עמוד השדרה בנוי משרשרת ארוכה של 33 חוליות המורכבות מעצם וסחוס. כל חוליה מורכבת מגוף קדמי עגול ומקשת אחורית (lamina). החוליות מחוברות אחת אל השנייה, החל מאזור הצוואר ועד לעצם הזנב ויוצרות מעין תעלה בה עוברים קצוות העצבים אשר מעצבבים את הגפיים העליונות והתחתונות (כתלות במיקומם לאורך התעלה) וחוט השדרה. בין החוליות נמצאים הדיסקים הבין חולייתיים המאפשרים את גמישות עמוד השדרה.
היצרות תעלת עמוד השדרה היא מצב בו נוצר לחץ על חוט השדרה או על קצוות העצבים המצויים בתעלה. ברוב המקרים ההיצרות תתרחש בחלק התחתון של עמוד השדרה.
היצרות תעלת עמוד השדרה תסמינים
ישנן מספר תופעות שיכולות להתפתח בשל היצרות התעלה התלויות כמובן במיקום בתעלת השדרה שבו התרחשה ההיצרות: אם מדובר בהיצרות של תעלת השדרה באזור המותני, שכיחים תסמינים כמו קשיי הליכה, צליעה לסירוגין, כאבי רגליים (בעיקר בשעות הלילה), תחושת נמלול "והירדמות" של הרגליים ועוד. במקרים חמורים יותר, ההיצרות עלולה להוביל לאי שליטה על הסוגרים. תופעה זו מחייבת התערבות טיפולית מהירה.
אם קיימת היצרות בחלק העליון של עמוד השדרה תורגש חולשה באזור הידיים, איבוד כוח בשתי הידיים או באחת מהן וכן גם הפרעות או שינויים בהליכה. היצרות באזור הצווארי יכולה לגרום לשינויים בחלקו העליון של חוט השדרה, אך מדובר במצב נדיר יחסית.
במקרה של שבר בעמוד השדרה שהוביל לסגירה חלקית של התעלה המטופל/ת עלול/ה לסבול משיתוק בגפיים העליונות או התחתונות (כתלות באזור החסימה). אם המקור להיצרות הוא גידול, התסמינים יתפתחו לרוב באופן הדרגתי ומהיר שימשיך לרוב מספר שבועות.
באדיבות ד"ר אלכסנדר ברוסקין
סיבות וגורמי סיכון
ישנם גורמים שונים להיצרות תעלת עמוד השדרה, השכיח שבהם הוא זה הניווני. היצרות התעלה מהווה היא חלק מתהליך פיזיולוגי טבעי המתרחש עם הגיל. ככל שאנו מתבגרים, קוטר התעלה הופך צר יותר, דבר המוביל ללחץ ניכר על חוט השדרה או קצוות העצבים. לכן, ההיצרות מתרחשת לרוב במטופלים בעשור השישי ועד השמיני לחייהם.
כמו כן, ההיצרות עלולה להיגרם בשל פריצה של דיסק בין חולייתי, אשר מובילה ללחץ על חוט השדרה או העצבים המצויים באזור.
גם גידולים שונים וכן גם שברים בחוליות עמוד השדרה עלולים להוביל להיצרות ניכרת התעלה ולעיתים אף לסתימה חלקית שלה.
קיימים גם גורמי סיכון אשר מעלים את הסיכוי להתפתחות ההיצרות, בהם גיל מבוגר, קיום של מחלות רקע (למשל מחלות ממאירות שונות), עודף משקל, נטייה גנטית, ביצוע של פעילות פיזית מאומצת שעלולה להוביל לשינויים ניווניים בגיל צעיר וכן גם עישון.
אבחון ובדיקות
בשלב הראשון יבצע הרופא המטפל אנמנזה מקיפה ובהתאם לממצאים יפנה לבדיקת הדמיה מתאימה. אם קיים חשד להיצרות בעמוד השדרה המותני תתבצע בדיקת CT, בעוד שאם יש חשד לפגיעה בחוט השדרה תתבצע גם בדיקת MRI.
לעיתים יומלץ לבצע גם בדיקת מיפוי עצמות כדי לבחון אם המקור להיצרות נעוץ בהתפתחות של מחלה זיהומית, שבר טרי בחוליות ועוד.
ההחלטה בנוגע לבדיקה שתתבצע נתונה כמובן לשיקול דעתו של הרופא המטפל. במקרים שבהם יישקל פתרון ניתוחי יתבצעו גם בדיקות כלליות כדי לבחון את הרקע הרפואי של החולה ולהבין אם הוא יכול לעמוד בניתוח.
סיבוכים אפשריים
היצרות תעלת עמוד השדרה היא מחלה ניוונית ופרוגרסיבית ולמעשה אין לנו כל יכולת לשלוט על קצב התקדמות המחלה. לכן, חשוב לטפל בשלבים מוקדמים כדי למנוע מצב שבו ההיצרות הובילה לתופעות בלתי הפיכות, כמו למשל אי שליטה על הסוגרים או חולשה ניכרת של הגפיים.
כתלות באבחנה ובהמלצת הרופא המטפל, לרוב אם התפתחו סימנים ברורים מאוד המעידים על המחלה מומלץ לשקול ביצוע של טיפול כירורגי.
טיפולים ותרופות
קיים מגוון רחב של טיפולים שמרניים אשר מיועדים למטופלים שאינם נחשבים כמועמדים מתאימים לניתוח או שלא מעוניינים בו. מבין החלופות הקיימות ניתן לציין טיפולים במרפאת כאב, טיפולי פיזיותרפיה או טיפולים אוסטאופתים ועוד. טיפולים אלה אמנם מסייעים בהשגת הטבה זמנית בכאב ובהקלה תופעות נוספות שהתפתחו, אולם הם אינם פותרים את בעיית ההיצרות. למעשה, כדי לפתור את הבעיה מיסודה יידרש פתרון כירורגי.
הניתוח לטיפול בהיצרות תעלת עמוד השדרה נועד כדי לשחרר את הלחץ המופעל על העצבים האזוריים וחוט השדרה באמצעות פתיחה של התעלה.
ישנן מספר גישות לביצוע הניתוח: למינקטומיה, השיטה הוותיקה ביותר לביצוע הפעולה, כוללת ניתוח פתוח שבמהלכו מוסרת הקשת האחורית של החולייה - הלמינה כדי לשחרר את הלחץ המופעל על קצוות העצבים או על חוט השדרה. ניתוח זה יכול לגרום לחוסר יציבות של החוליות ועל כן יכלול לעיתים גם קיבוע שלהן.
לצד הניתוח המסורתי, קיימות גם גישות חדשניות וזעיר פולשניות לביצוע הפעולה, אולם הן מתאימות לרוב למקרים קלים יותר.
במצבים מורכבים ניתוח למינקטומיה נחשב לטיפול הבחירה. ניתוחים אלה יכולים להתבצע במטופלים ומטופלות בכל גיל, כל עוד מצב החולה מאפשר לבצע פעולה כירורגית ולכן מומלץ לבצע את הפעולה מוקדם ככל הניתן.
מניעה
כאמור, היצרות תעלת עמוד השדרה היא תהליך פיזיולוגי טבעי ולכן הוא אינו ניתן למניעה. אולם, שמירה על משקל תקין, ביצוע של פעילות גופנית בשגרה והימנעות מעישון, עשויים לדחות את התפתחות התהליך הניווני.
היי, בן 30, לאחר שני ניתוחים לשחזור ACL, ועוד שני ניתוחי מיניסקוס לטרלי, הראשון תפירה, השני כריתה חלקית.
מצ"ב תוצאות בדיקת MRI ברך ימין, לאחר תנועה לא טובה של הברך וכאבים חזקים באזור החיצוני של ברך ימין.
באספקט התיכון של הקונדיל הפמורלי הלטרלי מודגם פגם לכל עובי הסחוס המכסה בקוטר
7 מ"מ במישור הקורונלי (ח' קורונלי 26) ובקוטר 6 מ"מ בציר הסגיטלי (ח' סגיטלי
.(32
מודגמת בצקת לשדית סוב כונדרלית בסמוך. הפגם לא הודגם בבדיקה קודמת.
מה דעתך על התוצאות?
כמה חמור הפגם בסחוס?
מה לדעתך עשוי להיות הטיפול הרצוי?
שמרני? ניתוחי?
אשמח לשמוע את דעתך.
היי
את התוצאות צריך לבדוק במקביל לבדיקה פיזיקלית. לא ציינת מתי היו הניתוחים הנל אבל עצם זה שיש לך פחות מניסקוס באזור (לא ברור כמה הורידו) - יש לך יותר סחוס חשוף ולכן במרוצת הזמן ופעילות תהיה פגיעה בסחוס. הפגם לפי מה שמפוענח אכן משמעותי אך כנראה שהיה שם גם לפני החבלה. מה שכנראה תוצאה ישירה מהחבלה היא הבצקת הלשדית שמאפיינת מצב לאחר חבלה ונעלמת עם הזמן.
עכשיו השאלה במה ולמה אנחנו מטפלים? מטפלים בפגם הסחוסי כי הוא שם? או כי הוא כואב כעת? כמה זמן כואב? מה ניסית לעשות בשביל שהכאב ייעלם. לפי זה אפשר לחשוב על טיפול שמרני מול ניתוחי.
מבחינת אפשרויות שמרניות ניתן לבצע פיזיותרפיה, לקחת משככי כאבים, רפואה משלימה ולהזריק חומרים שונים כגון חומצה היאלרונית או PRP.
מבחינה ניתוחית יש המון אפשרויות ועל זה צריך לדבר כשרואים את הפגם בבדיקת MRI(מעבר למה שמצוין בפענוח).
בהצלחה
שלום, לפני כחודש וחצי קפצתי מגובה של 2 מטר עם משקל. כשנחתתי שמעתי קליק מהברך שלווה בכאב חזק.
עשיתי MRI ממצאים להלן:
מודגמות בצקות לשדיות המתאימות לקונטוזיות באספקט האחורי של המשטח הטיביאלי המדיאלי, באספקט האחורי של המשטח הטיביאלי הלטרלי, בהיקף הקונדיל הפמורלי הלטרלי. מודגם קרע חלקי של רצועת ה-ACL ממרכז הרצועה עד אזור אחיזתה הפמורלי, ללא עדות להיפרדות הרצועה מאחיזותיה הגרמיות. שאר הרצועות וגיד הפופליטאוס מודגמים שמורים. המניסקוסים בעלי מראה וגבולות שמורים. המנגנון המיישר מודגם תקין. סחוס הפיקה שמור. הודגם נוזל תוך פירקי בכמות קטנה , ללא עדות ליצירת ציסטה פופליטיאלית .
לסיכום: קרע חלקי של רצועת ה-ACL וקונטוזיות לשדיות כמתואר.
לפי בדיקות האורתופד לפני הMRI הברך יציבה ולא היה חשד בכלל לקרע בACL.
רציתי לשאול אם יש אפשרות לניתוח אם זה מה שאני מעדיפה או שיעדיפו להמליץ לי על טיפול שמרני של פיזיותרפיה?
בנוסף כמה זמן החלמה ייקח לי בערך עם ניתוח ובלי?
תודה מראש אשמח לתשובה:)
היי נעמה, קרע חלקי אינו מחייב ניתוח בוודאי אם מגיע עם ברך יציבה וחזקה. בסופו של דבר הטיפול הוא במטופל ולא בMRI ולכן צריך להתאים את הטיפול לבעיה האמיתית.
ממליץ לבצע פיזיותרפיה וחיזוק של שרירים מסביב לברך, בתקווה שיעזור.
היי נועם
נפיחות בברך לאחר חבלה סיבובית יכולה להיות כתוצאה משבר, פגיעה רצועתית או פגיעה מניסקיאלית. נפיחות לאחר מספר שעות יותר מרמזת על פגיעה רצועתית אך ממליץ ללכת להיבדק על ידי אורתופד, עדיף מומחה לפציעות ספורט או ברכיים. בינתיים ממליץ על חבישה אלסטית, קירור של האזור ומשככי כאבים.
ניתוח להחלפת חצי ברך אכן קיים אך מתאים רק במקרים מאד ספציפיים שרק מדור אחד (פנימי או חיצוני) שחוק. במידה ויותר מאחד שחוק כבר צריך להחליף את כל המפרק.
יש עוד המון התוויות אך הן חלוקות בין המנתחים ולכן עדיף להיבדק על ידי המנתח ולהציע אפשרות זו
שלום אבי
יש ברפואה המודרנית אמצעים רבים שמנסים לעזור למטופלים הסובלים משחיקת סחוס. חלקם מוכחים יותר וחלקם פחות.
בין הטיפולים הקיימים -
1. פיזיותרפיה - להורדת כאבים וחיזוק שרירים מסביב לברך המורידים עומס מהמפרק
2. זריקות שונות לתוך המפרק
3. רפואה משלימה
4. ברכיות /חבישות אלסטיות שונות
5. משככי כאבים מקומיים/פומיים
6. תוספים שונים
אם תרצה הסבר נרחב יותר על אחת מהאפשרויות אשמח להסביר
היי רוני
כשמדברים על חיזוק הברך מתכוונים לשרירים שמקיפים את המפרק ומשמשים כמייצבים דינמיים. ככל שהשרירים יהיו יותר חזקים כך המפרק "ירגיש" פחות עומס.
מומלץ לתת דגש לארבע ראשי - באמצעות סקוואטים למשל
לשרירי ההמסטרינגס שמאזנים מאחורה.
ובמיוחד לשרירים המקרבים והמרחיקים של הירך שבד"כ מוזנחים - אפשר בשכיבה על הרצפה על הצד או בעמידה באמצעות גומיה.
חיפוש מהיר בגוגל יניב תוצאות רבות עם מדריכים מצולמים בהם תוכל להשתמש
בהצלחה!