המשקה הפופולארי בעולם שיכול לסייע לטיפול בלחץ דם גבוה

כבר אלפי ששנים שתה מהווה את אחד המשקאות הפופולאריים ביותר ברחבי העולם, אחרי מים כמובן (1) . תה ירוק ושחור מופקים שניהם מהעלים של צמח הקמליה הסינית או בשם המוכר יותר – צמח התה (2) . למרות שמקורם זהה, תה ירוק עשוי מעלים לא מותססים ועל כן מכיל כמות גדולה יותר של נוגדי חמצון. מספר מחקרים מצאו כי שתיית תה ירוק עשויה לעכב את התפתחותם של תאים ממאירים, להפחית את הסיכון ללקות במחלות לב ואף לתרום לאלה הסובלים מלחץ דם גבוה. אולם, המנגנון המולקולרי בתה המשפיע על לחץ הדם ומסייע בהורדתו נותר לא ברור. 

מדענים מאוניברסיטת קליפורניה ומאוניברסיטת קופנהגן, מצאו כי נוגדי החמצון הקיימים בתה מובילים לפתיחת תעלות היונים בתאים וכך גורמים להרפיית השרירים אשר עוטפים את כלי הדם ובעקיפין גם תורמים להורדת לחץ הדם. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Cellular Physiology & Biochemistry (3) .

Photos box | Shutterstock

יותר ממיליארד אנשים סובלים

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון באיזה אופן תה מסייע להורדת לחץ דם. החוקרים מצאו כי שני נוגדי חמצון הקיימים בתה ונקראים קטכינים מובילים לפתיחת תעלות חלבון בממברנת תאי השריר החלקים אשר עוטפים את כלי הדם. פתיחת התעלות גורמת להרפיית השרירים, להרחבת כלי הדם ולהורדת לחץ הדם (3). 

בממברנת התא קיימים חלבונים שונים האמונים על מגוון תפקודים תאיים לרבות הולכת האותות העצביים, התכווצות השרירים והפרשת הורמונים. חלבוני העברה המצויים על גבי הממברנה אמונים על מעבר של יונים ומולקולות מהתא ואליו. סוג מסוים של חלבוני העברה נקרא תעלות יונים.  ישנם סוגים שונים של תעלות יונים המותאמים למעבר יונים שמקורם בחומרים כימיים שונים, לרבות אשלגן, נתרן, סידן ועוד. תעלות אלה, מכונות גם תעלות תלויות מתח, מכיוון שהן נפתחות ונסגרות כתוצאה לשינויים במתח החשמלי וכך מאפשרות ליונים חיוביים ושליליים להיכנס ולצאת מהתאים בצורה מבוקרת.

השערת המחקר הנוכחי הייתה כי   קטכינים  המצויים בתה ירוק מובילים להפעלה של תעלת אשלגן מסוימת הנקראת KCNQ5. הקטכינים מתחברים אל החלק בתעלה בו קיים שינוי במתח החשמלי. היקשרות זו מאפשרת לתעלה להיפתח בקלות ומוקדם יותר. התהליך עשוי לתרום להפחתת הרגישות של תאי השריר וכתוצאה מכך השרירים צפויים להתכווץ פחות ולהפוך רפויים – דבר המוביל גם להרפיית כלי הדם ולהפחתת לחץ הדם. כדי לבחון את התיאוריה, החוקרים מדדו את השינויים במתח דפנות העורקים בחולדות. הממצאים מאששים את התיאוריה ששני הקטכינים המצויים בתה גורמים להרפיית והרחבת העורקים באמצעות שפעול של תעלת היונים KCNQ5.

אוהבים תה חם? זה עשוי להועיל אפילו יותר

לא רק ללחץ דם גבוה: האם קטכינים עשויים לטפל גם בסוג מסוים של אפילפסיה?

תעלת KCNQ5 אינה קיימת רק בממברנת תאי השריר, אלא גם בממברנה של תאי העצב במוח, שם היא מסייעת לווסת את הפעילות החשמלית והעברת האותות. 

אלה הסובלים מסוג מסוים של אפילפסיה הנקרא אנצפלופתיה אפילפטית הם בעלי גרסאות של תעלות חלבון שאינן מגיבות ביעילות לשינויי מתח חשמלי – דבר המוביל להתקפים אפילפטיים תכופים. מחברי המחקר ציינו כי הקטכינים המצויים בתה מסוגלים לעבור את מחסום הדם-מוח ולכן שיערו כי פיתוח של תרופות המבוססות על מולקולות קטכינים עשוי לתרום לטיפול בתסמונת אפילפטית זו.  אולם, מדובר בהנחה בלבד ונדרש מחקר מקיף בנושא כדי לקבוע האם קטכינים עשויים לתרום גם לטיפול בסוג זה של אפילפסיה. 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות
(1) Harold N. Graham,Green tea composition, consumption, and polyphenol chemistry,Preventive Medicine,Volume 21, Issue 3, 1992,Pages 334-350,ISSN 0091-7435, https://doi.org/10.1016/0091-7435(92)90041-F.

(2) https://www.nccih.nih.gov/health/tea
(3) Redford, K. E., Rognant, S., Jepps, T. A., & Abbott, G. W. (2021). KCNQ5 Potassium Channel Activation Underlies Vasodilation by Tea. Cellular Physiology and Biochemistry: International Journal of Experimental Cellular Physiology, Biochemistry, and Pharmacology, 55(S3), 46-64.‏
(4) https://www.who.int/health-topics/hypertension#tab=tab_1
(5) https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2020/%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A1-168.aspx#%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA