היפוקסיה

תאים חיים זקוקים לחמצן כדי לתמוך בתפקוד התקין של התא. היפוקסיה הוא תהליך של ירידה באספקת חמצן למיטוכונדריון, או חוסר יכולת של המיטוכונדריון לקלוט את החמצן. מצב זה, עלול לגרום לתפקוד ירוד של התא.

היפוקסיה היא חוסר חמצן באיבר פנימי בתא המכונה מיטוכונדריון שגורם לירידה בייצור אנרגיה. היפוקסמיה היא חוסר חמצן בדם. כיחלון, צבע כחלחל של העור והריריות הנובע מכמות מוגברת של המוגלובין ממוחזר, מופיע במצב של חוסר חמצן.

כדי לאפשר נשימה אירובית החמצן חייב לעבור מהאטמוספירה למיטוכונדריון. תהליך זה, מסובך וכולל: מעבר אוויר מהאטמוספירה לריאות; מעבר חמצן מהריאות למערכת הלב וכלי הדם; התחברות של החמצן להמוגלובין בתוך הדם; הובלת החמצן למיטת הנימים (Capillary bed); ולבסוף העברת חמצן דרך התא אל המיטוכונדריון האזור בתא בו מתרחש זירחון חמצוני, תהליך ייצור האנרגיה בתאים.

זירחון (פוספורילציה) חמצוני מתרחש בתוך המיטוכונדריון וסופו של תהליך זה, מייצר אנרגיה בצורת מולקולת אדנוזין תלת-זרחן (ATP). כל בעיה בכל שלב של השרשרת יכולה לגרום להיפוקסיה. אם לא מטפלים במצב של היפוקסיה, התופעה עלולה לגרום לחילוף חומרים אל-חמצני עם ייצור של חמצת מטבולית (Lactic acid) ואף לנזק תאי ומוות.

ד"ר מוריס שפירו

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007