הזרעה תוך רחמית, המכונה גם הזרעה IUI והזרעה מלאכותית, היא סוג של טיפול פוריות שבו מחדירים זרע באמצעות צינורית באופן ישיר לחלל רחם, בזמן שהשחלה משחררת ביצית. המטרה של הליך זה היא להגדיל את הסיכוי של הזרע להגיע לתוך החצוצרה ולהפרות את הביצית שממתינה שם, כדי לגרום להיריון[1]. הזרעההיא אפשרות טיפול זעיר פולשנית ונוחה יותר מהפריה חוץ גופית (IVF), והיא ניתנת לביצוע על ידי רופא/ה גניקולוג או גניקולוגית מומחה לפוריות.
צילום: shutterstock
מתי מתבצע
טיפולי הזרעה תוך רחמית מתבצעים במקרים הבאים:
אנדומטריוזיס – עלול להוביל לבעיות פוריות ולכן לרוב, שיטת הטיפול המקובלת במצבים אלו היא שימוש בתרופות לצורך השגת ביצית באיכות טובה, בשילוב עם הזרעה IUI[1].
בעיות בצוואר הרחם – מקרה של רירית סמיכה מדי המקשה על תנועת הזרע, או של עיבוי צוואר הרחם בעקבות צלקת או מבנה מולד[1].
בעיית פוריות מתונה בגבר – במקרים של ספירת זרע נמוכה, בעיות מורפולוגיות בזרע או תנועתיות חלשה של הזרע. הזרעה עשויה להתגבר על חלק מבעיות אלו באמצעות הפרדה בין זרעונים תקינים לאלה באיכות נמוכה יותר[1].
אלרגיה לזרע – לעיתים רחוקות קיימת אלרגיה לחלבון הזרע שגורמת לאדמומיות, נפיחות וצריבה אצל האישה.
נשים המעוניינות להקים משפחה חד הורית באמצעות תרומת זרע[2].
לא ניתן לקיים יחסי מים בשל בעיה נפשית, מגבלה פיזית או מחלה (למשל HIV)[3].
הכנות לטיפול
בשלב הראשוני לטיפול יש לסקור את ההיסטוריה הרפואית של המטופלת (והמטופל, במקרה של זוג). לאחר מכן יש לבצע בדיקות אבחון, כדי להעריך את הפוריות של המטופלת, או של המטופלת ושל בן/בת זוגה, כמו גם כדי לברר האם הזרעה מלאכותית היא טיפול מתאים - יש לוודא שהחצוצרות, המחברות את השחלות לרחם, פתוחות ובריאות, ושהרחם נראה תקין[3]. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של ההליך, יש לבצע הזרעה בזמן הביוץ. לרוב, מטופלות יתבקשו ליטול תרופות לפוריות כדי לעורר ביוץ, והדבר ילווה בבדיקת אולטרסאונד ובבדיקות דם כדי לקבוע מהו המועד הטוב ביותר להליך[2]. לאחר קביעת חלון הביוץ, תסופק דגימת זרע (מתרומה או על-ידי בן הזוג), שאותה יכינו במעבדה לקראת ההליך. ההכנה כרוכה בניקוי חומרי ההקפאה, בהפרדת תאי הזרע מהנוזל, ובהשבחת הזרע - בחירת תאי הזרע האיכותיים ביותר. תהליך זה מעלה את הסיכוי להצלחת ההליך[2].
כיצד מתבצע הטיפול
הליך IUI יתבצע בסביבות זמן הביוץ, בדרך כלל כ-24-36 שעות לאחר העלייה בהורמון LH המעיד על הביוץ שעומד להתרחש בקרוב.לאחר מכן יעשה שימוש בצינורית להחדרת הזרע ישירות לרחם. זהו הליך שנמשך לרוב דקות ספורות בלבד וכרוך באי נוחות מינימלית[4].
אחרי הטיפול
בימים ובשבועות שלאחר ההזרעה, יש לעקוב אחר סימנים ותסמינים של הריון. ניתן לבצע בדיקת היריון ביתית או בדיקת דם להריון[4].
תופעות לוואי וסיכונים
קיים סיכון קטן לזיהום לאחר ההליך. הסיכוי להיכנס להריון מרובה עוברים גדל במידה ונעשה שימוש בתרופות פריון[4]. כמו כן, קיים סיכוי קטן לפתח תסמונת גירוי יתר שחלתי בעקבות השימוש בתרופות אלו. חלק מהנשים עלולות לסבול מהתכווצויות קלות הדומות לכאבי וסת[3].
תוצאות הטיפול
הצלחת הטיפול תלויה במספר גורמים כגון תדירות ביצוע ההליך (האם הוא מתבצע באופן רציף בכל חודש), גיל המטופלת, הסיבה להזרעה, האם נעשה שימוש בתרופות פריון ועוד. במידה והטיפול הצליח, המטופלת תתעבר[4].
"הרופאה הכי רגישה ומקצועית שפגשתי. ליוותה אותי בהיריון שהיה מאד מאתגר עם מלא בעיות רקע, כל פעם מחדש היא ידעה להקשיב ברגישות, להציע פתרונות והוכיחה שהיא רופאה ברמה אחרת לגמרי. מומלצת מומלצת מומלצת!"
היי ד"ר
ב23.2 גרידה בשבוע 11 , הכתמות חומות/וורודות בהירות רק בניגוב מאז ועד היום. ביוץ שבועיים לאחר הגרידה,
3 שבועות לאחר הגרידה- רחם ריק ללא שאריות הריון עם רירית 3 ממ.
אתמול בדיקה us נוספת לגבי עובי רירית, עדיין 3 ממ. נאמר שגם היה ביוץ.
ככל הנראה התחילה ווסת היום אבל מאוד עדינה ורק בניגוב , הכתמות קצת יותר חזקות באדום אך לא מגיעות ממש לפד.
שאלתי- האם יכול להיות שהרירית נהרסה עפ הנל?
כאשר במשך 4 שבועות היא עומדת על 3 מ"מ.
האם ידועים לך מקרים בהם רירית הייתה דקה מאוד לאחר גרידה לאורך תקופה ואז השתקמה?
מאוד בלחץ ומפחדת שהרירית לא תשתקם
שלום רב,
התשובה הקצרה היא שהסיכון בפעולה נמוך מאד. התשובה המעט יותר ארוכה היא שלעיתים נדירות יתכן, דימום, זיהום, חומר שנשאר ברחם או פגיעה ברחם בעת הפעולה. גם אם מתרחש סיבוך, לעיתים עוד יותר נדירות יש לו משמעות לטווח ארוך מבחינת בריאות או פוריות.
שלום רב, בניגוד לפעולה שיש לה זמן מוגדר וקצר, הפסקת הריון תרופתית נמשכת ימים ואף יותר וניתן להגדיר ש״הסתיימה״ רק כשעושים אולטרסאונד ביקורת שבו רואים שהרחם ריק. בשלב זה כבר הכל ״רגיל״…
היתרון היחידי הוא הימנעות מפעולה והרדמה. מנגד קיימים חסרונות רבים: הטיפול מסורבל (צריך לבוא פעמיים כי יש שתי תרופות בהפרש יומיים), כרוך בכאבים, דימום ואי נוחות, תהליך ההפלה מתרחש שלא תחת השגחה רפואית ונמשך כמה ימים (לפחות), צריך להמתין שבועיים לבדיקת אולטראסאונד שתאשר ש״הכל יצא״ וההצלחה היא רק ב 90-95% מהמקרים. לא ניתן להתחיל באמצעי מניעה בחודש שאחרי הטיפול.
תודה על השאלה. כאן טמון הבדל משמעותי בין פעולה לבין טיפול תרופתי. אחרי פעולה ניתן להתחיל מידית באמצעי מניעה (כגון גלולות) ולהיות מוגנת מידית. לחילופין, ניתן ומומלץ להתקין התקן תוך רחמי בעת הפעולה. מנגד, בטיפול תרופתי יש להמתין מספר שבועות לסיום התרוקנות הרחם ורק אז ניתן להתחיל באמצעי מניעה.