביצוע של חתך אופקי גדול מתחת לכל שד. המנתח יודע לבחור את השיטה הרצויה ע"פ נתוני בית החזה של האישה, רקמת העור והשומן מסביב וכו'.

תשובה:

הקטנת חזה מתבצעת בהתאם למבנה השד, ובדגש על שמירת בריאות השד- מבחינת אספקת הדם אליו, העצבוב, אספקת הדם אל הפטמה וכו'. לא ניתן להקטין נפחי שד גדולים במיוחד לנפחים קטנים מאד, והסיבה העיקרית נובעת מחשש לפגיעה באספקת הדם אל הרקמה- אשר יכולה לגרום לפגיעה ברקמת השד עצמה, בעור ובפטמה עד לאיסכמיה (חוסר אספקת דם מוחלט) ונמק. מנתח בעל ניסיון רב לרוב יודע לומר בדיוק לאיזה גודל סביר שיהיה ניתן להקטין את השד לפני הניתוח, מבלי לגרום לנזק לרקמה.