על מחלת הסרטן וכיצד ניתן למנוע אותה

סרטן הוא שם ניתן לקבוצה של מחלות בעלות מכנה משותף, הוא אבדן בקרה על חלוקת התאים, גדילתם ותפקודם. תאי הגידול יכולים לפלוש לרקמות סמוכות ולפגוע בתפקודם, לחדור לכלי דם וכלי לימפה, ליצור גידולים נוספים במקומות אחרים (גרורות) וכן להפריש חומרים בעלי השפעה על הגוף.
הגידולים נבדלים זה מזה במידת הממאירות שלהם, בחומרים אותם הם יכולים להפריש, במידת התגובה שלהם לטיפולים שונים ועוד.

מחלות הסרטן מהוות את גורם התמותה השכיח ביותר בישראל. הסיכון לחלות במהלך החיים באחד מסוגי הסרטן עומד על 35-40%, כאשר הסיכון הגבוה ביותר הוא לחלות בסרטן שד (בקרב נשים) ובסרטן הערמונית (בקרב גברים).
סוגי סרטן נפוצים נוספים כוללים: מעי גס, ריאה, שלפוחית השתן, מלנומה של העור, כליה ורקטום. בהשוואה למדינות ה-OECD , ישראל ממוקמת במקום ה- 13 בשכיחות סרטן ובמקום ה- 33 בתמותה מסרטן.

כיצד ניתן למנוע את מחלת הסרטן?
ההערכה גורסת, כי אפשר למנוע שליש ממקרי הסרטן. את צעדי המניעה מקובל לחלק למניעה ראשונית ושניונית. מניעה ראשונית היא צעדים שניתן לבצע כדי למנוע או להפחית את הסיכון להופעה של מחלת הסרטן, באנשים שאינם חולים. מניעה שניונית מיועדת בעיקר לגילוי מוקדם של המחלה או מצב טרום מחלה, במטרה לאפשר טיפול יעיל או למנוע הישנות של המחלה בקרב חולים. כלומר, מניעה שניונית מתמקדת בעצם באנשים החולים בסרטן.

דרכים למניעה ראשונית

הימנעות מעישון – ובאופן כללי, הימנעות משימוש במוצרים המכילים טבק, כמו סיגריות, סיגרים, מקטרות, נרגילה ועוד. כ- 22% ממקרי התמותה מסרטן מיוחסים לחשיפה לטבק. מחלות הסרטן הנגרמות כתוצאה מעישון הן: סרטן ריאה, ושט, מיתרי הקול, פה, גרון, כליות, שלפוחית שתן, לבלב, קיבה וצוואר הרחם.

תזונה ופעילות גופנית – משקל עודף ותזונה לקויה הוכחו כמעלים את הסיכון לחלות בסרטן ושט, מעי גס ורקטום, שד, רירית הרחם וכליות.
על כן, יש להמעיט בצריכת שומן, כך שפחות מ- 30% מהקלוריות היומיות הן שומן; להרבות באכילת סיבים (20-30 גרם ביום); צריכה של לפחות 5 פירות וירקות ביום; ביצוע פעילות גופנית 75-150 דקות בשבוע, כתלות ברמת המאמץ; ושמירה על משקל גוף אידיאלי, בהתאם לגובה.

אלכוהול – צריכה מוגברת של אלכוהול הוכחה כמעלה של הסיכון לתחלואה של סרטן חלל הפה, ושט, גרון, מיתרי הקול, כבד, מעי גס ושד. העלייה בשכיחות נמצאה ביחס ישר לכמות האלכוהול, כך שבקרב שתיינים כבדים, הסיכון עולה משמעותית. בנוסף, השילוב של אלכוהול ועישון מעלה את הסיכון לחלות בצורה כפולה.
על כן, יש להימנע או להגביל את צריכת האלכוהול למשקה אלכוהולי אחד לכל היותר לנשים ושני משקאות לכל היותר לגברים.

זיהומים – ביצוע חיסונים בהתאם להוראות משרד הבריאות, כאשר חיסון להפטיטיס B ולוירוס הפפילומה האנושי (HPV) מפחיתים את סרטן הכבד וצוואר הרחם. זיהומים נוספים הקשורים לסרטן הם זיהום הליקובטר בקיבה, המעלה את השכיחות לסרטן הקיבה וזיהום ב-HCV , המעלה את השכיחות לסרטן הכבד.
בנוסף, שימוש באמצעי הגנה בזמן קיום יחסי מין מפחית את ההדבקה בנגיפים הגורמים ליבלות, העלולות להתפתח לסרטן.

חומרים מסרטנים – כיום ישנם מעל 40 חומרים המשמשים את התעשייה וידועים כמסרטנים. בכל חשיפה לחומרים אלה, יש לנקוט באמצעי המיגון המקובלים, בהתאם לסוג החומר והשפעתו. חומרים מסוג זה שימשו בעבר גם בבנייה (כמו אזבסט) ויש להחליפם בחומרים שאינם מזיקים.

חשיפה לקרינה – יש להימנע או להשתמש באמצעי הגנה בזמן חשיפה לקרינה מייננת, כמו זו הנמצאת בשימוש בכורים אטומיים או ברפואה. כמו כן, יש להפחית את החשיפה לקרינת השמש ולהתמגן מפניה, שכן היא נמצאה כגורמת לסוגים רבים של סרטן העור.

דרכים למניעה שניונית - בדיקות סקר:

בדיקות סקר הן בדיקות הנעשות באופן שגרתי לכלל האוכלוסייה או לחלקים ממנה, בהתאם לגורמי סיכון, כמו גיל, מין והיסטוריה משפחתית. במרבית המקרים, מבצעים את בדיקות הסקר ללא חשד מסוים, כאשר הנבדק אינו סובל מתסמינים. מטרת הבדיקה היא לגלות את המחלה בשלב מוקדם ולהקל על הטיפול בה.
בדיקות סקר הוכחו כיעילות בגילוי מוקדם של סרטן, כאשר יעילות הבדיקה עולה על הסיבוכים העלולים לנבוע מביצוע הבדיקה או מקבלת תוצאות שגויות.

בדיקות הסקר המומלצות כיום לאנשים ללא היסטוריה משפחתית של סרטן או גורמי סיכון ייחודיים, על פי האגודה האמריקאית לסרטן ובהתאם למבוצע במדינת ישראל, הן:

בדיקות סקר לסרטן השד:
• בדיקה עצמית שוטפת לשלילת שינוי צורת השד. במקרה שיש שינוי, אפילו קל, בצורתו, יש לפנות לרופא.
• מגיל 20 ומעלה, מומלץ לבצע בדיקה גופנית של השד על ידי רופא אחת לשלוש שנים. מגיל 40 ומעלה, יש לבצע הבדיקה אחת לשנה.
• מגיל 40 ומעלה, מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה. האגודה הישראלית למלחמה בסרטן ממליצה על בדיקה אחת לשנתיים החל מגיל 50.
הופעת סרטן שד בגברים הינה אפשרית, אך נדירה. לכן לא קיימת המלצה כלשהי לביצוע בדיקת סקר בקרב גברים.

בדיקות סקר לסרטן המעי הגס:
את הבדיקות יש לבצע החל מגיל 50, בנשים ובגברים כאחד
• יש לבצע בדיקת דם סמוי בצואה מדי שנה
• יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה אחת ל- 10 שנים או קולונוסקופיה וירטואלית אחת ל- 5 שנים.

בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם:
• יש לבצע בדיקה 3 שנים מגיל תחילת קיום יחסי מין ולא יאוחר מגיל 21.
• בדיקת פאפ (pap smear) – יש לבצע בכל שנה. לאחר 3 בדיקות תקינות ברציפות, מגיל 30 מספיק לבצע בדיקה אחת ל- 3 שנים. מעל גיל 70, ניתן להפסיק להיבדק אם כל הבדיקות ב- 10 השנים האחרונות היו תקינות.

בדיקות סקר לסרטן רירית הרחם:
מומלץ לכל אישה המגיעה לגיל הבלות לקבל מידע מסודר מרופא על שלל הסיכונים והתסמינים של סרטן זה. בכל מקרה של הופעת דמם חדש בגיל הבלות, יש לפנות לרופא.

בדיקות סקר לסרטן הערמונית:
מאחר ולא נמצאה בדיקה בעלת יעילות מוכחת, אין כיום המלצות אחידות בנוגע לגיל ולסוג הבדיקות שיש לבצע. לכן, מומלץ לכל גבר בגיל 50 ומעלה להתייעץ עם רופאו בנוגע לסיכונים הספציפיים לו ולאפשרויות הבדיקה השונות הקיימות. את ההחלטה על ביצוע בדיקה כלשהי יש לקבל במשותף.

בדיקות סקר לסרטן העור:
סרטן העור היא מחלה שכיחה ביותר בישראל, אשר גילוי מוקדם שלה מגדיל משמעותית את הסיכוי לריפוי. לכן, למרות שלא קיימות הנחיות של האגודה האמריקאית לסרטן, כדאי להכיר את דרכי אבחון המחלה.
בקבוצת הסיכון למחלה זו נמצאים אנשים בעלי נקודות חן רבות, או אנשים בעלי קרובי משפחה אשר חלו בסרטן העור. לאנשים אלו, מומלץ לבדוק יסודית אחת לחצי שנה את כל שטח העור, כולל אזור הקרקפת, קפלי הגוף, האצבעות והגב. כאשר מספר נקודות החן גדול, מומלץ להיעזר במצלמה לצורך המעקב.
עבור יתר האוכלוסייה, אשר אינם בקבוצת הסיכון, מומלץ לחפש אחר נקודות חן חשודות, בקוטר של מעל 0.5 ס"מ, נקודות שאינן סימטריות, בעלות צבע לא אחיד, שהחלו לפתע לבלוט מעל פני העור, שגבולותיהן אינן ברורים, או נקודה חדשה הממשיכה לגדול. בעת הופעת נקודה חדשה, רצוי לפנות לרופא עור לביצוע בדיקה קפדנית.

מאת: יוסי דוקס, מערכת אינפומד