כשהחברות נגמרת: התמודדות עם פרידה מחבר/ה בגיל ההתבגרות
החזרה לשגרה אחרי הקיץ – בין אם מדובר במעבר לבית ספר חדש, החלפת כיתה או התרחקות במהלך החופש הגדול – עלולה להציף תחושות של בדידות וחוסר ביטחון אצל מתבגרים. מה עובר עליהם מבחינה רגשית, חברתית וביולוגית, ואיך הורים ואנשי חינוך יכולים לתמוך בהם? התשובות בכתבה
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 19/08/2025תאריך עדכון: 08/09/2025
4 דקות קריאה
החזרה לבית הספר אחרי חופשת קיץ ארוכה יכולה להיות מאתגרת במיוחד למתבגרים שחוו או שעומדים לחוות שינוי משמעותי במעגל החברתי שלהם - מעבר לבית ספר חדש, החלפת כיתה במעבר מחטיבה לתיכון, או ניתוק קשרים שנבנו לאורך השנים.
עבור חלקם, אובדן חבר קרוב אינו רק שינוי חברתי, אלא חוויה פסיכולוגית עמוקה שיכולה להצית תחושות קשות ובדידות. בתקופה רגישה זו של גיל ההתבגרות, שבה הזהות האישית והזהות החברתית מתגבשות, אובדן התמיכה החברתית עלול להשפיע על הביטחון העצמי, על תחושת השייכות, ואף על התפקוד הלימודי.
לעיתים נדרש טיפול רגשי מקצועי כדי לסייע למתבגר לעבד את האובדן, לפתח חוסן רגשי ולמנוע החרפה של קשיים רגשיים.
בכתבה זו נבחן מה עובר על מתבגרים/ות שמתמודדים עם פרידות מחברויות, מה ההשפעות הרגשיות, החברתיות והביולוגיות של התהליך, ובאילו כלים יכולים הורים להיעזר כדי להקל עליהם את החזרה לשגרה.
צילום: depositphotos
החברות כבסיס לזהות בגיל ההתבגרות
[1] בגיל ההתבגרות, קשרי החברות מקבלים משמעות מיוחדת והופכים לאחד ממוקדי החיים המרכזיים של בני הנוער. החברים מספקים תמיכה רגשית, הכוונה ואישור חברתי, ולעיתים מהווים מקור קרוב ומשמעותי אף יותר מההורים.
דרך האינטראקציות עם קבוצת השווים, המתבגר לומד מיומנויות חברתיות חיוניות, כמו אמפתיה, פתרון קונפליקטים ושיתוף פעולה, ובוחן תפקידים, ערכים והתנהגויות כחלק מגיבוש הזהות האישית והחברתית שלו.
בתקופה זו מתרחש שינוי הדרגתי במקורות התמיכה - התלות הרגשית בהורים פוחתת, ומקומה של קבוצת השווים מתחזק, תוך שמירה על קשר עם המשפחה, אך עם דגש גובר על עצמאות והגדרה עצמית.
ההשפעה הרגשית של אובדן חבר קרוב
[2] בנעורים, החבר או החברה הקרובים ביותר הם הרבה יותר ממישהו או מישהי לחלוק איתם סודות - הוא עוגן רגשי, מקור לתחושת שייכות, ולעיתים גם הכתובת הראשונה לקבלת תמיכה ועידוד.
כשקשר כזה נפסק או משתנה, למשל בעקבות מעבר לקשר רומנטי רציני או התרחקות במהלך חופשת הקיץ, זה עלול לערער את הביטחון העצמי ולהותיר את המתבגר בתחושת ריק ובדידות. מעבר כזה עלול לגרום לפגיעה במעגל החברתי, לירידה בתחושת השייכות, ואף להגביר את הסיכון להתפתחות חרדה, חרדה חברתית או דיכאון.
אצל בנות, שמערכות היחסים שלהן נוטות להיות אינטנסיביות ואקסקלוסיביות יותר, שינוי פתאומי במרכז התמיכה החברתי יכול לעורר קנאה, תחושת אובדן ובידוד חברתי – מצב שמקשה עוד יותר על ההתמודדות הרגשית בתקופה רגישה זו של החיים.
הביולוגיה של הכאב החברתי בגיל ההתבגרות
[3] חבר קרוב, אם כך, הוא גם מקור לביטחון, לשייכות ולתחושת ערך עצמי. לכן, כשקשר כזה נפסק החוויה עלולה להיות מאוד כואבת.
מחקרים מראים שבזמן אובדן חבר קרוב מופעלים במוח אזורים שמעבדים כאב רגשי, כמו פיתול החגורה הקדמי (dACC) והאינסולה הקדמית - אותם אזורים במוח שפועלים גם כשנפצעים פיזית.
אצל נוער, הפעילות באזורים אלה חזקה במיוחד, בין היתר בגלל השינויים ההורמונליים של גיל ההתבגרות, שמגבירים את עוצמת הרגשות והצורך בקשרים חברתיים. במקביל, אזור אחר במוח – קליפת המוח הקדם-מצחית (VLPFC), שאחראי על ויסות רגשות – מנסה להרגיע את סערת הרגשות, אך לא תמיד מצליח.
השילוב בין רגישות גבוהה לשינויים ביולוגיים הופך את אובדן החבר או החברה הטובים לחוויה עוצמתית שיכולה להותיר חותם רגשי עמוק.
השפעה על הלימודים והתפקוד היומיומי
החזרה לבית הספר ללא חבר קרוב משפיעה לא רק על הנפש, אלא גם על הלימודים. חברים טובים יכולים לתת כוח, לעודד ולהזכיר למה שווה להשקיע, אבל כשאין את התמיכה הזו, המוטיבציה עלולה לרדת. במקרים מסוימים זה אף יכול לגרום להתדרדרות בציונים ולהתחברות עם ילדים שלא נוטים להשקיע בלימודים.
גם הקשר עם המורים הופך בתקופה זו לחשוב במיוחד: מורה שתומכת, מקשיבה ומכבדת את התלמיד, יכולה לעזור לו להרגיש שייך ולהחזיר את הביטחון, גם כשהחיים החברתיים עוברים טלטלה.
בסופו של דבר, החברים והמורים הם חלק מהמוטיבציה שמניעה את ההצלחה בכיתה - וכשמאבדים מקור תמיכה, חשוב למצוא אחרים שימלאו את המקום הזה[4].
מדריך מעשי: כך תוכלו לעזור למתבגר שלכם
כשמתבגר מאבד חבר קרוב, העולם יכול להרגיש כאילו הוא נעצר מלכת. זה לא רק כאב אישי, זו טלטלה בכל תחושת הביטחון והשייכות. ברגעים האלה, אתם - ההורים - הופכים לעוגן שיכול להחזיק אותם מעל המים. נוכחות, אוזן קשבת ומילים נכונות עושות את ההבדל בין התמודדות לבד לבין תחושה שמישהו שם בשבילם[5]:
היו נוכחים - לא תמיד צריך להגיד את המילים הנכונות. לפעמים מספיק לשבת לידם בשקט, להקשיב, לתת יד.
שתפו את הסיפור האישי שלכם - ספרו על תקופות קשות שעברתם, כדי שיראו שגם מבוגרים נפגעים, אך לבסוף גם מחלימים.
שמרו על הבית כמקום בטוח - המשיכו בשגרה, גם אם היא פשוטה, כדי ליצור תחושה שהעולם עדיין יציב.
הישארו ערניים גם אם נאמר שהכל בסדר - שינוי פתאומי בהתנהגות, הסתגרות או ירידה בלימודים הם קריאה לעזרה.
פרידה מחבר או חברה קרובים היא חוויה כואבת, אך היא גם יכולה להיות נקודת מפנה חשובה בהתפתחות הרגשית של מתבגרים/ות. ההתמודדות עם אובדן עוזרת לפתח חוסן רגשי – היכולת לקום, להמשיך הלאה ולהסתגל למצבים חדשים.
חשוב לזכור שחברויות באות והולכות, אך הכישורים החברתיים – כמו אמפתיה, תקשורת ושמירה על קשרים – נשארים וממשיכים להשתכלל עם הזמן. מיומנויות אלו יהפכו את הילדים שלכם לחזקים ולגמישים יותר מול אתגרי החיים הבאים.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
"חוויית הטיפול הייתה מקצועית ומכילה. שוחחנו על הדברים שנחשפתי אליהם והתחושות שעלו בתוכי, והוא היה קשוב, מכוון ומדויק. בסיום אף המליץ על המשך טיפול להעמקה והתקדמות ."
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
דיכאון
טיפול רגשי לילדים
