דלג לתוכן

כשהחברות נגמרת: התמודדות עם פרידה מחבר/ה בגיל ההתבגרות

החזרה לשגרה אחרי הקיץ – בין אם מדובר במעבר לבית ספר חדש, החלפת כיתה או התרחקות במהלך החופש הגדול – עלולה להציף תחושות של בדידות וחוסר ביטחון אצל מתבגרים. מה עובר עליהם מבחינה רגשית, חברתית וביולוגית, ואיך הורים ואנשי חינוך יכולים לתמוך בהם? התשובות בכתבה

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 4 דקות

המומחים הכי מבוקשים לפסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה קלינית של הילד, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, פסיכיאטריה:

ד"ר סבטלנה גרישין פסיכיאטריה

ד"ר סבטלנה גרישין

ד"ר מיכאל קון ברטשניידר פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל קון ברטשניידר

פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...

ד"ר מאשה קרני פסיכיאטריה

ד"ר מאשה קרני

פסיכיאטרית ילדים ונוער

ד"ר סמואל זיתון פסיכיאטריה

ד"ר סמואל זיתון

פסיכיאטר מומחה

ד"ר אילן וולקוב פסיכיאטריה

ד"ר אילן וולקוב

פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם

ד"ר פבלו אריאל רויטמן פסיכיאטריה

ד"ר פבלו אריאל רויטמן

פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום

ד"ר אינה מרנזון אבחון פסיכיאטרי

ד"ר אינה מרנזון

פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש

ד"ר אורנית גלעדי פסיכיאטריה ילדים ונוער

ד"ר אורנית גלעדי

פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער

ד"ר מיכאל בנימין פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל בנימין

פסיכיאטר און ליין לשעת חירום

פרופ' ערד קודש פסיכיאטריה

פרופ' ערד קודש

מנהל מערך בריאות נפש ארצי, קופת חולים מאוחדת

פרופ' לאון גרינהאוס פסיכיאטריה

פרופ' לאון גרינהאוס

פסיכיאטר מומחה באבחון וטיפול דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה ומצבים פסיכיאטרים מורכבים-פרופסור אמריטוב האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל בית חולים

ד"ר עמיקם טל פסיכיאטריה

ד"ר עמיקם טל

פסיכיאטר מומחה בעל ניסיון מקצועי רב. מייעץ ומטפל במגוון הפרעות נפשיות.

נובולוג מדיקל סיעוד

נובולוג מדיקל

מחברים בין טיפול, טכונולוגיה ואנשים

ד"ר איגור ארונוב פסיכיאטריה

ד"ר איגור ארונוב

פסיכיאטר מבוגרים שמטפל מגיל 18 ומעלה

ד"ר מרים ברן פסיכיאטריה

ד"ר מרים ברן

רופאה בכירה פסיכיאטרית מבוגרים

ד"ר טל שחר-מלאך פסיכיאטריה

ד"ר טל שחר-מלאך

רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה

ד"ר יוליה וקאלו פסיכיאטריה

ד"ר יוליה וקאלו

פסיכיאטרית מומחית למבוגרים, עוסקת טיפול ומעקב במגוון רחב של מצבים והפרעות פסיכיאטריות, בעלת ניסיון רב בתחום הפרעות תקשורת במבוגרים כולל אבחון

ד"ר דן מנשס פסיכיאטריה

ד"ר דן מנשס

פסיכוגריאטר ופסיכיאטר של הגיל המבוגר

פרופ' אברהם ויצמן פסיכיאטריה

פרופ' אברהם ויצמן

פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל יח' המחקר במרכז גהה

ד"ר רננה איתן פסיכיאטריה

ד"ר רננה איתן

פסיכיאטרית מומחית, מנהלת יחידת מחקר ומרפאה בנוירופסיכיאטריה, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש והאוניברסיטה העברית, יו"ר יוצאת האיגוד לפסיכיאטריה ביולו...

ד"ר לימור גבעון פסיכיאטריה

ד"ר לימור גבעון

מנהלת מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי שער מנשה

ד"ר אבלין שטיינר פסיכיאטריה

ד"ר אבלין שטיינר

פסיכיאטרית בכירה, מנהלת לשעבר של מרפאה לבריאות הנפש - הנוטרים של בית חולים פסיכיאטרי שלוותה

ד"ר שלומית כהן פסיכיאטריה

ד"ר שלומית כהן

מומחית בפסיכיאטריה מבוגרים, בעלת ותק של כ-20 שנות ניסיון. מקבלת מטופלים באופן פרטי כולל החזרים למבוטחי ביטוחים פרטיים בלבד

ד"ר מיכאל שפרינץ פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל שפרינץ

פסיכיאטר מומחה בטיפול בהפרעות אפקטיביות (דיכאון ודו-קוטבי) ובהתמכרויות.

ד"ר רוני שילה פסיכיאטריה

ד"ר רוני שילה

מומחה עולמי בהתאמת טיפול תרופתי למאפייניו הספציפים של המטופל. קשוב, רגיש, סבלני ואמפתי!

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה קלינית של הילד, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, פסיכיאטריה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

החזרה לבית הספר אחרי חופשת קיץ ארוכה יכולה להיות מאתגרת במיוחד למתבגרים שחוו או שעומדים לחוות שינוי משמעותי במעגל החברתי שלהם - מעבר לבית ספר חדש, החלפת כיתה במעבר מחטיבה לתיכון, או ניתוק קשרים שנבנו לאורך השנים.

עבור חלקם, אובדן חבר קרוב אינו רק שינוי חברתי, אלא חוויה פסיכולוגית עמוקה שיכולה להצית תחושות קשות ובדידות. בתקופה רגישה זו של גיל ההתבגרות, שבה הזהות האישית והזהות החברתית מתגבשות, אובדן התמיכה החברתית עלול להשפיע על הביטחון העצמי, על תחושת השייכות, ואף על התפקוד הלימודי.

לעיתים נדרש טיפול רגשי מקצועי כדי לסייע למתבגר לעבד את האובדן, לפתח חוסן רגשי ולמנוע החרפה של קשיים רגשיים.

בכתבה זו נבחן מה עובר על מתבגרים/ות שמתמודדים עם פרידות מחברויות, מה ההשפעות הרגשיות, החברתיות והביולוגיות של התהליך, ובאילו כלים יכולים הורים להיעזר כדי להקל עליהם את החזרה לשגרה.

ילד עומד בצד אחרי החזרה ללימודים, נראה אאוטסיידר ליד קבוצת ילדים חברים
צילום: depositphotos

החברות כבסיס לזהות בגיל ההתבגרות

[1]
בגיל ההתבגרות, קשרי החברות מקבלים משמעות מיוחדת והופכים לאחד ממוקדי החיים המרכזיים של בני הנוער. החברים מספקים תמיכה רגשית, הכוונה ואישור חברתי, ולעיתים מהווים מקור קרוב ומשמעותי אף יותר מההורים.

דרך האינטראקציות עם קבוצת השווים, המתבגר לומד מיומנויות חברתיות חיוניות, כמו אמפתיה, פתרון קונפליקטים ושיתוף פעולה, ובוחן תפקידים, ערכים והתנהגויות כחלק מגיבוש הזהות האישית והחברתית שלו.

בתקופה זו מתרחש שינוי הדרגתי במקורות התמיכה - התלות הרגשית בהורים פוחתת, ומקומה של קבוצת השווים מתחזק, תוך שמירה על קשר עם המשפחה, אך עם דגש גובר על עצמאות והגדרה עצמית.

ההשפעה הרגשית של אובדן חבר קרוב

[2]
בנעורים, החבר או החברה הקרובים ביותר הם הרבה יותר ממישהו או מישהי לחלוק איתם סודות - הוא עוגן רגשי, מקור לתחושת שייכות, ולעיתים גם הכתובת הראשונה לקבלת תמיכה ועידוד.

כשקשר כזה נפסק או משתנה, למשל בעקבות מעבר לקשר רומנטי רציני או התרחקות במהלך חופשת הקיץ, זה עלול לערער את הביטחון העצמי ולהותיר את המתבגר בתחושת ריק ובדידות. מעבר כזה עלול לגרום לפגיעה במעגל החברתי, לירידה בתחושת השייכות, ואף להגביר את הסיכון להתפתחות חרדה, חרדה חברתית או דיכאון.

אצל בנות, שמערכות היחסים שלהן נוטות להיות אינטנסיביות ואקסקלוסיביות יותר, שינוי פתאומי במרכז התמיכה החברתי יכול לעורר קנאה, תחושת אובדן ובידוד חברתי – מצב שמקשה עוד יותר על ההתמודדות הרגשית בתקופה רגישה זו של החיים.

הביולוגיה של הכאב החברתי בגיל ההתבגרות

[3]
חבר קרוב, אם כך, הוא גם מקור לביטחון, לשייכות ולתחושת ערך עצמי. לכן, כשקשר כזה נפסק החוויה עלולה להיות מאוד כואבת.

מחקרים מראים שבזמן אובדן חבר קרוב מופעלים במוח אזורים שמעבדים כאב רגשי, כמו פיתול החגורה הקדמי (dACC) והאינסולה הקדמית - אותם אזורים במוח שפועלים גם כשנפצעים פיזית.

אצל נוער, הפעילות באזורים אלה חזקה במיוחד, בין היתר בגלל השינויים ההורמונליים של גיל ההתבגרות, שמגבירים את עוצמת הרגשות והצורך בקשרים חברתיים. במקביל, אזור אחר במוחקליפת המוח הקדם-מצחית (VLPFC), שאחראי על ויסות רגשות – מנסה להרגיע את סערת הרגשות, אך לא תמיד מצליח.

השילוב בין רגישות גבוהה לשינויים ביולוגיים הופך את אובדן החבר או החברה הטובים לחוויה עוצמתית שיכולה להותיר חותם רגשי עמוק.

השפעה על הלימודים והתפקוד היומיומי

החזרה לבית הספר ללא חבר קרוב משפיעה לא רק על הנפש, אלא גם על הלימודים. חברים טובים יכולים לתת כוח, לעודד ולהזכיר למה שווה להשקיע, אבל כשאין את התמיכה הזו, המוטיבציה עלולה לרדת. במקרים מסוימים זה אף יכול לגרום להתדרדרות בציונים ולהתחברות עם ילדים שלא נוטים להשקיע בלימודים.

גם הקשר עם המורים הופך בתקופה זו לחשוב במיוחד: מורה שתומכת, מקשיבה ומכבדת את התלמיד, יכולה לעזור לו להרגיש שייך ולהחזיר את הביטחון, גם כשהחיים החברתיים עוברים טלטלה.

בסופו של דבר, החברים והמורים הם חלק מהמוטיבציה שמניעה את ההצלחה בכיתה - וכשמאבדים מקור תמיכה, חשוב למצוא אחרים שימלאו את המקום הזה[4].

מדריך מעשי: כך תוכלו לעזור למתבגר שלכם

כשמתבגר מאבד חבר קרוב, העולם יכול להרגיש כאילו הוא נעצר מלכת. זה לא רק כאב אישי, זו טלטלה בכל תחושת הביטחון והשייכות. ברגעים האלה, אתם - ההורים - הופכים לעוגן שיכול להחזיק אותם מעל המים. נוכחות, אוזן קשבת ומילים נכונות עושות את ההבדל בין התמודדות לבד לבין תחושה שמישהו שם בשבילם[5]:
 
  • היו נוכחים - לא תמיד צריך להגיד את המילים הנכונות. לפעמים מספיק לשבת לידם בשקט, להקשיב, לתת יד.
  • שתפו את הסיפור האישי שלכם - ספרו על תקופות קשות שעברתם, כדי שיראו שגם מבוגרים נפגעים, אך לבסוף גם מחלימים.
  • שמרו על הבית כמקום בטוח - המשיכו בשגרה, גם אם היא פשוטה, כדי ליצור תחושה שהעולם עדיין יציב.
  • הישארו ערניים גם אם נאמר שהכל בסדר - שינוי פתאומי בהתנהגות, הסתגרות או ירידה בלימודים הם קריאה לעזרה.

פרידה מחבר או חברה קרובים היא חוויה כואבת, אך היא גם יכולה להיות נקודת מפנה חשובה בהתפתחות הרגשית של מתבגרים/ות. ההתמודדות עם אובדן עוזרת לפתח חוסן רגשי – היכולת לקום, להמשיך הלאה ולהסתגל למצבים חדשים.

חשוב לזכור שחברויות באות והולכות, אך הכישורים החברתיים – כמו אמפתיה, תקשורת ושמירה על קשרים – נשארים וממשיכים להשתכלל עם הזמן. מיומנויות אלו יהפכו את הילדים שלכם לחזקים ולגמישים יותר מול אתגרי החיים הבאים.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

 
מקורות
[1] Handbook of Adolescent Psychology. First published: 30 October 2009. https://doi.org/10.1002/9780470479193.adlpsy002004
[2] Journal of Adolescence, Volume 27, Issue 4, August 2004, Pages 395-414. https://doi.org/10.1016/j.adolescence.2004.05.002
[3] Soc Cogn Affect Neurosci . 2009 Jun;4(2):143-57. doi: 10.1093/scan/nsp007.
[4] Advances in Child Development and Behavior. Volume 32, 2004, Pages 213-241. https://doi.org/10.1016/S0065-2407(04)80008-9
[5] American Psychological Association. Last updated: June 1, 2020 Date created: May 1, 2011. https://www.apa.org/topics/resilience/bounce-teens

האם המאמר עניין אותך?

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו