פיגור שכלי בזקנה

פיגור שכלי מאובחן בילדות. קבוצת חולים זו, הטרוגנית מאוד. עד לאחרונה תוחלת החיים של הלוקים בפיגור שכלי היתה קצרה ולכן לא היה צריך להתמודד עם תכנון שירותים בעבור קשישים הלוקים בפיגור שכלי. בעבר הלוקים בפינור שכלי קשה נפטרו במוסדות בגיל צעיר ואלו שלקו בפיגור קל, היו כוח עבודה במוסדות אלו. היום, הלוקים בפיגור שכלי חיים יותר אך יש יחס הפוך בין תוחלת החיים ועוצמת הפיגור. הלוקים בפיגור קל, אורך חייהם דומה לאוכלוסייה הכללית. בגיל מבוגר, הצורך בדיור מוגן ותעסוקה מוגנת חשובים ביותר. הפרעות התנהגות והפרעות פסיכיאטריות שכיחות יותר בקרב אנשים הלוקים בפיגור שכלי. ברם, אוכלוסיית האנשים הלוקים בפיגור שכלי לאחר גיל 50 מפגינה יכולת התאמה גבוהה יותר ופחות הפרעות התנהגותיות. לאחר גיל 70 היכולת ההסתגלותית פוחתת בדומה לשאר האוכלוסייה. תהליך ההזדקנות מעלה את הרגישות לגורמי דחק סביבתיים וכתוצאה מכך נגרמות הפרעות נפשיות. שיטיון נפוץ באוכלוסייה של פיגור שכלי כמו באוכלוסייה כללית, עם מאפיינים קליניים דומים. קשישים הלוקים בפיגור שכלי נוטים כיום לגור בקהילה ולחיות מעבר לגיל הוריהם, תהליך הזדקנותם דומה לכלל האוכלוסייה.

ד"ר ברטהולץ איזידור