מחלת הכאב הכרוני

מחלת הכאב המתמשך (הכרוני) נמנית על קבוצת התופעות הרפואיות שמחצית האוכלוסייה לוקה בהן.
לכל אדם שני כאב כרוני כלשהו, כגון כאבי ראש ומיגרנות, כאבי גב, כאבי צוואר, כאבים בפנים (טריגמינוס), כאבי מיפרקים, כאבי שרירים, כאבים שלאחר פגיעה עצבית, כאבי סרטן, כאבים בגפיים עקב זרימת דם לקויה, כאבים עקב מחלת הסוכרת, כאבים שלאחר שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) וכו'.
בעוד שכאב חד הנגרם מחבלה, לאחר ניתוח, בעת צירי לידה ובזמן התקף לב, הוא אות חולף המאותת על קיומו של גירוי עכשווי מציק ו\או נזק לרקמה, הרי כאב כרוני מצביע על שינויים מישניים המתרחשים בפועל בתוך המערכת העצבית החשה את הכאב, ואשר עתידים להימשך אף לאחר שהרקמה החלימה. בנוסף על ההבדלים הפיזיולוגיים בין שני סוגי הכאב, הכאב הכרוני מאופיין במגוון שינויים פיזיקליים, פסיכולוגיים וחברתיים המוסיפים על סבלו של החולה.
שינויים אלו עלולים להתבטא בקשיי תנועה וכנובע מכך בניוון שרירים ומיפרקים, בדיכוי המערכת החיסונית ועקב כך ברגישות מוגברת למחלות, בחוסר תיאבון, בתלות בתרופות, בתלות-יתר במשפחה ובמטפלים אחרים, בהזדקקות מתמשכת למערכת הבריאות, בירידה בתפקוד התעסוקתי, באי-כושר עבודה, בנכות, בניתוק חברתי, בערעור היחסים בתא המשפחתי, בהתבודדות, בחרדה, בפחד, במרירות, בתסכול, בדיכאון ובייאוש עד כדי איבוד לדעת.
אופיינית לסובלים מכאב מתמשך היא הנדידה ממטפל למטפל וביצוע בדיקות מיותרות. הידיעה כי הגורם לכאב אינו ניתן לתיקון מחישה את הדיכאון והייאוש. על מנת להצליח בטיפול במחלת הכאב הכרוני, אין די בטיפול בגורם לכאב, אלא יש להתייחס למגוון היבטים כגון המצב הנפשי של המטופל, הסיעוד שהוא מקבל, התלות בתרופות, יכולת התנועה שלו וכו'. טיפול זה חייב להתבצע במרפאת כאב תוך ניצול ידע מקצועי-רפואי, גיוס כוחות ואורך רוח.
א. חשוב, קודם כל, לאתר את הסיבה לכאב. הטיפול בכאבי ראש ובמיגרנות צריך להתנהל בשקט נפשי של המטופל והמטפל, לאחר שלילת סיבות המעידות על מצב של סיכון למטופל;
ב. הצעות "לתיקון" הסיבה הגורמת לכאב יש לשקול בהסתייגות. במרבית המקרים לא ניתן לטפל בכאב על ידי טיפול בגורם לו, לדוגמה, כאבים בעמוד השדרה או במיפרקים המופיעים בגיל מתבגר;
ג. גם כאשר ניתוח עשוי לפתור את הבעיה התפקודית, קיים סיכוי גבוה כי מחלת הכאב הכרוני תימשך;
ד. מחלת הכאב הכרוני יכולה להתפתח לצידן של מחלות אחרות ואין הכרח כי הטיפול במחלה האחרת יפתור את בעיית הכאב. כך לדוגמה ריפוי מחלת הסרטן אינו בהכרח פתרון לכאב הכרוני שמקורו בפגיעה עצבית עקב מחלת הסרטן, והוא יכול להימשך בלא קשר או תלות במחלה שגרמה לפגיעה;
ה. פגיעות עצביות הנובעות משלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), טריגמינוס, קטיעת גף, סוכרת וכו' מלוות בדרך כלל בכאבים כרוניים עזים ועמידים, ולמעשה, הכאב הופך למטרד העיקרי הדורש התייחסות ממוקדת.
רצוי להתחיל ולטפל במחלת הכאב הכרוני מוקדם ככל האפשר ולצד הטיפול במחלות מקבילות. כאב כרוני מכתיב את חיי החולה, משפחתו, חבריו והמטפלים בו. בנוסף לירידה באיכות החיים של החולה והקרובים אליו, כאב כרוני מהווה נטל כלכלי כבד בסדר גודל המשתווה לעלויות הקשורות למחלת הסרטן ולמחלות לב. העלויות הכרוכות בכאב כרוני כוללות: עלות תרופות וטיפולים, היעדרויות תכופות ממקום העבודה והפרעה בתפקוד בעבודה, אובדן הכנסה, תפוקה כלכלית נמוכה מחוץ לבית וחוסר יכולת לתפקד במסגרת הבית, מעמסה כלכלית על המשפחה, החברים והמעביד, דמי אבטלה ומענקים סוציאליים.
15%-10% מהאוכלוסייה סובלים מכאבים עזים. השאלה המתבקשת היא היכן ניתן להשיג עזרה וייעוץ.
אם אין הקלה בכאב בעקבות נטילת משככי כאבים מקובלים, או שהכאב מתמיד מעבר למצופה, יש להתייעץ עם רופא המשפחה אשר מפנה על פי רוב למומחה לכאב או למרפאת כאב.
מרפאות הכאב הוקמו למטרת טיפול באנשים הסובלים מכאבים כרוניים. במרפאות אלה מועסקים מומחים לכאבים חזקים וכרוניים אשר מכירים שיטות חדישות ומורכבות לטיפול בכאב ממושך שלא הוקל בדרכים המקובלות. ראו ערך המפרט שיטות טיפול בכאב הכרוני.

פרופ' דוד ניב