דלג לתוכן

המשקה הפופולארי בעולם שיכול לסייע לטיפול בלחץ דם גבוה

תה ירוק קיבל את מקום של כבוד לא רק בזכות היכולת לחמם אותנו בימים קרים, אלא גם בעקבות שלל היתרונות הבריאותיים ותרומתו לטיפול ומניעה של מחלות שונות, בהן גם יתר לחץ דם. אולם, האופן שבו תה תורם להורדת לחץ הדם נותר לא ידוע. מחקר חדש חושף את המנגנון הפיזיולוגי שעומד מאחורי התרומה המשמעותית וטוען כי מדובר בתגלית שעשויה להוביל גם למציאת טיפולים במחלות נוספות

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 16/03/2021
3 דקות קריאה


כבר אלפי ששנים שתה מהווה את אחד המשקאות הפופולאריים ביותר ברחבי העולם, אחרי מים כמובן (1) . תה ירוק ושחור מופקים שניהם מהעלים של צמח הקמליה הסינית או בשם המוכר יותר – צמח התה (2) . למרות שמקורם זהה, תה ירוק עשוי מעלים לא מותססים ועל כן מכיל כמות גדולה יותר של נוגדי חמצון. מספר מחקרים מצאו כי שתיית תה ירוק עשויה לעכב את התפתחותם של תאים ממאירים, להפחית את הסיכון ללקות במחלות לב ואף לתרום לאלה הסובלים מלחץ דם גבוה. אולם, המנגנון המולקולרי בתה המשפיע על לחץ הדם ומסייע בהורדתו נותר לא ברור. 

מדענים מאוניברסיטת קליפורניה ומאוניברסיטת קופנהגן, מצאו כי נוגדי החמצון הקיימים בתה מובילים לפתיחת תעלות היונים בתאים וכך גורמים להרפיית השרירים אשר עוטפים את כלי הדם ובעקיפין גם תורמים להורדת לחץ הדם. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Cellular Physiology & Biochemistry (3) .


אישה צעירה שותה תה ירוק שנמצא כמסייע ללחץ דם גבוה
Photos box | Shutterstock


יותר ממיליארד אנשים סובלים

על פי ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO), יותר ממיליארד אנשים ברחבי העולם סובלים מיתר לחץ דם  (4). בישראל, בסקר שבוצע בשנים 2014-2015 ובחן את מצבם הבריאותי של יותר מאלף מבוגרים בני 65 ומעלה, נמצא כי כחצי סובלים מלחץ דם גבוה (5) .

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון באיזה אופן תה מסייע להורדת לחץ דם. החוקרים מצאו כי שני נוגדי חמצון הקיימים בתה ונקראים קטכינים מובילים לפתיחת תעלות חלבון בממברנת תאי השריר החלקים אשר עוטפים את כלי הדם. פתיחת התעלות גורמת להרפיית השרירים, להרחבת כלי הדם ולהורדת לחץ הדם (3). 

בממברנת התא קיימים חלבונים שונים האמונים על מגוון תפקודים תאיים לרבות הולכת האותות העצביים, התכווצות השרירים והפרשת הורמונים. חלבוני העברה המצויים על גבי הממברנה אמונים על מעבר של יונים ומולקולות מהתא ואליו. סוג מסוים של חלבוני העברה נקרא תעלות יונים.  ישנם סוגים שונים של תעלות יונים המותאמים למעבר יונים שמקורם בחומרים כימיים שונים, לרבות אשלגן, נתרן, סידן ועוד. תעלות אלה, מכונות גם תעלות תלויות מתח, מכיוון שהן נפתחות ונסגרות כתוצאה לשינויים במתח החשמלי וכך מאפשרות ליונים חיוביים ושליליים להיכנס ולצאת מהתאים בצורה מבוקרת.

השערת המחקר הנוכחי הייתה כי   קטכינים  המצויים בתה ירוק מובילים להפעלה של תעלת אשלגן מסוימת הנקראת KCNQ5. הקטכינים מתחברים אל החלק בתעלה בו קיים שינוי במתח החשמלי. היקשרות זו מאפשרת לתעלה להיפתח בקלות ומוקדם יותר. התהליך עשוי לתרום להפחתת הרגישות של תאי השריר וכתוצאה מכך השרירים צפויים להתכווץ פחות ולהפוך רפויים – דבר המוביל גם להרפיית כלי הדם ולהפחתת לחץ הדם. כדי לבחון את התיאוריה, החוקרים מדדו את השינויים במתח דפנות העורקים בחולדות. הממצאים מאששים את התיאוריה ששני הקטכינים המצויים בתה גורמים להרפיית והרחבת העורקים באמצעות שפעול של תעלת היונים KCNQ5.

אוהבים תה חם? זה עשוי להועיל אפילו יותר

גילוי נוסף מפתיע היה כי שתיית תה ירוק חם בטמפרטורה של עד ל-35 מעלות, מגביר את שפעול תעלת KCNQ5. עם זאת, עבור אלה מביננו שחובבים תה קר אין סיבה לדאגה. החוקרים ציינו כי ללא תלות בטמפרטורה הראשונית של התה, ברגע שאנו לוגמים ממנו הוא מותאם לטמפרטורת הגוף (37 מעלות צלזיוס). כלומר, רק מעצם שתיית התה, ללא כל תלות בטמפרטורה שלו, אנו נהנים מהשפעתו מטיבה על לחץ דם גבוה. 


לא רק ללחץ דם גבוה: האם קטכינים עשויים לטפל גם בסוג מסוים של אפילפסיה?

תעלת KCNQ5 אינה קיימת רק בממברנת תאי השריר, אלא גם בממברנה של תאי העצב במוח, שם היא מסייעת לווסת את הפעילות החשמלית והעברת האותות. 

אלה הסובלים מסוג מסוים של אפילפסיה הנקרא אנצפלופתיה אפילפטית הם בעלי גרסאות של תעלות חלבון שאינן מגיבות ביעילות לשינויי מתח חשמלי – דבר המוביל להתקפים אפילפטיים תכופים. מחברי המחקר ציינו כי הקטכינים המצויים בתה מסוגלים לעבור את מחסום הדם-מוח ולכן שיערו כי פיתוח של תרופות המבוססות על מולקולות קטכינים עשוי לתרום לטיפול בתסמונת אפילפטית זו.  אולם, מדובר בהנחה בלבד ונדרש מחקר מקיף בנושא כדי לקבוע האם קטכינים עשויים לתרום גם לטיפול בסוג זה של אפילפסיה. 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות
(1) Harold N. Graham,Green tea composition, consumption, and polyphenol chemistry,Preventive Medicine,Volume 21, Issue 3, 1992,Pages 334-350,ISSN 0091-7435, https://doi.org/10.1016/0091-7435(92)90041-F.

(2) https://www.nccih.nih.gov/health/tea
(3) Redford, K. E., Rognant, S., Jepps, T. A., & Abbott, G. W. (2021). KCNQ5 Potassium Channel Activation Underlies Vasodilation by Tea. Cellular Physiology and Biochemistry: International Journal of Experimental Cellular Physiology, Biochemistry, and Pharmacology, 55(S3), 46-64.‏
(4) https://www.who.int/health-topics/hypertension#tab=tab_1
(5) https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2020/%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A1-168.aspx#%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר עאוני אליאס
ד"ר עאוני אליאס פנימית
ד"ר יונתן בובר
ד"ר יונתן בובר פנימית
פרופ' זיו בן ארי
פרופ' זיו בן ארי פנימית
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום בריאות הלב

שאלות מתוך פורום מחלות לב נשים

בניהולו של ד"ר אביטל פורטר
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו