/* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin-top:0cm; mso-para-margin-right:0cm; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0cm; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;} " />

שיתוק מוחין (Cerebral palsy)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

שיתוק מוחין (Cerebral palsy) הוא שם כללי לתוצאותיו של פגם או נזק במוח המתפתח, אשר גורם לדרגות שונות של הפרעות בתנועה וביכולת התפקוד של הילד, הפרעות בחושים כגון חירשות או עיוורון, פגיעות באינטליגנציה והפרעות בתפקודם של איברים שונים בגוף. הפגם במוח יכול להתהוות במהלך תקופת ההריון, במהלך הלידה או בתקופה שלאחר הלידה, עד גיל 5. הפגם במוח שיתוק מוחין (Cerebral palsy) אינו משתנה במהלך החיים, אולם השפעותיו הגופניות משתנות עם הגדילה. שיתוק מוחין (Cerebral palsy) הוא הגורם העיקרי לנכות של ילדים ושכיחותו כ-1 לכל 400 לידות של יילוד חי. קיימים שלושה סוגים עיקריים של ש"מ המסווגים לפי צורת ההפרעה בתנועה: ספסטיות, אתטוזיס ואטקסיה (שיגשון).
שיתוק מוחין ספסטי (Spastic): זו הצורה הנפוצה ביותר של המחלה. שיתוק מוחין ספסטי מתאפיין במתח שרירים גבוה, וקיימת סכנה לנקיעת מיפרקים, לעיוותי עצמות, לעקמת ולעיוותי כפות רגליים וכפות ידיים.
שיתוק מוחין אתטואידי (Athetoid): אצל ילדים שלקו בסוג זה של שיתוק מוחין, קיימת תנועה בלתי רצונית מתמדת של הגפיים והפרעה בביצוע תנועות מכוונות הגורמות לעיתים לקושי בהליכה.
שיתוק מוחין אטקסי (Ataxia): צורה זו שכיחה פחות והיא מתבטאת בחוסר שיווי משקל ובחוסר שליטה על תנועות במרחב. ילדים שלקו בשיתוק מוחין אטקטי הולכים בתנועות בלתי קצובות, הססניות ומרבים ליפול.

אבחון ובדיקות

בדרך כלל מאובחן שיתוק מוחין (Cerebral palsy) במהלך השנה הראשונה לחיים. הסימן הראשון הוא על פי רוב איחור בהתפתחות, פרכוסים או מתח שרירים גבוה המעיד על ספסטיות. אבחון של המיפלגיה ספסטית יכול להיעשות בילד המפגין שולטניות (דומיננטיות) לפני גיל שנתיים. עם התעוררות החשד לשיתוק מוחין מומלץ לפנות לאבחון ולטיפול על ידי צוות הכולל רופא ילדים המתמחה בהתפתחות הילד או בשיקום, אורתופד ילדים, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובד סוציאלי ופסיכולוג. המעקב אחר החולה נעשה באמצעות בדיקה גופנית וצילומי רנטגן לאבחון מצבם של המפרקים ושל עמוד השדרה. לאחרונה נוסף כלי למעקב אחר שיתוק מוחין ולטיפול בו: המעבדה לחקר ההליכה והתנועה המאפשרת ניתוח מחשבי של ההליכה וקביעת תוכנית מדויקת לשיפורה. תוחלת החיים של הלוקים בשיתוק מוחין (Cerebral palsy) היא רגילה ולכן הטיפול האורתופדי חייב להימשך גם בגיל מבוגר על ידי צוות רב-מקצועי.

טיפולים ותרופות

אין טיפול המרפא את הנזק המוחי בשיתוק מוחין (Cerebral palsy). הטיפול הרפואי והשיקומי מיועדים למנוע את הבעיות המשניות הקשורות בספסטיות, לסייע לילדים למצות את הפוטנציאל הטמון בהם ולנהל חיים מלאים ועצמאיים. לכל ילד נקבעת תוכנית טיפול ייחודית ומטרות ברורות לטיפול. המטרות העיקריות הן שיפור הניידות של הילד, יצירת תקשורת עם הסביבה, ומניעת סיבוכים אורתופדיים ואחרים. הטיפול מבוסס על טיפול פיזיקלי, על טיפול בתרופות ועל ניתוחים.
הטיפול העיקרי בילד הלוקה בשיתוק מוחין (Cerebral palsy), כולל פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, ומטרתו לפתח יכולות מוטוריות ושליטה על השרירים. הטיפול מתבטא בתרגילים לחיזוק השרירים בשמירה על טווחי התנועה של המיפרקים, ובהמשך - לימוד הליכה. תפקיד חשוב יש להסתייעות בסדים לשיפור היציבה ולנשיאת משקל. לרוב החולים אביזרי עזר להליכה, וחלקם נזקקים לכסא גלגלים.

טיפול בתרופות
: נועד לשחרר מתח שרירים מוגבר. התרופות הניתנות בדרך פומית יעילות אומנם להרפיית השרירים אך גורמות להשפעות לוואי שבכללן ישנוניות וירידה בריכוז. דרך אחרת למתן התרופה היא החדרתה ישירות לחוט השדרה באמצעות משאבה המותקנת מתחת לעור. בשנים האחרונות התפתח טיפול של הזרקת רעלן בוטולינום  (בוטאקס) לשרירים ספסטיים. טיפול זה יעיל לצמצום הספסטיות למספר חודשים, להקלת הטיפולים הגופניים ולהשגת הישגים תפקודיים.

ניתוחים אורתופדיים:
הכרחיים כאשר השרירים ספסטיים מאוד או מקוצרים, ואינם מאפשרים תנועה תקינה של המיפרקים, וכן כאשר מופיעים עיוותים גרמיים או עקמת. ניתוחים ברקמות הרכות להעברת גידים או להארכתם, מיועדים לשפר את טווח התנועה של המיפרקים ואת איכות התנועה. ניתוחים גרמיים נועדו לתקן עיוותים בציר או בצורה של עצמות הגפיים, או להחזיר מיפרקים שחרגו למקומם. במקרים של עקמת, הניתוח נועד לתקן את העקמת ולקבע את עמוד השדרה. אצל חולים רתוקים לכסא גלגלים יש חשיבות לקיבוע עמוד השדרה לאגן כדי לתקן את העיוות באופן מלא.

טיפולים אלטרנטיביים

טיפולים פרא-רפואיים: כוללים הידרותרפיה - טיפול בתוך מים, היפותרפיה- טיפול ברכיבה על סוסים והתעמלות טיפולית. טיפולים אלו נועדו לשפר את איכות התנועה, לייצב את שיווי המשקל ולהעלות את איכות החיים של הלוקים בשיתוק מוחין. טיפולים אלו ואחרים, כמו טיפול בגירויים חשמליים לשרירים ועוד, מוצעים כיום לציבור אך יעילותם, של חלקם לפחות, טרם הוכחה באופן מדעי.




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!