כאב תפקודי ממקור אנורקטאלי

ההסברים לכאב אנורקטאלי אינם חד-משמעיים. מוכרות שלוש הפרעות המובחנות על בסיס משך הכאב ושכיחות הופעתו.

תסמונת לבטור אני (Levator ani): החולה מתלונן על כאב עמום שנמשך שעות ספורות, וכרוך לעיתים בקושי להתרוקן. הצואה לעיתים קשה. בבדיקה הרקטאלית מופק כאב כאשר נמוש חלקו האחורי של השריר הפובורקטאלי. 7%-6% מכלל האוכלוסייה לוקים בתסמונת זו. אין טיפול ייחודי ולכן מומלצות שיטות שונות. עיסוי באצבע במשך 4-3 ימים או אמבטיות ישיבה חמות. מדווח על יעילותן של תרופות לשחרור השריר, כגון Diazepam או Methocarbamol.

פרוקטאלגיה פוגאקס (Proctalgia fugax): החולה מרגיש כאב חד באזור פי הטבעת שנמשך שניות או דקות ספורות. הכאב נעלם לחלוטין לאחר ההתקף. הוא עלול להופיע בלילה או במשך היום. לא נמצא ממצא חריג יחיד כלשהו הקשור בכאב זה. היות שההתקפים הם קצרים ומתרחשים לעיתים רחוקות, מתבסס הטיפול על הסבר והרגעה. דווח על הצלחה בטיפול בתרופות, כגון Clonidine, Salbutamol או ניטראטים.

Coccygodynia: כאב ברקטום שמקורו בעצם העוקץ (Coccyx). לכאב מסוג זה דרגות שונות של חומרה והוא עלול לעיתים להקרין לעכוז. גורמי Coccygodynia עשויים להיות תזוזה, שבר או שיגרון של העוקץ. ההפרעה עלולה לנבוע מנזק משוער לעוקץ במהלך לידה וגינלית ויכולה להיות גם תפקודית. הטיפול מתבסס על חימום מקומי בחום לח ועל תרופות מפיגות כאבים. לעיתים, כאשר הטיפול השמרני אינו יעיל, זריקות קורטיקוסטרואידים מקומיות עשויות להועיל. לעיתים רחוקות, במקרים של Coccygodynia אורגנית חמורה, ולאחר שאין תגובה לטיפול בתרופות, מתבצעת כריתה של העוקץ.

ד"ר מרק באר גבל

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007