החיים הסודיים (והקשים) לצד נפגע/ות נפש

יש לכםן אדם קרוב שסובל מהפרעה נפשית? הורים, בני/ות זוג, ילדים, אחים וחברים - האנשים היקרים שמלווים נפגעי/ות נפש, מתמודדים בעצמם עם קשיים רבים. אבריימי פרידמן, עובד סוציאלי קליני, מסביר מה חשוב לדעת ואיך תוכלו להקל על עצמכם/ן

מאת: מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 02/01/2023

3 דקות קריאה

לצד אנשים רבים המתמודדים עם הפרעות נפשיות, ישנם קרובים וקרובות שתומכים ועוזרים להם לעבור חיים שלמים בהצלחה ובשלום. תרומתם הגדולה של קרובים אלו – הורים, בנות ובני זוג, ילדים, אחים ואפילו חברים/ות קרובים – יכולה לעיתים לגבות מחיר נפשי יקר. אבריימי פרידמן, עובד סוציאלי קליני מנהל מרכז "תכלת" של עמותת "בית חם", מסביר עם אילו קשיים מתמודדים הקרובים ואיך ניתן להישמר כדי לא להישאב למערבולת הכאב.

מי הם אותם נפגעי/ות נפש – על איזה הפרעות ומחלות אנחנו מדברים?

"הפרעות נפש מתחלקות לשניים: בעיות קלות - כולנו סובלים לפעמים מבעיות נפשיות, והפרעות משמעותית – משהו שמפריע לתפקוד היומיומי. הפרעות אלו כוללות בין היתר PTSD, מאניה דפרסיה, דיכאון מזורי, הפרעות אישיות וכו'."

עם מה מתמודדת הסביבה של פגועי הנפש?

"בהתחלה מתמודדים עם הלם, חוסר ידע – מה עושים למי פונים? בשלב הראשוני יש גם הכחשה מאוד גדולה.
ההתמודדות הנוספת היא עם הסטיגמה – הרבה בני משפחה מסתירים את העובדה שיש פגוע נפש במשפחה ומסתובבים עם סוד: "שהסביבה לא תשמע", "למה זה קרה לנו", "אנחנו לא הורים טובים".
השלב הבא הוא אבל - רגשות סותרים הרבה פעמים נוכחים בקרב הסביבה של פגועי נפש. מצד אחד רואים את הסבל שלו ומרחם עליו, מצד שני קשה מאוד לסבול אותו. זה יוצר כאוס מאוד גדול בתוך המשפחה. חשוב להגיד שבכל משפחה שכל בן או בת משפחה של פגועי נפש משלמים מחיר כלשהו מחיר, תמיד.
אנשים קרובים הרבה פעמים מוותרים על עצמם ושוכחים את עצמם."

ספר קצת על המתחים שעלולים לצוף בין קרובי משפחה/סביבה קרובה לפגועי נפש?

"באופן טבעי נוצרים רגשות סותרים שיוצרים מתחים – למשל אהבה וחמלה מול תסכול ואשמה, תחושה של קורבן מול מטפל או מרצה. כשיש מישהו עם בעיה נפשית בבית נוצרים משחקי תפקידים ותמיד יש לזה מחיר, זה נוגע בכל אחד.
יש גם את עניין הסוד – הסתרת המחלה מהסביבה בגלל חשש מסטריאוטיפים, מה ששואב הרבה אנרגיות, וזה מתווסף לקושי שקיים ממילא."

הפרעה נפשית יכולה להיות גם כרונית – לא אפיזודה חולפת אלא התמודדות שתצוף שוב בכל תקופה. מה כדאי לדעת לפני שמלווים מתמודד/ת נפש?

"זה מאוד משנה מתי מתגלה האפיזודה הראשונה ולא תמיד זה ילווה את הסובל מהפרעה כל החיים. במקרים שבהם זה כרוני, יש פוטנציאל שזה ילווה גם את המשפחה לכל החיים. עם זאת, אפשר להעביר את המוקד - את השליטה – למטופל, כך שידע לנהל את המחלה ולשלוט בה. המשפחה נשארת מעורבת, והמטפל/ת מעודכן, אבל ברגע שהחולה מוכן לתרחישים, יש לו כוח ורמת שליטה טובה. מעורבות המשפחה היא הכרחית ונחוצה, כי זה מקל מאוד. חשוב לזכור שגם אם יהיו אפיזודות קיצוניות, למטופל יכולים להיות כלים להתמודד עם המצב והשפחה לא חייבת להיות קורבן."

איזה עצות היית רוצה לתת לאנשים שחיים לצד נפגע/ת נפש?

"קודם כל אל תוותרו על עצמכם – להגיע לקבל עזרה במרכזי משפחות, שנותן מענה למשפחה ולא למטופל/ת. במרכזים אלו לומדים לנהל מחדש את חוויית הליווי של קרוב או קרובה פגועי נפש.
במרכזים חושבים ביחד מה הרווחה הנפשית שתעזור לנו לעבור את זה – איך החוויה הזו אפילו יכולה להוציא אותנו מחוזקים יותר. ממשבים אפשר לגדול.
זה בעצם תהליך למידה של שליטה עצמית – להתמקד במה אני, כקרובה לפגוע/ת נפש, עוברת באותו הרגע ואיך אני לא שוקעת ביחד איתו או איתה אלא מובילה את הדברים בעזרת כוחות וכלים. ברגע שיש לנו שליטה על הדברים, אני בסופו של דבר גם אוכל לעזור לו.
ודבר שהוא לא פחות חשוב הוא לא להיות לבד בתוך האירוע הלא פשוט הזה. קבוצות תמיכה עוזרות בתחושת השייכות, נותנות עצות, מזדהות וכמובן תומכות."